החולמת נעה בין העולמות השונים כשהיא ערה ונוכחת במלואה.

האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה,  מגדירים את הזמן באופן מיוחד מאוד:

ישנו ה"עכשיו" (המיוחס לרגע הנוכחי הזה שיכול להיות בעירות או בחלום) ויש את "זמן החלום" שמתייחס בעצם לכל מה שמחוץ לרגע הזה.

כלומר, אם כעת אני כותבת את המילים האלו, זהו רגע ה"עכשיו" שבו אני מצויה.

מה שקרה לפני כן הבוקר או שיקרה מאוחר יותר וגם החלום ממנו הקצתי הבוקר, מצויים  ב"זמן חלום.

"ואם אני כעת חולמת חלום, החלום שלי יחשב ה"עכשיו"  ולכן כל מה שמעבר לו (כולל המציאות שלנו) יהיה מוגדר כ"זמן חלום".

ה"עכשיו" חוצה גבולות, זמנים ועולמות. 

העולם שלנו, כפי שאנו מכירים אותו הוא עולם אחד מיני רבים המקיפים אותנו ומצויים בתוכנו.

דון חואן מסביר לקסטנדה -  

"...אני יודע עד מה קשה לה, למחשבה, להרשות לאפשרויות חסרות שחר להפוך למציאות. אבל עולמות חדשים אומנם קיימים!

הם עוטפים זה את זה כגלדי בצל, והעולם שבו אנו חיים אינו אלא אחד מאותם גלדים."

(מתוך "אומנות החלימה" קרלוס קסטנדה)

בכל התרבויות , העולמות השונים מיוצגים באופן אחר ומקבלים שמות רבים:

עולם הרוחות, העולם שמעבר, עולם החלומות, עולם ההזיות, עולם המתים, עולם החיים...

בתורת הקבלה, העולמות האלו מקבלים את השם "ספירה" ובעץ הספירות נמנים 11 עולמות פליאה

והכניסה לכל אחד מהעולמות רצופה אתגרים, תרגול וסודות רבים.. 

האם אנו יכולים באמת לעבור בין העולמות? בלי שנכנס לענייני רוח, אני יודעת שכולנו חולמים

(זוכרים או לא את החלומות זה כבר סיפור אחר).מרחב החלום הוא בהחלט "עולם אחר".

עולם בו מערכת החוקים הידועה לנו, אינה חלה עליו. עולם בו אין ביקורת או שיפוט,

אפשר לדבר ולנשום תחת המים, לעוף באויר, למות ולקום לתחייה ולעשות ממש כל העולה על רוחינו.

האם אנו יוצרים את העולם הזה או אולי הוא יוצר אותנו, האם נכנסנו באמת למרחב אחר?

על כל זה הדעות חלוקות ואף אחד אינו יכול לומר לבטח מהו החלום שחלמנו.

כאשר אנחנו מתמסרים אל אומנות החלימה, אנו יודעים ומרגישים מאיפה באנו כשהקצנו הבוקר,

וככל שנבנה מערכת יחסים המבוססת על אמון עם מרחב החלום, נדע לבטח מה סיפר לנו החלום,

האם זו הדרכה, אזהרה, תיקון חווית מציאות, מעבר לעולם אחר, מפגש אמיתי עם אדם נוסף, ראיית העתיד ועוד. 

ככל שאדם מתמסר אל דרך החלימה, הוא נחשף אל שפת נשמתו ואל נשמת העולם.

שם בחלום, התודעה חושפת אותנו במערומינו, האור והצל שבתוכינו מתגלים לפנינו וכך האור והצל של כל הקיום הזה.

מאחר וחלום בתרבות שלנו נתפש כדבר אישי, קשה לנו להבין שדווקא המרחב הזה ,

יכול לחבר בין כולנו והוא מאגר קולקטיבי – אוניברסאלי של מידע.

התרבות שלנו (המערבית) לימדה אותנו להיות עצמאיים, אינדבידואלים, תחרותיים, עורכי השוואות והייתי אומרת גם.. די בודדים.

התרבות שלנו עשתה גם דברים מופלאים אך ניתקה אותנו מתרבות השבט המאוחדת,

בו כולם מתקיימים כגוף אחד, בני אדם, בעלי חיים, צמחייה ואדמה.

מה שאומר, שבחיי השבט כאשר אדם חולם חלום, סביר להניח שהחלום אינו רק אישי ,

אלא נחלם למען השבט כולו ויכול לעזור להתפתחות השבט בדרכים שונות.

חלום שבטי יכול לספר לנו על תרופה חדשה לאחד מחברי השבט החולים, מחסה לעונת החורף, מסר מהאבות הקדמונים אזהרה בפני פולשים ועוד.

החלום הינו מתנת השבט כולו.

יכול מאוד להיות שאנו חולמים את אותם החלומות,

רק ששכחנו כיצד להתבונן על החלום כדבר קולקטיבי ומשותף ולכן החלום מאבד מעוצמתו

ואנו מאבדים את המסר שבו אלינו. 

ברגע שאנו הופכים לאדם חולם, רמת המחוייבות והאחריות שלנו כלפי החיים בכללותם מתחזקת,

מאחר וחלומותינו יחברו אותנו לחלום הגדול של הפלנטה הזו.

כשאנו מחוברים לחלום של הפלנטה, כוונתינו טהורות ואנו לוקחים אחריות כחלק משומרי הגן הזה.

כדור הארץ מזין את מילארדי היצורים החיים עליו, ניזון מאור השמש והלבנה, פועם אש ומים,

כולו חולם את חלומו או את חלומה

ואנחנו כחלק מהחלום הזה, חולמים יחד ומזינים את המרחב הזה הקרוי "עכשיו". 

כי הגיע זמן לחלום והגיע זמן להתעורר.

הקריאה היא לעכשיו.

ובני האצ'ואר, שבט חולמים מאקוודור אומרים

"עלינו לשנות את החלום של העולם המודרני"

ואני אומרת  - הם צודקים.

*

 אשה חולמת

 אשה חולמת, מחוברת לאלמנטים  וקשובה לתנודות המים והאש שבתוכה, מזינה את האדמה שעליה היא פוסעת וקשובה לרוח.

אשה חולמת יודעת שהיא אינה לבדה בעולם וחלומה מתפרש על רשת העכבישה העולמי,

מחובר לכל בן אנוש, בעל חיים, צמח ומינרל והיא חולמת יחד איתם את החלום הגדול של הבריאה הזו.

אשה חולמת מכירה בכוחה ומשתמשת בו להעצמת כוחם של אחרים ולא לניצול כוחם.

אשה חולמת, אינה נוהגת באנוכיות מאחר וחלומה מסונכרן עם החלום הגדול שבמהותו משרת את הכלל.

אשה חולמת, נוהגת באהבה בגופה ובגוף האדמה, כי חד הם.

אשה חולמת, מכירה את כוחה הייחודי ואת עוצמתה המשותפת לנשים וגברים אחרים במסע עלי אדמות.

אשה חולמת מתמסרת לחלימה בעודה שומרת על המשמר.

במקום להביא את השליטה היומיומית אל תוך מרחב החלום,

היא מביאה את ההתמסרות והחופש מחלומה אל תוך המציאות שלנו. 

למען נגשים ונממש את חלומה של האלה,

למען החיים עלי אדמות ובכל העולמות.

למען נחלום ונתעורר,

*

לי זיו

"החולמת" 

(כתוב בלשון נקבה אך מדבר גם אליכם גברים)


*

מוזמנים לבקר בעמוד "החולמת" של לי בפייסבוק

כשהייתי ילדה למדתי לדבר אספרנטו. 

משמעות המילה אספרנטו היא תקווה (באספרנטו כמובן). היא הומצאה מתוך חזון לאחד את האנושות תחת קורת הגג של שפה אחת שתחבר בין כולם ותגשר על הפערים.

הסיבה שהתמדתי בלימודי האספרנטו, אם להיות כנה, היא שהילד שאהבתי גם למד אספרנטו וזו הייתה הזדמנות לחזור איתו באופן קבוע הביתה באוטובוס בימי שישי. וכאן כמובן כמוס סיפור עצוב ויפה, מריר ומתוק.

מעבר לסיפור של כיתה ו', התקווה לאחדות כנראה הייתה חרוטה בי יותר עמוק ממה שחשבתי. התפילה הטמונה בלב להבנה עמוקה הדדית בין בני אדם, גלגלה אותי הלאה למקומות שונים – בין השאר לעבודה האוניברסלית של ספר הידע שזו תכליתו, ולבסוף אל המקום הטבעי עבורי של המוזיקה והצליל.

זוכרים את מגדל בבל ? פעם באמת הייתה שפה אחת...  וככל שאני שומעת ומבינה, השפה הזו שמאחדת את כולנו היא שפה של רטט שהיא אהבה והיא גם צליל.  השפה הזו משותפת לדולפינים ולאוטיסטים, לכוכבי לכת ולכוכבות נולדות, לך ולי ולחיות הבית.

צליל הוא שפת האם שלנו. כשהתעברנו והתחלנו להתקיים ברחם השידור הראשון שקיבלנו מהעולם החיצון היה צלילים ועוד לפניהם – הקול של אמא שלנו, הנשימה שלה, החיים הפועמים בה, הלמות לבה.

ולפני כן? צליל הוא גם שפת האם של הנשמה. אני נזכרת לפעמים במוזיקה של הכוכבים. שם יש מוזיקה שעוטפת את הכל ורוטטת בכל. המוזיקה הזו היא צבעונית ומרקדת, יש בה שמחה וחיות אינסופיות. גם הרגשות האנושיים שלנו מורכבים מאותה מוזיקליות, ולכן שירים כל-כך מרגשים ופורטים עלינו.

אז הקול שלנו הוא הכלי שקיבלנו כדי לדבר את שפת האם של הנשמה. הוא ערוץ ישיר לתוך גופנו, לתוך הזיכרונות והיופי שממתינים בתוכנו שנקשיב. הוא נתיב המחבר לב אל לב ומאפשר ביטוי ושחרור של רגש. יש כמובן דרך ללכת לתוך המקום הזה של ביטוי חופשי – אבל היא קצרה ונעימה מכפי שנדמה.

באופן אישי אני עדה באופן יומיומי למתרחש כשמדברים בשפה הזו: אני גם מדברת בה עם הבת ועם האהוב שלי כשאנחנו לא מבינים זה את זה . וגם חולקת אותה עם אנשים ששרים. ואני רואה - כשאנחנו שרים יחד, אנחנו חווים ממש בגוף את האחדות - את השפה המשותפת שלנו. אנחנו נזכרים בחוסר הנפרדות, באהבה החיה בינינו, בזה שלכל אחד יש מקום ייחודי באחדות הזו.
אנחנו מתעוררים.

ככל שהזמן עובר, הולכת ומתעצמת בי הקריאה לשדר את השפה הזו של אחדות בדרך הצלילים – דרך מוזיקה; ולחלוק אותה בדרך של מעגלים הולכים ומתרחבים של אנשים שרים – בין אם שרים יחד שירים, ובין אם השירה היא של קולות חופשיים המאלתרים ומשחקים יחד כמו לפני שנולדנו, במרחב החופשי של הוויה אוהבת.

אני מכירה את עינייך. משחר הזמן. כן, משם, מעברה השני של האש. אז שרנו יחד מדי ערב, כל השבט. מרק התבשל, ילדים צנחו זה אחר זה לשינה מתוקת-כוכבים. מישהו אולי ניגן, והקולות עלו עם עשן המדורה והשתלבו זה בזה. היה חמים ברגליים ופשוט בלב.
אני זוכרת אותך גם ממקומות אחרים. פעם גרנו בכפרים רחוקים בהרים, אז צעקנו זו אל זו מכפר לכפר, והרוח נשאה את קולנו. היינו רחוקות – גרנו משני צדי ההר, אבל לבבותינו היו מאוחדים. היינו אחיות בנשמה, וכשקראתי לך בואי מעבר לנהר, ירדת במשעולים מכפרך ועלית לכפרי.
ועוד, מערים מאובקות, היינו פרועות ושיכורות, הגברים שרו ותופפו על שולחנות, את רקדת ואני שרתי כמו מטורפת, שרתי עד שלא היה לי קול, צחקתי עד שלא היו לי דמעות.
חיים שלמים מקופלים בנתיבי הקול, חיים רבים, אישה אחת רקומה בהם במחט מדויקת: תמיד חותרת להישמע, תמיד בחיפוש אחר אחוות הלבבות, אחר אחים ואחיות שלבם פתוח.

היום באת אליי. שוב להיפרד. אמרת לי תודה שעזרתי לך למצוא את קולך ושאת הולכת למצוא את המוזיקה שאת חולמת. בירכתי אותך ושלחתי אותך אל האיש שמוכר כלים עתיקים באלנבי, מול בית הכנסת הגדול, אולי שם המפתח שלך.
ודיברנו על זיוף.
זיוף זה מה שקרה לנו האנשים מאז שעזבנו את המדורה, את פשטות השירה העולה מהשדות. שכחנו מי אנחנו, מיהם האישה וגבר שגרים בגופם, ששרים יחד, שאוהבים.
הקול שלנו והגוף שלנו נהיו זרים. נהיו זרים לעצמנו. עינינו הבוערות מאש ותשוקה הועמו. הפחד השתלט על הביטוי – ועמו הגיע הזיוף. זיוף אומר – אני לא יודע אם אני שייך; אם אהיה אני עצמי אולי זה לא יתאים? לא יכול להיות שאחרים שומעים את מה שאני שומעת...
אבל אהוביי – כולנו תועים באותם דרכים. בואו נזייף את כל הפחד, כולנו הרי כוכבים נולדים...
ועכשיו פנסים קטנים נדלקים, עוד ועוד בתים-אנשים שבים אל הכפר ההוא – בו כולם שכנים, בו הקולות לא חוששים להישמע, בו אין זיוף, אלא רק צוף ניגר מלב אל לב, גם עצב וגם געגוע, גם שמחה וגם רוח שטות. 
כולם עולים בשירת אחדות להלל את אלוהים שבאבק ובאש, לשוב ולהיפגש, להיחשף ולהתרגש. ולזייף – מה אכפת.

סדנאות קול עם הגר שיר ניצן

על הגר שיר ניצן - מסעי בתחום הריפוי התחיל לפני 13 שנים בכמה שנות לימודי שיאצו עם נעמי גולדברג, ממנה למדתי את רזי ההקשבה לגוף ולשדה האנרגטי.
תוך כדי עבודתי בשיאצו, התחלתי ללמוד ידע קוסמי – שנמסר לי מהרוח דרך שירה ונגינה – לגבי ריפוי בצליל והתפתחות דרך הקול.
כדי להשלים את ההיבט הרגשי של העבודה הקולית למדתי תרפיה בקול ותנועה עם ברברה סלזברג (VMT) ואני עובדת כמטפלת מוסמכת בשיטה ב-7 השנים האחרונות.
לאורך השנים לימדתי קול וטיפלתי באנשים רבים במפגשים פרטניים וקבוצתיים. אני משלבת בעבודתי את ההיבטים הרגשיים והאנרגטיים שרכשתי בלימודיי עם הרוחניות שנמצאת בעומק השירה והצלילים.

מדיטציה היא מצב בו אנו שלווים והמיינד שלנו שקט. אין פירוש הדבר שאנו ריקים ממחשבות – מצב נשגב מהוויתינו הרגילה והיומיומית, אלא שאנו לא נסחפים לאחר כל מחשבה ונשארים מרוכזים וב"סנטר" שלנו.

כדי שנוכל לתרגל מדיטציה, איכות שבאה מהצ'אקרות העליונות עלינו קודם לבסס את עצמינו בצ'אקרות התחתונות שלנו. בצ'אקרות התחתונות שלנו, בשורש ובבסיס שלנו נמצאות הרבה מהטראומות שלנו. אלו יכולות להיות טראומות ילדות, לעיתים אפילו טראומות שאנו לא מודעים אליהן כי הן נראות לנו "רגילות", אך גופינו זוכר כל פעם שצעקו עלינו, כל פעם שהרגשנו מושפלים, כל פעם שחווינו עלבון, מחנק בגרון ודמעות – ואלו טראומות קטנות. בכל פעם שחווינו טראומה כזו חופש המחשבה שלנו, הביטוי והיצירתיות שלנו הצטמצמו. אנרגיית החיים שלנו הצטמצמה.

חוויות מצמצמות אלו הולכות איתנו ומפעילות אותנו. דפוסים רבים שמנהלים את חיינו גובשו לאחר שחווינו טראומות מסוג זה. הם כמו מטען שמושך אותנו מטה, ויחזרו לפקוד ולהטריד אותנו בכל פעם שננסה לחוות מנוח. עלינו "לנקות" חלק מהטראומות האלו לפני שנוכל להעמיק בעבודת המודעות. ניתן לדמות את הדבר לעץ – עץ אינו יכול לצמוח לגובה מבלי לבסס את שורשיו. גם אצלינו, אם השורשים פצועים לא נוכל לצמוח לגובה ולא נוכל להרחיב את היכולת שלנו להיות במצב מדיטציה. לחיות חיים של רוחניות ושלווה.

כיצד צועדים על הגשר?
בחירת עבודת תרפיה המתאימה לנו, והתמדה בתהליך הם אתגר בעולמינו. כיום יש שפע של מטפלים, מנחים, קליניקות, שיטות כאלו ואחרות מכל הסוגים. חשוב לזכור שאין עבודת תרפיה נכונה אחת עבורינו, או כזו שמתאימה לכולם. אנחנו יכולים למצוא את עצמינו מפיקים תועלת רבה מעבודת תרפיה כזו יותר מאשר עבודה אחרת. הנה שלושה דברים שחשוב לזכור.

אמון במנחה ובמטפל. לא משנה באיזו סוג של טיפול או שיטה אנו בוחרים לעבוד חשוב שנרגיש אמון וביטחון במנחה או במטפל שלנו. פה כדאי שנתחבר לתחושת אינטואיציה פנימית. האם אנו מרגישים שזהו אדם שאפשר לבטוח בו? כמובן שהמלצות של חברים או מכרים יכולות לבוא לעזרתנו כאן.

המחויבות שלנו. אחרי שבחרנו מטפל או מנחה שאנו בוטחים בו, עלינו להתחייב לתהליך ולהיות מסורים אליו ככל יכולתנו. הסיבה היא שבתחילת התהליך, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו מתנגדים ומפריעים לריפוי. ג'ון פניאל כינה זאת בספרו "הסודות האבודים של אטלנטיס", העצמי הנפרד שלנו, המתקיים בתוכנו ושואף להפריד אותנו מאחרים ולהגדיל את עצמינו דרך האגו. העצמי הנפרד שלנו, כך אומר פניאל, יעשה כל שביכולתו להניע אותנו מלהיות שמחים באמת והוא יעשה זאת באמצעות מניפולציות. במהלך תהליך טיפול, תוכלו למצוא את עצמכם פתאום חולים מאד לפני אחד המפגשים – דווקא מפני שמפגש זה הולך להיות פריצת דרך משמעותית עבורכם. העצמי הנפרד שלכם יספר לכם שאין לכם זמן, שזה בזבוז של כסף, שאין לכם אף בעיה, שכולם סובלים, שהדפוסים ההרסניים שלכם מחמיאים לכם ועוד ועוד. אלו סיפורים שאנו מספרים לעצמינו. והסיפורים האלו יכולים למנוע בעדינו לרפא את הפצעים הכואבים ביותר שלנו.

רגליים על הקרקע. עבור רוחניות מודרנית ועתיקה - זהו השורש. פעמים רבות בתוך תהליך תרפיה עמוק, או עבודה על "העצמי הנפרד" שלנו כפי שתואר בסעיף הקודם, אנחנו מוצאים את עצמינו מרחפים. רגלינו מתנתקות מהאדמה. זה יבוא לידי ביטוי בעקיצות מרובות על הרגליים, פתאום נקבל מכות רבות ברגליים, מפינות של שולחן, מאבנים. רגלינו יהיו חבולות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שדברים יחליקו מהידיים שלנו. סימנים אלו הם סימנים לכך שאנו מאבדים קרקע. הם יבואו לצד קשיים כלכליים, חוסר יכולת ריכוז, הצפות רגשיות – איתותים נוספים שמאותתים לנו שאנחנו שקועים מדי בסרט רגשי או מרחפים באוויר. עלינו לזכור שהעצמי הנפרד שלנו הוא חלק מתוכנו, שכל מה שנמצא בעולם הרגש או הרוח הוא  מתנות אך החיים מתרחשים על הקרקע – אין שום משמעות לכל עולם הרוח הנגלה אלינו אם אנו לא יודעים לייצב את עצמינו בעולם החומר.

לבסוף זכרו, שבדרך הרוחניות שלכם אין טעויות ואין מקריות ומכל חוויה תוכלו ללמוד רבות.

קיראו עוד על סדנאות מדיטציה או סדנאות כתיבה בכוכב אהבה

מורה נסתר וחבר יקר אמר לי פעם "הכפיפות הזו שבגבך, היא הכפיפות שבנשמתך. אך אל לך לבלבל צניעות עם
התבטלות, כי ביום שתבחר לזקוף גבך – תזדקף עימו גם נשמתך. והיא תאיר את אורה בצניעות נוכחות ושמחה".
מורה יקר אחר - הראה לי את הדרך לשם. בעזרת כלי נפלא שנקרא קרניוסאקרל

כמה שאנו סוחבים על גבנו...

כאבי גב אצלי החלו כבר בתיכון. היתה זו תקופה בה אסרתי על הוריי להכנס לחדרי בשם זכאותי לפרטיות.
אותה פרטיות גרמה לי לא לספר להם שהמיטה נשברה ואני כבר חודשים ישן על מיטה עם חור במרכזה..
שלוש שנים ביחידה קרבית נושא משקלים הגדולים ממשקל גופי נתנו גם הם את אותותיהם.
עשור של לימודים ועבודות משרדיות השלימו את התמונה – אבדתי את האיזון הטבעי של היציבה. אני סובל מבעיות גב.

לפונה שבהודו, האשרם הנודע של אושו וסניאסיו, הגעתי ב 2001. החלקתי לתוך שגרת המדיטציות היומיות במהרה
ומצאתי את עצמי יושב מודט 4-8 שעות ביום, שוקע בחווית נוכחות עצמי, כשרק הגב מתעקש לצעוק בכל רגע שבו מופרת
שלוות הגוף.
האשרם של אושו משמש גם כמרכז בריאות וככזה נוכחים בו מורים מקצועיים רבים המטפלים ומעבירים הכשרות מטפלים בשיטות הטיפול השונות.
חיפשתי משהו ישיר. משהו מוכר. חזק. תפרקו לי את הגב וזהו. לחיצות כאב שמעלימות כאב בעזרת כאב...
הגורל כנראה רצה אחרת. מצאתי את עצמי נמשך לפוסטר שדיבר על שיטת טיפול שלא הכרתי – קרניוסקראל.
משהו שמדבר על ויסות צינור האנרגיה שעובר בעמוד השידרה שלנו ומחבר את הקרניו עם הסקראל (קודקוד לעצם הזנב).

לא הבנתי הרבה על מה מדובר, אולם תמונתו של המטפל שהיתה על הפוסטר כמו לחשה לי – זה כאן.
נרשמתי לטיפול מיוחד אצל קאי. מורה ותיק של שיטת קרניוסקרל.
כשהגעתי לחדר הטיפולים ופגשתי בקאי – הבנתי שכנראה היינו צריכים להפגש.
קאי נראה חיצונית מאד מרשים. יפני יפה תואר, גבוה מאד, שיער סוס שחור חלק גולש עד מעבר לגבו, גלימה של מאסטר
זן יפני ומבט של שתיקה שלווה.
כמעט ולא תקשרנו מילולית. הוא רק ביקש שאעמוד ישר. שאתכופף. שאפנה לצדדים. שאנשום עמוק.
זה הספיק לו בשביל לקבל את תמונת המצב של גבי.
נשכבתי על מיטת הטיפולים והוא רק הנחה אותי להרפות ולנשום. באותו הזמן הוא הרפה את שרירי הגב בלחיצות ותנועות
של שיאצו להכינו לקראת טיפול קרניוסקראל.
הטיפול עצמו היה החלק הכי מפתיע. כאילו כלום. הוא הניח את ידיו מתחת לגבי ועצם את עיניו. עצמתי עיני גם כן.
לאחר 20 דקות הוא הזיז את ידיו טיפה הצידה, עדיין על גבי, ועצם את עיניו. זה קרה שוב בפעם השלישית ואז עצר.
הוא קד קידה והודה לי על היותי מטופל נעים והלך.

קמתי מהמיטה קצת סהרורי... לא ממש הבנתי מה היה כאן ומה בדיוק היה הטיפול.
התלבשתי וקמתי לצאת מהבניין. יוצא לרחבה של האשרם וכמו באוטומט פונה אל עבר פינת העישון.
בוחר את הספסל הקבוע שלי ומתיישב.

מתיישב...?
מה? מה זו התחושה המוזרה הזו? אני יושב ממש אחרת לגמרי...כל המנח ישיבה מרגיש אחר לגמרי...
תדהמה גמורה. אני מתבונן בעצמי וקולט שאני יושב זקוף לגמרי. רפוי לגמרי ועדיין זקוף.
הישיבה היא כמו מושלמת...מה זה שתומך בי ככה בצורה כל כך נוחה וקלה? כאילו כל הגוף שלי על עצמותיו ושריריו
הורכב מחדש בצורה האופטימלית.
סיימתי את הסיגריה והלכתי לכיוון הג'רמן בייקרי. חברים פוגשים אותי בדרך וכל אחד נדהם כי אני נראה אחרת...
משהו בי זקוף יותר... גבוה יותר... נוכח יותר...

כל הגוף שלי נפתח. נפתח והרגיש מושלם. כמו לחוות הארה רק זו של הגוף.
כך בדיוק זה אמור להיות!

המשכתי להסתובב עם תחושת הבליס הזו. לא מאמין שזה ככה. לא מאמין שכזה קל. כזה פשוט. כזה מדהיםםם

לא מאמין שזה ישאר...
ככה מתחיל הספק לחלחל את תוך המציאות ולזרוע את זרעיו.

5 שעות החזיק הבליס. ואז קרס ברגע.

כמו ברגע שאפשרתי לזרע הספק למצוא אדמה בתוכי – הוא פרץ וגדל פרא.
ברגע ננעל לי כל הגוף. התכווץ הרבה יותר מקודם. הכל תפוס חזק חזק...

כבר ידעתי. לקבל. לנשום. להרפות. לתת לגל לעבור.

אכן אחרי יומיים הוא עבר והגוף נרפה שוב. הוא לא חזר למצב המושלם של אחרי הטיפול ועדיין, 80 אחוז מכאבי הגב שלי ירדו.
שיפור משמעותי מול מצבי לפני כן.
הבנתי איזו מתנה קיבלתי. כמו לראות את הפוטנציאל. לראות את האור. לראות כמה טוב ונכון זה יכול להיות.
אבל לא בעזרת קסם...גם הקסם צריך רגליים. גם הגב צריך שרירים וזוקפים ותומכים.

בלי שאסכים להיות יותר אדמה ופחות אויר, להתחבר ולהיות נוכח בגופי ולעשות איתו עבודה נוכחת וכנה – זה לא ילך.

הגוף שלי רוצה אותי כאן. רוצה את העבודה עליו כאן. במימד הכי ארצי שיש. את המימד הזה הוא משמש ובמימד הזה
הוא מתרפה.

במימד הההוא – קיבלתי את מתנת ההבנה.

אני רוצה להזדקף!

*

בהמשך הבנתי איך עבודת קרניו סקראל איכותית יכולה אכן להחזיר לגוף את הזיכרון של מצבו הקדום.
אבל את קאי... לא פגשתי שוב.

עכשיו תורי לעבוד.


הדסיה שחם - קרניו סקראל לתינוקות

הגוף שלנו דורש מאיתנו תשומת לב מלאה. אנחנו נוטים פעמים רבות להתעלם מהמסרים המתוחכמים שהגוף שולח, דוחקים בעצמינו למרות גלי העייפות שהגוף משדר, ממשיכים לאכול אוכל לא מזין למרות איתותי הקיבה, ונמנעים פעמים רבות מפעילות ספורטיבית.

המסרים המתוחכמים האלו הם לעיתים המחלות שאנחנו מפתחים. כשהגוף מפתח מחלה הוא מדווח על משבר. לעיתים זהו משבר התנקות והחלמה, כמו דלקת או וירוס חולפים - ועלינו לנוח ולתת לגוף לרפא את עצמו. לעיתים אלו הם שברי מאמץ. קריעות מיניסקוס ובעיות גידים, או בעיות כרוניות יותר - כמו גם מחלות כרוניות.

אנו פונים מהר מדי לאנטיביוטיקה במקום לשיטות כמו ניקוי רעלים ולתזונה טבעית, לניתוחים ולפתרונות ה"קסם" השקריים אותם הרפואה המערבית מגישה לנו ללא הנד עף-עף, מבלי להעניק  יחס הוליסטי ואישי למשבר איתו אנו והגוף שלנו מתמודדים. 

אך גופינו חכם מאד. ג'ושוע רוזנטל, בספרו "תזונה אינטגרטיבית", כתב "אם אתם מטילים ספק בתובנות שתוכלו להפיק מהקשר הזה עם גופכם, התחילו בכך שתודו שהוא אינטיליגנטי מאוד. ליבכם אינו מדלג על אף פעימה והריאות שלכם לא מפסיקות לשאוף ולנשוף. גם כשאתם מסיימים קשר רומנטי או מקבלים חדשות טראומטיותת, ארבעת חדרי הלב הקטנים שלכם ממשיכים להזרים דם והריאות שלכם ממשיכות להתרחב ולהתכווץ. אתם יכולים לסמוך על גופכם". 

על מנת שגופינו יוכל לתפקד כראוי ועל מנת שנוכל לשמור על האנרגיה שלנו, נחוצה היכולת שלנו לחקור את המאכלים שאנו אוכלים ואת התגובות של גופינו. עבור רבים מאיתנו ההתחלה תהיה בחזרה לתזונה טבעית (טבעונות) ופחות מעובדת, ועבור זה אנו נצטרך להוריד את כיסוי העיניים שאנו שמים כאשר אנו בוחרים מזון. כדי להעניק לגופינו את המזון הנכון לו ביותר יהיה עלינו לבדוק מה הם הרכיבים של כל אותם המאכלים מכניסים לביתינו ולגופינו. 

עבור הצעד הראשון הזה - תזונה טבעית פחות מעובדת, אנו לא צריכים להיות מומחים. בסך הכל להפוך את המוצר שאנו חושבים להכניס לעגלת הקניות שלנו ולראות ממה הוא עשוי. חישבו על האנרגיה של הדברים שאתם אוכלים.

לפי סטיב גאנייה לכל מזון יש אופי משלו, אנרגטיות משלו. עפ"י גאנייה האנרגיה של חיות יונקות המטופלות ע"י אימן שונה מאנרגיה של חיות הבוקעות מביצה - ובטח בתעשיית החלב, הבשר והביצים שהיא מהונדסת, מלאת סבל והרג. ירקות שורשיים כמו סלק וגזר הגדלים אל תוך האדמה שונים מעלים ירוקים הגדלים מעלה בכיוון השמש באנרגיה שלהם שכן הירקות השורשיים סופחים את אנרגיית האדמה ואילו העלים - אנרגיה סולארית.

חשוב לזכור שלכל אחד מאיתנו גוף שונה, וכל אחד מאיתנו זקוק למשהו אחר. אנו אנשים אינדיווידואלים, כפי שחלקינו מתחברים ל יוגה יותר מאשר לריצה, עבור חלקינו תזונה צמחית טובה יותר מתזונה המשלבת מוצרים מן החי. ככל שנפתח יותר רגישות והקשבה לגוף כך לאט לאט ההיכרות עם המזון שאנו אוכלים יעמיק,  ונוכל להיות בשלווה עם הגוף ועם המזונות אותם אנו אוכלים.

המלצה - כבו את האורות ומצאו פינה נוחה לשבת בה בשקט ומנוחה. עברו למצב של מדיטציה רפויה. הקשיבו והתבוננו במה שעולה. שימו לב לגופכם. יש לו הרבה מסרים עבורכם.
מה הוא אומר?

הקשבה - הפנמה - שינוי

*

קראו עוד על מהי טבעונות? מהי טבעונאות? בבלוג של תזונה טבעית. 
קראו עוד על - מתכונים טבעוניים בריאים במטבח הירוק מאת מאדורי פרם.
כמוכן מצורפים טיפים והמלצות עובר תהליך קצר ופשוט של ניקוי רעלים בסיסי - צום מיצים בבית - עשה ואל תעשה.

באירופה הוא כבר מוכר וידוע כמוצר פלא עבור ילדים ותינוקות.
הרי זה ממש פלא שעוד לא הופץ המוצר הכל כך מוצלח הזה ברחבי ישראל.

שמן זרעי המפ (קנאביס  סאטיבה) הוא תוצר חוקי שאושר לשימוש בישראל על ידי משרד הבריאות.
השמן האורגני מופק מזרעי המפ המגודלים בצורה אורגנית הנקייה מכל כימיקלים.

כיום כבר הופצו מחקרים רבים באירופה אודות יתרונותיו הרבים של שמן זה המכיל בתוכו כמעט את כל מה שחשוב עבור ילדיכם.
מיותר לציין שאף שהשמן מופק מצמח מאותה המשפחה של המריחואנה, אין שום חומר פסיכואקטיבי בזרעי ההמפ שהוא בעצם בן דודה של המריחואנה המוכרת, רק נטול כל THC והשפעה בעייתית על התודעה.

כולנו ידועים כמה חשוב לצרוך אומגה 3 ממקור אמין ונקי.
זרעי ההמפ מרכיבים אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9 בריכוז גבוה מאד ונקי מכל מתכת או רעלן כמו שניתן למצוא במוצרי אומגה 3 המופקים מן החי (כגון אומגה 3 מדגים שניתן למצוא בה לרוב שאריות של מתכות מסוכנות וכימיקלים שונים).
ככלל מכילים זרעי ההמפ כ 80% חומצות שומן (EPA) חיוניות עבורנו שיכולות לסייע לכל אחד בשמירה על איזון בריאותי והתמודדות עם מחלות.

בנוסף לחומצות השומן החשובות ניתן למצוא בשמן זרעי ההמפ גם כלורופיל, נוגדי חימצון טבעיים וסיבים תזונתיים המסייעים בעיכול. זרעי ההמפ עשירים בחלבונים (אדיסטין, אלבומין + חומצות אמינו) החשובים גם כן למערכת העיכול.

גם ויטמינים רבים ניתן למצוא בזרע ההמפ, כמות גדולה מאד של ויטמין אי E בהרכב מושלם, ויטמין B, אשלגן, מגנזיום וסידן (טובים לעצמות ולשרירים).

טעמו של שמן המפ הוא טעם אגוזי קל ומומלץ לצרוך אותו במזון קר לא מבושל.

שמן זרעי המפ לילדים הוא הבחירה השפויה כיום לשמירה על בריאות ילדנו. שמן נפלא זה יתן לילדיך את ההגנה המיטיבית ביותר שיכול לתת לנו הטבע בצורה אורגנית פשוטה וממש טעימה.

לאחרונה הוכרז ההמפ כאחד ממזונות העל בשל יתרונותיו התזונתיים הרבים. עוד תעודת כבוד לצמח מיוחד זה שרבים עדיין חוששים להכניס לביתם בשל הנזק התמידי רב השנים שסבל צמח נפלא זה בגלל המלחמה במריחואנה.

ריבוי המחקרים ויתרונות המוצרים מצמח זה רק יגברו בשנים הקרובות ובטוחני שעוד יהפך צמח זה ומוצר זה לאחד מאבות התזונה בכל בית ומשפחה בישראל.

גם תעשיית הבדים עוד תגדל בעתיד לכיוון בד ההמפ הפשוט והנפלא שיכול לענות על כל צרכי תעשיית הטקסטיל.

קראו עוד על HEMP OIL בויקיפדיה.

לרכישת שמן זירעי המפ צרו עמנו קשר.

*

אתרים מומלצים:  
שמן זית אורגני - מבית מסיק קיבוץ מגל.
בתי עץ לילדים

קראו עוד על הדרכת הורים ו פסיכולוג ילדים באתר של מכון עופר.

OM NAMA SHIVAYA 
OM NAMA SHIVA 
OM NAMO SHIVAY HA SHIVAY 
HA SHIVA YA 
OMNAM ASHIVA YA 

With the sound of light we go 
Across the Universe 
And in the door behind the stars 
We find our place 
Our sacred space 

With sacred vine 
The root of earth 
Ancient wisdom felt 
With the leaves of our Queen 
To Her heart we elevate 

Light is glowing in our being 
We sing to radiate 
Our song will mirror our soul 
And with this eternal 
Forever connect 

With the sound of light we came 
We are here to manifest 
Complete the circle and unite 
Our hearts in eternal faith 

We Find our home 

In the holy 

OM


creditsfrom Agua​-​Fogo​-​Ar​-​Terra, released 21 June 2012 

Vismay:Guitars and electronics 
Tom: String Instruments 
Shir Sofer: dilruba 
Assi rose :Keyboard work 
Vocals: SOL circle

"תתארו לכם באמצע יום יפה, 
שמיים מעליכם, האהבה איתכם"
(כך אמר שלמה ארצי)
אז למה רק לתאר? החלטנו להגשים ולברוא מציאות חדשה!

יוזמה חדשה ומיוחדת של מהפכה של אהבה היא 'אי של שפיות'.
אי של שפיות כשמו כן הוא -מקום שפוי בלי מתח ובלי עצבים. ממוקם בכיכר רבין - במרכז תל אביב, ומהווה פינה שקטה בעיר בין כל הרעש והטירוף.

"אי של שפיות הוא הצצה אל תוך עולם חדש, בו שורים השותפות וההרמוניה, עולם בו יש לנו אפשרות ליצור יחד.
באי של שפיות נציץ לתוך עולם חדש, עולם שהשותפות 
וההרמוניה שורים בו, עולם שיש באפשרותנו ליצור יחד.
אפשר פשוט לשבת ברוגע בשמש תחת העצים,
להשתתף במעגלי שיח על יצירת מציאות חברתית ואנושית חדשה,
לנגן מוסיקה, ליצור, לעשות מדיטציה בשקיעה,
ולהודות יחד על החיים היפים האלה. כמה טוב לחיות".

מתוך - עמוד האירוע - אי של שפיות
אי של שפיות החל בשבת ה5.5 ומתקיים עד להודעה חדשה, כל יום מ5 אחה"צ ועד הלילה, 
אי של שפיות התל אביבי: במדשאה ליד המזרקה בכיכר רבין.

מהפכה של אהבה מזמינה אתכם ליצור אי של שפיות גם בערים בהם אתם גרים בארץ ובחו"ל, צרו איתם קשר לקבלת עזרה (אפשר דרך עמוד האירוע).


להפגש יחדיו במרחב של נתינה ואהבה - זהו טיפול זוגי לעצמנו ולחברנו.

לוח הזמנים לשארית השבוע:
שני 14/5
18:00 תאגיה- שינוי תודעה דרך תנועה ונשימה, עם נועה פלד
18:30  אקטיביזם ומדיטציה- שתי גדות של אותו נהר עם מעוז סידהרת לונץ
20:30 שפע תזונתי אמיתי עם זוהר צמח וילסון 

שלישי 15/5
18:00 אקרו-יוגה עם אבנר
19:00 שיחה ומדיטציה עם דרור זוהר 
20:30 שיחת עולם חדש- ההיסטוריה המעניינת של הכסף שלנו, מדוע הכל נהיה יקר כל כך ומה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה עם אמתי פרנקלין

רביעי 16/517:30 טאי צ'י עם איציק ממן
17:30 ג'אם עדין - תביאו כלי נגינה
17:30 שיחת עולם חדש- מדברים על חינוך אוהב עם עמוס אבישר 
18:30  מדיטציה רבת משתתפים מסביב למזרקה. עוצרים את הכל לרגע של אחדות
19:00 מדברים על מהפכה של אהבה

17/5 חמישי
18:00 צ'י קונג עם גיל רבינוביץ
20:30 שיחת עולם חדש עם ד"ר דניאל נוה על פירוד, אחדות ואהבה ממבט אנתרופולוגי-רוחני. יתכן ותתקיים סדנת כתיבה גם כן באותו היום.

שישי 18/5
(יום בפורמט אחר...)
19:00 קבלת שבת עם אוריה (קדיתא) ומוסיקאים אורחים 

שבת מנוחה (:

לוח הזמנים הזה הוא רק עוגנים בתוך האי.
אי של שפיות הוא מרחב לפעילויות ספונטניות מגוונות, שכולן ברוח השפיות והעולם החדש.

אתם מוזמנים לבוא ולהציע את הפעילויות שלכם. כיתבו על קיר האירוע ומהפכה של אהבה יצרו עמכם קשר

בשביל שינוי צריך לפעול יחד, תוך שמירה על המגוון.
זוהי שפיות . זהו עולם חדש.

סוף העולם, אכן הוא מתקרב?

כמות גדולה של אינפורמציה לגבי מה צפוי לנו ב 23.12.12 - דצמבר 2012 - משוחררת לרשת מכיוונים שונים.

איך נדע למה להתייחס? למי להאמין? האם להתכונן? יש מה לעשות בכלל? איך מתמודדים עם חרדות לקראת 2012?

על הכל ננסה לענות במאמרים הבאים.

באתר "הידען" יודעים לספר כי :

ובכן החדשות הרעות לכל מאמיני נבואות המאיה – לא נראה שאנו צפויים לחזות בשום אירוע יום הדין ב-2012 מאלו הסיבות:

מהו בעצם אותו לוח המאיה? לוח המאיה נוצר בידי ציוויליזציה מתקדמת בשם המאיה שהתקיימה בערך בין השנים 250 עד 900 לספירה. העדויות הרבות על אימפריית המאיה (בני המאיה) משתרעות על פני מרבית שטחן של המדינות הדרומיות של מקסיקו ומגיעות עד לאתרים אל סלבדור, הונדורס גואטמאלה ועוד. לבני המאיה היתה תרבות כתובה, ויכולת מדהימה בתכנון ערים ובנייתן. בני המאיה התפרסמו במיוחד בפירמידות שלהם ובשאר המבנים הגדולים והמרשימים. אנשי המאיה השפיעו רבות על התרבות במרכז אמריקה, לא רק בתוך תחומי שלטונם אלא גם על אוכלוסיות רבות באיזור. מספר רב של בני מאיה חיים גם כיום, והם ממשיכים את מנהגי התרבות העתיקה שלהם.

אם הם ממשיכים את חייהם כרגיל, אז מה אנו אמורים לעשות?

נוסטרדמוס - מישל דה נוטרדם היה רופא יהודי מוכשר שנאלץ לשנות את שמו הרשמי לנוסטרדמוס, שם לועזי מקובל במקומו, בשל הרדיפות הקשות שהיו ליהודים בגולה באותם זמנים. את כל כתביו העלה תחת שם חדש זה. נוסטרדמוס שהיה חוזה חזיונות ללא הפסקה, היה נעזר בחליטות צמחים ועשבים שונות שבעזרתן היה נכנס לטראנס ומקבל את חזיונותיו. בחזיונותיו אלו ראה נוסטרדמוס אסונות רבים וגדולים שעתידים לבוא על המין האנושי ואת הכל העלה על הכתב ששרד עד ימינו אנו. יש המעידים כי ניתן למצוא בכתביו אף עדויות לאסון התאומים שהתרחש בארצות הברית .
המצדדים באמונתם בכתבי נוסטרדמוס מתייחסים אל חזיונותיו כהתחברות אל תודעה קולקטיבית שבעזרתה נפתח לו צוהר למידע רב זה כבר אז, בדיוק כמו בסרט אווטר שם איווה EYWA היא התודעה הקולקטיבית של כוכב פנדורה ומחברת הווה עבר עתיד עם כל היצוריםה קיימים בכוכב.

עוד על הצ'ולקין - לוח המאיה