הסווט לודג' הוא טקס קדוש ועתיק המשמש לטיהור ולתפילה. בצפון אמריקה קוראים לו איניפי – יצירת חיים. ובמקסיקו הוא נקרא טמאסקאל – הבית של האבנים החמות. בקתת הזעה היא מבנה עגול ונמוך, שבמרכזו שקע מעוגל דמוי רחם. 

הבקתה מסמלת את הרחם של אמא אדמה ובתוכה, במהלך טקס סווטלודג, המשתתפים יוצאים למסע פנימה של טיהור פיזי ונפשי, שמהווה גם מעין תהליך של לידה מחדש. מחוץ לבקתה דולקת האש, בעזרתה מחממים אבנים. כאשר האבנים מוכנות, נכנסים המשתתפים לתוך הבקתה ומתיישבים במעגל. 
האבנים מוכנסות למקומן ונושאות בקרבן את האש לתוך הרחם. כך, נוצרים החיים. על האבנים החמות, ישפכו מים ליצירת חום ואדים. תהליך ההזעה עוזר בניקוי פיזי של הגוף מרעלים.

הטקס הוא תהליך מובנה של ארבעה שלבים, ארבע דלתות. העבודה בכל דלת היא עם יסוד אחר, כיוון אחר, סמליות אחרת. במהלך הטקס שרים שירי תפילה, ונעשה שימוש בעשבי מרפא כמו מרווה ועוד, כדי לתמוך בתהליך שינוי מצב התודעה.

טקסי סווטלודג' קרובים:

*
19.5.18   יום שבת - סווט לודג' הודיה על המים לט"ו בשבט עם אלעד כרמל
*
10.5.2018 - סווטלודג' באביאל עם אלי קאופ
*
24.5.2018 - סווטלודג' תפילה לסתיו עם סימון קיפר בפרדס חנה
*

לפרטים: premestrela@gmail.com

לוח מנחי סווטלודג' - Sweatlodge בישראל:

סימון ספטה , יליד קולומביה , צועד בדרך האדומה שנים רבות . התוודע לראשונה לדרך חיים זו בגיל 13 
את הסמכתו קיבל סימון מרודריגו קלמנטה, שאמאן צ'ילאני שחי עם שבט הלאקוטה שנים רבות. 
דרך מורה הדרך שלו למד והעמיק לתוך הדרך האדומה , עבר טקסים רבים וחניכות וביניהם מסעות חזון vision quest בדרך האנדיאנית המסורתית . מתוך שלל הטקסים קיבל על עצמו את הנחית טקס הסווט לודג'. זהו טקס רב עוצמה אשר כולו היטהרות וחיבור לשורשים שלנו. הטקסים עצמם מועברים עפ"י הדרך המסורתית של בני שבט הלאקוטה אחת לשבועיים .   נערך טקס פתוח במושב גבעת נילי.  ניתן גם להזמין טקס סווט לודג לכול איזור אחר בארץ.
הסווט לודג' מתאים לקבוצות שמעוניינות לעבור תהליך משותף , מסיבת רווקות\ים, טקסי מעבר או כחלק מסדנא מתמשכת . סימון גם מלווה ילדים ומתבגרים או מבוגרים בראיית הדרך האדומה לעבור תהליכים ולהתעצם דרכם.
לפרטים: 0523990568 או במייל : shaharhagar@gmail.com

*

אלעד כרמל, איש רפואה ומנחה טקסי סווט לודג' ומסע חזון בדרך הרפואה האינדיאנית המסורתית. מטפל ומנחה קבוצות בשילוב כלים מהדרכים המסורתיות עם עולם הרפואה המשלימה והפסיכותרפיה המודרנית- נשימה מעגלית, הילינג ומדיטציה, דמיון מודרך ומסעות שמאניים. הסווט לודג' הוא תהליך מעצים של רפואה וטיהור הנערך בתוך "סאונה" עגולה הנבנית בצורה מסורתית, אליה מכניסים אבני בזלת שחוממו באש עד שהם אדומות. הטקס נערך בליווי שירה והנחייה ועוזר לנו להתכוונן בתפילה לטוב ולשפע בחיינו, לשחרר את הישן ולהיוולד מחדש. מסע החזון הוא טקס מסורתי עתיק הנערך בצום והתבודדות בטבע של ארבעה ימים ולילות. הטקס נערך פעם בשנה כחניכה והתכוונות לכל השנה. טקס הנשימה השמאנית מבוסס על שיטת הריברסינג של לאונרד אור תהליך עמוק של נשימה וטראנס בליווי תרגול מהעולם השמאני של קרלוס קסטנדה, שירי רפואה מסורתיים, תוף שמאני ועשבי מרפא ארומטיים. תהליך הנשימה השמאנית מאפשר לנו להיכנס עמוק אל תוך הזכרון התאי שלנו, משחרר מחסומים אנרגטיים, רגשיים ופיזיים מעצים ומחדש את כל זרימת האנרגיה בגוף.
לפרטים : 054-4304648  eladheal@gmail.com

*

רני גבע - סווטלודג' לחישת הרוח - נושא מקטרת, הוסמך על ידי האלדר מייק שירובוקו להוביל טקסי סווט לודג' ממסורת הסאן-דנס של שבט הבלקפוט (קנדה). מייק העביר לרני את המקטרת, השירים ואת הזכות להוביל את הטקס. הכל נעשה בדרך הטובה ועל פי המסורת.
הסווט לודג'  ממוקם במושב תלמי אלעזר על כביש 65 ליד קיבוץ גן שמואל. אנחנו עורכים טקס סווט לודג' אחת לחודש. תחילת הטקס בשעות הצהרים וסיומו בטקס מקטרת בשעות הלילה. מועדים ושעות ספציפיות מפורסמים לקראת כל טקס באתר הבית  windspirit.co.il ובפייסבוק – סווט לודג' לחישת הרוח
בתיאום מראש אנו עורכים גם טקסים פרטיים. לכל שאלה נוספת מוזמנים ליצור קשר עם רני – 050-6531222, ranigev@gmail.com.

*

 מיכל ולנסי - עוסקת ברפואה אינדיאנית. השלימה מעגל של ארבעה מסעות חזון. מנחה טקסי סווט לודג' (בקתת הזעה), מסעות חזון בישראל וטקסי ריפוי אינדיאנים מסורתיים. בשנת 2009 החלה לארגן, לראשונה בישראל, מסעות חזון בדרך האינדיאנית המסורתית. מורה ליוגה. מתרגלת יוגה משנת 1994, החלה ללמד יוגה ב- 2006. בשנת 2005 עברה חניכה מסורתית לראג'ה יוגה בהודו. תלמידתו של מהדב – ז'אן מארי באסוט, תלמידו של גורו ג'י שיוו צ'יטאן מאום קארשוואר. תלמידתה של נגה ברקאי.
בחייה ובעבודתה משלבת מיכל באופן מעמיק וייחודי את נתיב הרפואה של הדרך האדומה ואת דרך היוגה.   

*


רוצים לדעת היכן מתקיים טקס סווט לודג' \ סדנת סווטלודג'? איפה בקתת ההזעה הקרובה לאזור מגורכם? רוצים לפרסם בעמוד זה? - צור קשר.


*

סדנת יוגה בטבע | לוח סדנאות יוגה | לוח טקסי סווט לודג' בישראל | אוהל הזעה | בקתת הזעה | היכן יש טקס סווט לודג' | סווטלודג' בצפון | סווט לודג בדרום | טקס סווט במרכז

ב8-9 ביוני, ב"מעגל אבנים" - חווה אקולוגית יפהפיה הממוקמת בסמוך למושב עמיקם, תתקיים סדנת יוגה ייחודית בראי ארבעת  האלמנטים. 

זוהי סדנא ראשונית ומיוחדת המיועדת למורים המוכשרים ביוגה או לתלמידים מתקדמים.
בסדנא נעבור סשנים של יוגה על ידי מורים בכירים  בתחום.
כל מורה יעביר שיעור מיוחד המבוסס על האלמנט הנבחר מארבעת האלמנטים שנעבוד איתם בסמינר - אדמה, אש, אויר ומים.

יוגה בטבע היא הדרך להטמעי את התרגול עמוק בגופנו ובתודעתנו.
החיבור הישיר אל היער והטבע  יחד עם עבודת גוף נשימה תנועה של היוגה מאפשרים פתיחת שערים אל מימדי עומק בעבודתנו.

יש שיר של המשורר רומי שאני מאוד אוהבת:

לנשום:
יש דרך לנשום

שהיא בבושה ובמחנק

ויש עוד דרך לנשוף,

נשימת אהבה,

שמאפשרת לך להיפתח אל האינסוף

רומי

השבוע עצרתי את הנשימה שלי. יש ימים כאלה בהם החיים מציפים אותי מכל הכיוונים, הרבה עבודה, הרבה התרחשויות משמעותיות בחיים שלי ובחיים של אנשים שאהובים עלי, הרבה דברים שהיה צריך לעשות והרבה דברים שהייתי צריכה להכיל. וכאילו מבלי משים, הלכה והשתטחה לה הנשימה. הגוף החזיק עומס, הכתפיים שנשאו במשקל הזה נסגרו קצת, מכווצות את כלוב הצלעות ואת מרחב הריאות. בלי ששמתי לב הנשימות נהיו עכבריות כאלה, שקטות ושטוחות, כאילו מתנצלות על קיומן.

זה היה באחד הבקרים החמים. הייתי צריכה ללכת לרופא לקבל תוצאות של בדיקות דם. כשישבתי אצל הרופא פתאום קלטתי: הרגשתי אותי יושבת קטנטנה וקצת מכווצת בתוך כסא, מחליקה לאט במורד המשענת. פתאום הפניתי בבת אחת קשב לגוף וראיתי כמה מתח הגוף שלי מחזיק כשדוקטור ורסאנו עם הפנים המרובעות החביבות מדבר אלי. שמתי לב כמה מחשבות מטרידות מסתובבות כמו זבובים עייפים בתוך הראש שלי. הבנתי כמה עייפות הצטברה בי מהימים העמוסים האלה.

התבוננתי כמה שניות, מופתעת לגמרי. זה היה רגע אחד מדויק של תשומת לב להוויה שלי, שכמו צליל של גונג או שעון מעורר, פוף! החזיר אותי חזרה הביתה.  רגע שבו יכולתי באמת להתבונן במה שקורה בגוף שלי, בנשימות הלא מספקות ובתנוחה הלא נוחה. שפתיו של הדוקטור הממושקף והרציני זזות מולי מבלי שאפשר לשמוע את המילים, כמו בסרט שאיבד את הפסקול, כי עכשיו הקשב הולך פנימה, אל הגוף, ואני שומעת רחש דם זורם בורידים ואת תיפוף הלב, ומרגישה את תחושת הכיווץ בשרירים של פלג גוף העליון, ואיתם את הכיווץ המנטאלי, בראש, במיינד.

נשארתי לכמה שניות ככה, בקשב המופתע הזה, ואז- בבת אחת הזדקפתי. פתחתי את הכתפיים אחורה. לקחתי נשימה עמוקה. ועוד אחת. פתאום הפסקול חזר לפעול: "רק אמרתי שהברזל שלך קצת נמוך, אין לך מה להיבהל, בשביל צמחונית התוצאות שלך הן בסדר גמור" הרגיע אותי הדוקטור שהופתע מהתנועה הפתאומית. לקחתי עוד נשימה והרפיתי לגמרי את שרירי הכתפיים (בחיי ששמעתי אותם לוחשים, "ווואו... תודה") לקחתי עוד נשימה איטית אבל מלאה ונתתי לצלעות להיפתח קדימה. עוד נשימה עמוקה שמרפה את שרירי הפנים. ועוד נשימה שלווה שהעלתה חיוך על הפנים שלי. "סיימנו", אמר דוקטור ורסאנו.

הגעתי לרכב שלי, לחצתי על השלט והאוטו שלי ענה "קווה-קווה". פתחתי את הדלת. צריך להספיק לבנק ולקניות. נעצרתי במקום. רגע. משהו אחר צריך לקרות עכשיו. כאילו מעצמה היד שלי סגרה את הדלת. שוב לחצתי על השלט כדי לנעול. הסוזוקי צירצרה שוב בשמחה, מאשרת לי את שינוי הכיוון. הלכתי כמה דקות ברגל, מצאתי ספסל רחוב ליד עץ זקן והתיישבתי.

עצמתי עיניים, לקחתי כמה נשימות עמוקות. הלו, קרן, את בבית?
עוד כמה נשימות עמוקות, עם כל שאיפה הרגשתי איך הגוף שלי מתעורר לחיים. עם כל נשיפה הרגשתי איך ענני מחשבות מיותרות מתאדים החוצה. הנחתי בצד את הבנק ואת הקניות. עוד נגיע אליהם. אבל עכשיו רגע, פוס. הפסקה. טוק טוק, קרן, את באמת בבית?

באמצע רחוב פרדס-חנאי באמצע יום קיצי, יושבת ונושמת בעיניים עצומות. חוזרת הביתה אל עצמי. עם כל נשימה שלקחתי הגוף המשיך להרפות בהדרגה. צוואר. גב. ידיים. בטן... עם כל חלק שהרפה הרגשתי יותר ויותר את עצמי, נוכחת. לא רק שחרור המתח היה נעים לי- אלא גם התחושה של המון מקום שהתפנה בבת אחת בתוכי. פתאום היה מקום להקשיב.
כל כך הרבה פעמים המתח שנצבר בנו מונע מאיתנו להיות מסוגלים להקשיב  ב א מ ת  למציאות שסביבנו. תחזוקת העומס הפנימי שלנו לוקחת מבלי שנשים לב המון אנרגיה, ואז אי אפשר להיות שם לגמרי, אי אפשר להקשיב הקשבה אמיתית להתרחשויות שקורות סביבנו - וגם לא לעצמינו. אי אפשר להקשיב לאנשים אחרים, לאהובים שלנו, לתפישות אחרות של המציאות, לגוף שלנו, להדרכה של החיים, אי אפשר להקשיב לדברים קטנים שקורים ולפרטים עדינים ויפים של המציאות. זו האמת של רבים מאיתנו, לא מעט אנשים מבלים תקופות ארוכות מחייהם במן הסחה קבועה מהמציאות, לכודים בתוך תסריטים פנימיים ומתח כרוני, ופשוט לא יודעים איך אפשר אחרת.

עכשיו הייתי באמת פנויה בתוכי. הקשבתי. שמעתי ציוצים דקים ומקסימים של גוזלים מקן שנמצא איפשהוא מעלי, קצת רחש של עלים ומכונית עוברת. שמעתי את הגוף שלי נושם. שמעתי שקט בין הנשימות שלי.
אחרי כמה דקות פקחתי עיניים. מולי היה גזע העץ השמנמן והזקן הזה. הסתכלתי עליו, הבטתי ממש ויכולתי באמת לראות אותו. כי ההקשבה שאני מדברת עליה היא לא רק לצלילים, היא סוג של מצב תודעה רפוי ופנוי שפתוח לקלוט את מה שסביבי דרך כל הכלים שלי- אוזניים, עיניים, אף, פה, גוף - וגם רגש, אינטואיציה ותחושות מעודנות מהרבה סוגים. הבטתי על הקליפה המלאה בצורות עציות יפיפיות, וגם על גלדים של ענפים שנחתכו, חריטות וחורי נעצים של דירות שמישהו כבר השכיר. מתוך הגזע העבה יצאו ענפים, ומהם עוד ועוד ענפים, ואז המוני עלים ירוקים, כמו חברים קטנים מנופפים בעליזות לכל מי שעובר מתחת. נהניתי לראות באיזו חינניות חי העץ הזה. נושם אויר, שותה מים, חי בצניעות עדינה ושקטה. לפעמים משיר עלים, לפעמים מפריח פרחים, מבשיל פירות, נותן לרוח לדגדג אותו ולשמש להחיות אותו. היה יפה להבין שגם עליו החיים משאירים סימנים, מכבידים עם התרחשויות שהוא לא תמיד שולט בהן, בדיוק כמוני, בדיוק כמוכם. מישהו עוצר עם אקדח סיכות ויורה בו מודעה. מישהו אחר קוטף עלה סתם כדי למולל אותו. מישהו חורט בו שם או הצהרת אהבה. מסור חשמלי פתאום חותך ענף. הוא לא יודע מי יבוא ומה יהיה מחר. אבל הוא שם. לא מתווכח עם שום דבר שקורה. ממשיך לנשום בלי לצבור דבר, לא נותן לעלים שלו להתמלא במתח. הסתכלתי עליהם ממשיכים לרחשש ברוח כמו ילדים קטנים ושמחים. כל כך נהניתי לראות איך הוא חי שהחלטתי להפוך בעצמי לעץ, לכמה דקות. תצחקו אבל ישבתי שם כמו ילדה קטנה שמנסה לחקות... ולכמה רגעים הייתי פשוט עץ. אימצתי את האיכות השקטה, היפה והפשוטה שלו. ישבתי כמו עץ ונשמתי כמו עץ. רפויה אבל יציבה... זה היה מאוד נעים, ואחר כך, כשהלכתי להמשך הסידורים שלי, משהו מהאיכות הזאת הלך איתי.

נכון, אנחנו לא עצים. אבל בכל זאת למדתי בבוקר ההוא משהו מהעץ הזקן הזה. למדתי משהו מהחן הזה שלו, שמאפשר לחיים פשוט לקרות. שלא כל ענף שנחתך בחיי אומר שכל העלים שלי צריכים לכמוש. למדתי שזה תלוי בי אם אני צוברת או לא. נזכרתי שזה תלוי בי, אם אני מתוחה או רגועה. נזכרתי שזה תלוי בי, אם אני נתפסת על כל סיפור פנימי שעולה בי או פשוט נוכחת ונותנת לו לחלוף.
החיים מביאים אלינו כל הזמן התרחשויות שצריך להתמודד איתן. עם כל היופי שיש במסע הזה, יש לא פעם גם אתגר. האחריות שלי היא לא רק להכיל ולהתמודד, האחריות שלי היא גם לשים לב איזה סוג של סימנים משאיר בי כל יום. למדתי מעצמי ביום הזה, שזו האחריות שלי כלפי הגוף שלי וכלפי עצמי. לקלוט מה מצבי ולהרפות. להיות קשובה ולא לחכות יותר מדי. ולנשום. לנשום...

הנשימה היא המתנה שלי. היא גם האתגר שלי. לא סתם בחרתי בה בתור העיסוק המרכזי שלי. לא במקרה אני עובדת עם אנשים דרך ריברסינג ונשימה. נזכרתי שכשאני נושמת באמת, פחות מתח נצבר, ומה שנצבר משתחרר. נזכרתי שכשאני לא נושמת, הראש שלי שולט בי הרבה יותר בקלות. הנשימה שלי מקשרת בין כל חלקי, מהגוף אל הרגש אל הראש ואל הרוח, ומלמדת אותי כל יום מחדש את אמנויות החיים: אמנות ההכלה ואמנות השחרור, אמנות הרגיעה, הריפוי, האהבה. אמנות הויטאליות ואמנות הנוכחות. כאילו כל חוקיות החיים מקופלת בתוך הנשימה. והלימוד שלה הוא לא לימוד עיוני. הנשימה מלמדת אותי דרך החיים, ההתרחשויות והחוויות.

השבוע, עם כל האתגרים שהשבוע הזה הזמין לי, עם כל המתח שצברתי, ברגע אחד של הזכרות בחרתי לנשום ולהרפות. אני מזמינה אתכם גם להיזכר שזו האחריות שלנו, לבחור מה מצבינו, ולהיעזר בנשימה כשנצטרך. אתם יכולים ממש ברגע הזה, או ברגע הבא, להתבונן לרגע בגוף שלכם, בהתחלה מבלי לשנות כלום. מה שלומו? איך הכתפיים שלכם מונחות כרגע? מה שלום שרירי הפנים? הצוואר? איך הנשימה שלכם? ואחרי שהתבוננתם היטב, מבלי לשפוט דבר, לקחת כמה דקות ולעצום עיניים. לנשום בישיבה שקטה וזקופה, ועם כל נשיפה איטית להרפות איבר אחרי איבר ושריר אחרי שריר, מלמטה עד למעלה. אפילו להתכוונן לשרירים שעוטפים את האיברים הפנימיים, את גלגלי העיניים, ולא לשכוח את שרירי הסרעפת, שהיא שריר הנשימה המרכזי. ואחרי שאתם מרגישים ממש רפויים, להתחיל להקשיב. לרעש, לשקט, לכל מה שקורה. מאפשרים להכל לקרות ולא צוברים דבר.

לכמה דקות, פשוט תהיו עץ.

*

קרן ברס היא מנחת ריברסינג ותיקה ומוערכת מזה 9 שנים. קראו עוד על קרן ועל מנחי ריברסינג נוספים בלוח הריברסינג הארצי שנו באתר של כוכב האהבה.

טיפולי ריברסינג עם קרן ברס
סדנאות ריברסינג עם קרן ברס
052-4422540 keren.breath@gmail.com

סדנת כתיבה עם גבי ניצן


** הסדנא הבאה עם גבי ניצן תתקיים ב 23-25/1/2020 באשרם במדבר.
סדנת כתיבה זו מתקיימת מעל 13 שנים וכבר עשרות רבות של פעמים. מומלץ בחום רב **

איך כסא פלאים יהפוך אותכם לכותבים חופשיים ומשוחררים?

(פוסט שנכתב לאחר סדנת כתיבה יוצרת עם הסופר גבי ניצן על ידי משתתף)

רואים את הכסא הריק הזה שבצד ימין של התמונה? כסא מדיטציה זה הוא כסא פלאים. אם יש לכם רצון לכתוב דברים שיבטאו אתכם היטב, יפעימו אתכם, יִגעו באחרים וירַגשו אותם - מִצאו הזדמנות לשבת על הכסא הזה בזמן שהוא עושה את קסמיו.

אני עשיתי זאת. במהלך סופשבוע ארוך זכיתי לשבת עליו מספר פעמים ולקרוא באוזניהם של 20 אנשים את הדברים שכתבתי כמה שעות קודם לכן. מה שהכסא הזה הוציא ממני הפתיע אותי לחלוטין. אמרו לי שיֵצאו ממני שם דברים טובים וקיוויתי שכך יהיה, אבל זה התעלה הרבה מעבר לכל ציפיותיי.

כשהגעתי למקום הקסום הזה במדבר, חנכתי לי מחברת מיוחדת ורשמתי בראשה, "באתי לכאן לכתוב את עצמי לדעת", וכך בדיוק היה. כתבתי את עצמי לדעת. כך גיליתי המון על עצמי ועל יכולת הכתיבה שלי, וגם שחררתי מעצורי כתיבה שאפילו לא ידעתי על קיומם.

גם לאחרים שהיו אתי שם זה קרה. בכל פעם שהם התיישבו על הכסא, הטקסטים שלהם הלכו והשביחו, ואני הפכתי למרותק יותר ויותר למה שהם גילו על עצמם ולדרך המקסימה שבה כתבו זאת ושיתפו את כולנו.

לא כולם חושבים שזה היה הכסא שגרם לכך. רבים מהם משוכנעים שהכתיבה הזו נבעה מהם בזכותו של האיש שיושב על הכסא השני בתמונה. קוראים לו גבי ניצן, מורה מדהים וכותב מופלא בזכות עצמו שכתב את באדולינה, את פרא ואת דיוטי פרי.י.

הוא ישב לו לאורך הסופשבוע על הכסא שלו, הקריא טקסטים מרתקים שכתב, יצר מכל אחד מהם תרגיל כתיבה ושלח אותנו לכמה שעות ליהנות מהמדבר, להתבונן לתוך עצמנו, ולכתוב טקסט שיתייחס לתרגיל. אחר כך, בכל פעם שחזרנו מהתרגיל, כל אחד שרצה התיישב על כסא הפלאים והקריא את הפנינים שיַצאו לו.

האמת, הם בטח צודקים. הכסא איננו פלאי מעצמו, גבי עשה אותו לפלאי כל כך. הוא מאסטר מדהים שהפעיל על הכסא את קסמיו, נסך בכולנו השראה והנחה אותנו בשקט ובצנעה לשחרר בתוכנו יכולות כתיבה שלא הכרנו עד כה.

אם אתם רוצים לכתוב באופן מופלא, להשתחרר מתקיעויות, או סתם לבלות סופשבוע קסום בחברת מאסטר אמיתי בררו מתי תתקיים שוב סדנת הכתיבה "לכתוב פרא" עם גבי ניצן בשיטים (באשרם במדבר), ושריינו לעצמכם מקום שם.

אני עשיתי זאת אחרי שגיל, הבן הכותב שלי, חזר משם קורן כולו. הוא לא סיפר מה היה שם כדי לא לקלקל לי, אך היה לי ברור שאני לא אחמיץ את זה בשום אופן. תודה גיל. ותודה ענקית לגבי. 

*
לחצו לקרוא על עוד סדנאות כתיבה ב: לוח סדנאות כתיבה יוצרת של כוכב האהבה.

לפרטים נוספים על "לכתוב פרא" סדנת כתיבה עם גבי ניצן כנסו ללינק:  http://www.premestrela.co.il/gabinitzanwriting.html

"לכתוב פרא" - סדנת כתיבה חוויתית עם גבי ניצן
סופ"ש 23-25/1/2020 באשרם במדבר
(עדכון - הסדנאות מתמלאות 3 שבועות מראש. מהרו להרשם)

לכתוב פרא" היא סדנא יוצאת דופן, בהנחייתו של איש יוצא דופן.
סופשבוע בו הסופר גבי ניצן ינחה אותנו במסע לחיפוש הקול האישי, הפראי והאותנטי – זה שהופך את הכתיבה מאומנות לאמנות.

"לכתוב פרא" היא הרפתקה דרך כתיבה. הרפתקה של גילוי עצמי והקשבה. דרך תרגילים והנחיות מיוחדות מתאפשר חופש מסוג חדש, שחרור הכתיבה מכבלים של שיפוטיות ומגבלות אליהן התרגלנו. כך יפתחו לפנינו מרחבים פנימיים עמוקים, מתוכם אפשר לכתוב את עצמינו באופן חופשי וטבעי.

במהלך הסדנא נכתוב, נשתף בטקסטים ונגלה בתוכנו קולות מפתיעים שחיכו שניתן להם ביטוי. גבי ניצן יחלוק מניסיונו ומחוויותיו בכתיבה וינחה תרגילים יצירתיים וחווייתיים, בהם הוא משתמש לכתיבתו.

מנחה: גבי ניצן- כותב, מחפש, יוצר ("באדולינה", "פרא", "דיוטי פרי")

מקום: אשרם במדבר, כביש 40.
מה נחוץ? מחברת, עט, משטח כתיבה וסקרנות לצאת להרפתקה.
עלות הסדנה :
1390 ₪ כולל כלכלה מלאה ולינה בחדר ממוזג משותף (2 לילות)
1280 ₪ בקמפינג כולל כלכלה מלאה (אפשרות לחדרים פרטיים וחצי-פרטיים בתוספת תשלום)
כל המחירים כוללים: 3 ארוחות צמחוניות טעימות וביתיות, שתייה חמה חופשית, פירות ושאר פינוקי האשרם, בריכת שכשוך קטנה ונוף למדבר הפתוח

יש להירשם מראש, מס' המשתתפים מוגבל.
לפרטים נוספים והרשמה התקשרו:
ענת 053-5233117
Gabi.sadna@gmail.com

קצת מתגובות המשתתפים מסדנאות קודמות:

"הסדנה הזו הייתה חוויה עוצמתית ומופלאה שנחקקה לי עמוק בנשמה. זו הייתה חוויה של שחרור, קרבה, התבוננות והזדמנות אדירה להכיר את עצמי טוב יותר. תודה רבה לכולכם... היו קטעי כתיבה שריגשו אותי ומרגשים אותי עד עכשיו... כשחזרתי הביתה ביום שבת בלילה לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות. ניסיתי לעכל את כל מה שקרה שם במדבר."


"הסדנה הזו, היא לא רק דרך להעשיר את הכתיבה, היא בראש ובראשונה דרך להתבונן בחיים ממקום שמחזיר אותך למקוריות שלך... עברתי תהליך מדהים בסדנה הזו. תהליך שמחלחל בי ועוד יחלחל. והעובדה שכל זה נעשה ב'מקדש' מידברי, קרוב לטבע, עם הרבה יופי מסביב, אפשרה לקסם לקרות בשלושה ימים. הייתי בהרבה סדנאות נפלאות בעבר, ובכנות, אני לא זוכרת אימפקט מדהים כמו שיש לסדנה הזו. אני לא זוכרת מתי המשכתי לשתף ככה, גם לאחר שהסדנה הסתיימה.. ולגבי הכתיבה? אין ספק שזהו כלי מופלא לעבוד דרכו עם כל האוצרות שהסדנה הזו סיפקה."


*

לפרטים אודות סדנאות כתיבה יוצרת. נוספות עם גבי ניצן ושלל פעילויות בהנחייתו צרו קשר למייל המצורף.

סדנת כתיבה עם גבי ניצן , חוויה מושלמת עבור:
סופרים בדרך, חברי עט,  כותבים ליומן, כותבים למגירה, חולמים לחזור לכתוב, תסריטאים צעירים, אוטוביוגרפים, חוקרי העצמי - לכולם יש מה לקבל בסדנה מיוחדת ומושקעת זו הלוקחת את המשתתף לעומקי עצמו בעזרת הכלי הטריויאלי ביותר אל פנימיותנו - הכתיבה.

למתענינים, לסקרנים ולמתלבטים - מומלץ לקרוא את הפוסט המרתק שכתב משתתף בסדנת הכתיבה במדבר, 
פוסט שמציג את הסדנה מהפנים אל החוץ. מתוך חווית המשתתף הכותב ומשתף.

נ.ב : סדנת לכתוב פרא - סדנת כתיבה יוצרת, נערכת בפעם ה 45.

זוהי מדיטציה מיוחדת ומומלצת לאיפוס ריכוז וסינכרון מול תדר הקיים.
חיבור בים שמיים לארץ. בין פנימי לחיצוני. 
מפגש במרכז.
נשימה לנשימה, שרשרת החיים
"הנשימה היא קו-החיים שלנו. הנשימה מחברת ומאחדת אותנו עם האנרגיה הנעלהשבעולם. 
מאורעות חיינו הם כמו שרשרת פנינים, דרכן עובר חוט הנשימה ומחבר אותן יחד... הנשימה מחברת את כל המתרחש."
לאונרד אור  

מדיטציית שמיים וארץ

חלק 1:
עמדו או שבו על כסא, כשכפות הרגליים מונחות על הקרקע. עצמו עיניים, הרפו את הגוף. 
הפכו ערים לאזור הראש והקודקוד, ראו את הראש מואר ובוהק. נשמו את האוויר דרך הקודקוד במורד הגוף, ונשפו אותו דרך כפות הרגליים אל עומק האדמה. המשיכו לנשום כך 5-10 דקות
כשסיימתם, הישארו כפי שאתם, חוזרים לנשימה רגילה. 

עצרו לכמה רגעים שקטים לפני השלב 2.

חלק 2:
הפכו ערים לאגן, לגפיים התחתונות, עד הכפות הרגליים- אותן ראו מוארות באור בוהק. הפעם נשמו הפוך: כשכפות הרגליים מוארות מאוד, התחילו לנשום דרכן, כאילו את האוויר אתם שואפים ו"מושכים" מתוך האדמה ומעלים את האנרגיה לאורך הגוף. נשפו החוצה דרך הראש והקודקוד. המשיכו כך 5-10 דקות. 
כשסיימתם, חזרו לנשימה רגילה, ולאחר דקה או שתיים פקחו עיניים 


מדיטציה זו מעולה לפתיחת הנשימה ובית החזה ומילוי הגוף באנרגיית חיים טבעית זמינה ובריאה.

כמוכן זוהי הכנה מעולה לקראת סשן נשימה מעגלית שיש לבצע עם ריברסר\ית מומחים בלבד.
טיפ קיץ:

מזגנים הם המצאה נפלאה שמאפשרת לנו לעבור את הקיץ, אבל כמו בכל דבר הסוד הוא המינון. 

המזגנים קשורים להרבה מבעיות הבריאות שתוקפות אותנו בקיץ. בזמן שהמזגן פועל, בעיקר מי שמפעיל אותו מבוקר עד ערב- אני ממליצה להשאיר חלון קטן פתוח, כדי שתהיה תחלופת אוויר ואיכות נשימה גבוהה יותר.

פחות מזגן (ופחות מעברים קיצוניים מקור לחום) = יותר חמצן, יותר פראנה, אנרגיית חיים זמינה = פחות מחלות והתקררויות, תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, שינה טובה ותפקוד עירני.

מה קורה כשיש סופה?
הדחף הראשוני של לא מעט מאיתנו, כמו במשפט החכם ההוא: לעצום את העיניים ולחכות שהגשם ייגמר. 
תקופות סופה וקושי מעלות מתוך הבוידעמים שלנו מנגנוני התמודדות עתיקים: קול עמוק בתוכנו מפעיל סירנה וקורא לרדת למקלטים ("להפסיק להרגיש, ומהר! כל האמצעים כשרים, לעצום עיניים ולהתעלם אם צריך!"), קול קורבני מקונן ומתווכח עם הגשם ("למה זה קורה דווקא לי?"), קול אחר מחפש אשמים בסופה ("הכל בגללו / הכל בגללי..."),אחר מסתכל על הדשא של השכן ("למה אצלם יש אביב?") קול ה"קולאפסינג" קורס בחולשה ("לא יכול להתמודד עם זה"), זה שכבר בעיצומה של הסופה "חייב להבין למה זה קורה לי" (קול שמבזבז המון כוחות על לופים מחשבתיים), עוד קול ערמומי הוא ש"רוצה לפתור את זה ודי" (בנדוד קרוב של ההימנעות וההדחקה בתחפושת מתוחכמת, שרוצה כבר להגיע לסוף השיעור, אבל בלי לעבור דרכו). ויש עוד רבים, משתנים מאדם לאדם. פיתחנו את הטקטיקות ברגעי קושי בעבר, אין מה לשפוט אותן ולא אותנו.

במקביל לקולות האלה, נשמע עוד קול. בשל ובוגר יותר. אם למדנו לקרוא את סימני המקרא הקטן שמקופל בפינה הצדדית של מפת החיים, אנחנו יודעים שסופה = הזדמנות. אבל כשקשה, לא תמיד אנחנו זוכרים את ההזדמנות. העיקר שזה ייגמר.

ללמוד לנוע על גל החיים והנשימה 
כל פעם שחוויתי סופה גדולה, רציתי ללמוד איך להפסיק לחוות סופות. כולנו נדרשים מתישהו להתמודד עם שינויים מטלטלים, פחד, נטישה ומוות, מחלה וכאב, בלבול וחוסר אונים. ואני שנים רבות רציתי שמישהו ילמד אותי איך לעשות שהחיים יהיו טובים ומושלמים. בלי בעיות, כאב וסטירות פתאומיות. היינו רוצים לפעמים לקבע את הגל התמידי של הקיום שלנו על תנודה אחת נעימה ונוחה של אושר נצחי. החיים גילו לי שוב ושוב שזה ניסיון נואל שמתווכח עם טבע החיים. ושבויכוח שבין הראש שלי ובין החיים, החיים תמיד מנצחים.

החיים הם לא טובים. או רעים. הם פשוט גל. גל עם תנודה תמידית. השאיפה לחוות רק נעימות ואושר או להיאחז בנקודות מסוימות של הגל, היא התנגדות לטבע החיים והיא תתסכל אותנו עמוקות שוב ושוב. גם הטקטיקות הישנות לרוב לא יסייעו להקל את ההתמודדות עם הגל ולעיתים גם יחלישו אותנו. 
אנחנו לא יכולים לשלוט בגל, אבל אנחנו יכולים לשנות את מערכת היחסים שלנו איתו.את זווית ההתבוננות שלנו. את הנקודה העמוקה מתוכה אנחנו יוצאים אל הגל הזה.

לפעמים השמש תזרח וזה יהיה נהדר, ולא נשאל שאלות. אבל כשיגיע החורף, הדבר היחידי החכם שבאמת נוכל לעשות, הוא ללמוד לרקוד בגשם. ללמוד את הגמישות הזו, להיזכר בריקוד של הגל, בתנועה הטבעית הזו שכל חיה זוכרת וכל תינוק יודע, לפני שהוא גדל ושוכח ומתחיל להתווכח עם הקיים ולנסות לשלוט בכל מה שקורה.

הנשימה היא אחת מהמורות הגדולות שמלמדת אותי לרקוד בגשם. עם כל שאיפה וכל נשיפה- מאפשרת לי להתחבר לתנועה התמידית והטבעית של הגל, למטה ולמעלה, פנימה והחוצה, לקבל ולשחרר... נשימת ריברסינג מאפשרת לנו לשחרר מטענים שמונעים לנוע עם הגל בגמישות, לקבל אנרגיה מחזקת ולהעצים את הכוחות הפנימיים בנקודות בהן אנחנו זקוקים לכך. המוזיקה הקצבית של הנשימה שמרגיעה כל תינוק בזרועות אימו, מאזנת ומסנכרנת גם אותנו, מסייעת ליצור קשר חדש, זורם ובריא עם הגל, עם הסופה ועם השמש.

ריברסינג: גם אם בחיים שלכם יש גשם, טפטוף או שמש- כך או כך אתם מוזמנים לבוא לנשום ריברסינג, להעמיק לתוך נושאים משמעותיים בחייכם וללמוד כלי ריפוי וצמיחה ייחודי. אפשר להיפגש רק לרגע קצר של הגל, למשל בסדנת סופשבוע, ואפשר בליווי של מפגשים אישיים - כי לפעמים טוב ונכון שמישהו ילווה אותנו בפרק מתוך הדרך הגלית שלנו. 
השותפות הזו בינינו לזמן מה שבו הגלים שלנו נפגשים, היא שותפות מרגשת בעיני. אחת ההזדמנויות היפות שלנו כבני אנוש. לקבל ולתת : ריפוי, אהבה, ליווי. עצם קיום השותפות הזו, היא הקרקע לתהליכי ריפוי וצמיחה רבים.

נכתב על ידי קרן ברס - טיפול ריברסינג

סוף העולם, אכן הוא מתקרב?

כמות גדולה של אינפורמציה לגבי מה צפוי לנו ב 23.12.12 - דצמבר 2012 - משוחררת לרשת מכיוונים שונים.

איך נדע למה להתייחס? למי להאמין? האם להתכונן? יש מה לעשות בכלל? איך מתמודדים עם חרדות לקראת 2012?

על הכל ננסה לענות במאמרים הבאים.

באתר "הידען" יודעים לספר כי :

ובכן החדשות הרעות לכל מאמיני נבואות המאיה – לא נראה שאנו צפויים לחזות בשום אירוע יום הדין ב-2012 מאלו הסיבות:

מהו בעצם אותו לוח המאיה? לוח המאיה נוצר בידי ציוויליזציה מתקדמת בשם המאיה שהתקיימה בערך בין השנים 250 עד 900 לספירה. העדויות הרבות על אימפריית המאיה (בני המאיה) משתרעות על פני מרבית שטחן של המדינות הדרומיות של מקסיקו ומגיעות עד לאתרים אל סלבדור, הונדורס גואטמאלה ועוד. לבני המאיה היתה תרבות כתובה, ויכולת מדהימה בתכנון ערים ובנייתן. בני המאיה התפרסמו במיוחד בפירמידות שלהם ובשאר המבנים הגדולים והמרשימים. אנשי המאיה השפיעו רבות על התרבות במרכז אמריקה, לא רק בתוך תחומי שלטונם אלא גם על אוכלוסיות רבות באיזור. מספר רב של בני מאיה חיים גם כיום, והם ממשיכים את מנהגי התרבות העתיקה שלהם.

אם הם ממשיכים את חייהם כרגיל, אז מה אנו אמורים לעשות?

נוסטרדמוס - מישל דה נוטרדם היה רופא יהודי מוכשר שנאלץ לשנות את שמו הרשמי לנוסטרדמוס, שם לועזי מקובל במקומו, בשל הרדיפות הקשות שהיו ליהודים בגולה באותם זמנים. את כל כתביו העלה תחת שם חדש זה. נוסטרדמוס שהיה חוזה חזיונות ללא הפסקה, היה נעזר בחליטות צמחים ועשבים שונות שבעזרתן היה נכנס לטראנס ומקבל את חזיונותיו. בחזיונותיו אלו ראה נוסטרדמוס אסונות רבים וגדולים שעתידים לבוא על המין האנושי ואת הכל העלה על הכתב ששרד עד ימינו אנו. יש המעידים כי ניתן למצוא בכתביו אף עדויות לאסון התאומים שהתרחש בארצות הברית .
המצדדים באמונתם בכתבי נוסטרדמוס מתייחסים אל חזיונותיו כהתחברות אל תודעה קולקטיבית שבעזרתה נפתח לו צוהר למידע רב זה כבר אז, בדיוק כמו בסרט אווטר שם איווה EYWA היא התודעה הקולקטיבית של כוכב פנדורה ומחברת הווה עבר עתיד עם כל היצוריםה קיימים בכוכב.

עוד על הצ'ולקין - לוח המאיה

"מדיטציה היא הרפתקה, ההרפתקה הגדולה ביותר שהתודעה האנושית יכולה לבחור. 

מדיטציה היא רק להיות בלא לעשות דבר – אף פעולה, אף מחשבה, אף רגש. אתה רק קיים, וזה תענוג עילאי. מאין בא התענוג הזה, כשאינך עושה דבר? הוא בא משום מקום, או שהוא בא בכל מקום. 

הוא אינו נגרם, מכיוון שהקיום עשוי מהחומר הנקרא אושר. 
מדיטציה אינה נגד עשייה. לא תיאלץ לברוח מהחיים. היא פשוט מלמדת אותך דרך חיים חדשה: אתה הופך למרכז הציקלון. 
חייך ממשיכים. למעשה, הם ממשיכים ביתר עוז – ביותר שמחה, ביותר בהירות, ביותר חזון, ביותר יצירתיות – אך עם זאת אתה רחוק, רק צופה על הגבעה, פשוט רואה את כל אשר מתרחש  סביבך. אינך העושה, אתה הצופה". - אושו.

את רוב חיינו אנחנו מבלים בתוך סיפור. הסיפור, המחזה הזה - אנחנו השחקנים בו. אנחנו עומדים על הבמה. מדקלמים את הטקסטים, מזדהים עמוקות עם הדמות שאנחנו משחקים, עם הכאב, הצער, השמחה, העונג. המחזה הזה בו אנו מככבים הוא כל עולמינו ולמעשה - אנחנו תלויים בו. 

אם הגיבור נפגע- אנחנו נפגעים, אם הגיבור שמח- אנחנו שמחים. סבוכים בתוך עולם הרגשות שלנו, נעים מתענוגות לסבל, מאבדים את עצמינו ומוצאים, נופלים, קמים... דבר אחד נותר ללא שינוי. עצם היותינו.

בעדות טמון כל כוחינו. להיות מבלי להיסחף אל תוך. וכך אנחנו הופכים להיות הצופים, באמצעות מדיטציה. ההתבוננות היא מדיטציה. מושא ההתבוננות אינו חשוב- עצים, נהר, בעלי חיים, בני אדם... מושא ההתבוננות אינו העיקר. האיכות של הצפייה, האיכות של להיות מודע וערני – היא המדיטציה. 

מדיטציה משמעה מודעות. כל דבר שנעשה במודעות הוא מדיטציה- הליכה יכולה להיות מדיטציה, אם נלך במודעות. האזנה לציפורים יכולה להיות סדנת מדיטציה, אם נאזין במודעות. רק האזנה לרעש הפנימי של המיינד שלנו והמחשבות הבלתי פוסקות - יכולה להיות מדיטציה, אם נצליח להישאר מודעים.

ישנם סדנאות מדיטציה רבות. כמוכן טכניקות רבות עומדות לרשותנו לתרגול מדיטציה, הטכניקות הן למעשה שיטות ותרגולים להישאר נוכחים, בהקשבה, לא להיסחף אל תוך השכל החושב. 

מתוך הישיבה השקטה בתנוחות לוטוס המוכרת לנו כמדיטציה ומזוהה עם בודהיזם, התפתחו טכניקות רבות, בינן למשל מדיטציות אקטיביות על פי אושו.

 המדיטציה האקטיבית נהגתה כמענה לאדם המערבי שהגיע אל אושו ולא יכל למדוט, הוא ישב ישיבה שקטה אך בתוכו געש. 
המדיטציה האקטיבית בנויה מכמה שלבים ומתחילה בריקון האנרגיה והרפייה מהמיינד - דיבור בג'יבריש, תנועה, ועבודה עם הגוף, ולאחר מכן ישיבה שקטה. מדיטציות דימיון מודרך, NLP כל אלו ועוד מזכירים לנו את המהות שלנו.