סרט אנימציה קצר ומקסים שבוצע על ידי קבוצת אומנים ב Sherdian College

הסרט מנסה להביא הצצה לעולמו הפנימי של פסיכולוג \ תרפיסט בצורה הומוריסטית וקסומה.

הצצה למפגש הטיפולי ולהשלכותיו

*

*

תרפיה ומדיטציה - לוח אירועים וסדנאות - מטפלת לתינוק

קורס אנטומיה יישומית ייפתח ב-9/6. סדנת בוקר תתקיים ב-19/5 וב-26/5.



בתוך האנטומיה חבויה חכמה שהתפתחה לאורך מליוני שנים. אחד הדברים המדהימים בגופינו הוא היכולת להתאים את עצמו לכל מצב ולהסתגל לתנאים חדשים.
האנטומיה מכילה הן את ההתפתחות שלנו במשך מליוני שנים, והן את ההתפתחות בטווח החיים שלנו. 
העצמות נמצאות בתהליך תמידי של בניה והריסה בהתאם ללחצים המופעלים עליהן, השרירים מתחזקים ומתנוונים בהתאם לתנועתיות שלנו במשך היום.
למעשה, כל מה שאנו עוברים בחיינו מקבל ביטוי באנטומיה של גופנו. מדובר לא רק בהרגלים התנועתיים שלנו שנטבעים באנטומיה, אלא גם ברגשות. מצב רוחני, שלכאורה הוא חסר צורה וחומר, כמו לחץ ומתח נפשי מקבל ביטוי קונקרטי של צוואר תפוס, כתפיים תפוסות וכיוצא באלה.

האנטומיה היא כלי מפתח כה חזק, היא אינה רק המפה של גופנו, היא גם הוראות הפעלה.
חוקרי דינוזארים יודעים להגיד כיצד נראה דינוזאור, איך התנועע, מה היו הרגלי האכילה שלו ועוד - רק על פי מבנה עצומותיו. 
בקורס אנטומיה יישומית אנו חוקרים את הגוף. צוללים לתוך הלימוד  של האנטומיה, לומדים את המבנה והצורה של המפה, כדי ללמוד ולהבין את הוראות ההפעלה - איך נכון לעבוד עם הגוף.
לימוד מעמיק, מקיף וחוייתי זה משלב את חכמתם וגילויהם העדכניים של גדולי האנטומיסטים בימינו, וזוהי רק ההתחלה.
להבדיל מחוקרי הדינוזאורים שנאלצים להסתפק במאובנים, אנא חוקרים גוף חי, ויש לנו הזכות והחובה להתייחס לכך.

בחלק המעשי של הקורס אנחנו לומדים ומתרגלים את השימוש בידע שלנו, על מנת להתחבר, לחוש ולהבין את הגוף החי שלנו ו/או של אחרים. 
האנטומיה היא השפה המשותפת שלנו עם הגוף ודרכה אפשר לתקשר איתו.
דרכה ניתן לזהות דפוסים ביציבה ובתנועה מהשנים שחלפו ולדעת מה מצב הגוף כרגע.

המציאות שלנו מורכבת משני דברים: חלקיק וגל, חומר ואנרגיה, יין ויאנג.
כאשר האנרגיה נדחסת, היא הופכת לחומר, לאנטומיה. דרך האנטומיה ניתן להתחבר לאנרגיה.


למידע מלא על הקורס: אנטומיה יישומית

על אייל ,יוצר ומפתח הקורס
-מייסד את המכון המשלב תנועה , רוח וחוקי הנדסה
 קי דאנס פרופשנאל
 -הוגה ומפתח שיטת  ® Key Dance
- מומחה ליציבה,תנועה נכונה ושימוש נכון בגוף במינימום מאמץ
- בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול
 (תואר ראשון ותעודת ההוראה מטעם משרד החינוך)
- מורה מוסמך בשיטת פלדנקרייז
- מטפל מוסמך בשיטת Connective Therapy
- אומן אומניות לחימה והתורה התנועתית שלהן
- בשנים האחרונות מתמקד באייקידו וטאי צ'י
- למודי הנדסה ופיזיקה להבנת המכאניקה בגוף ובחומר
- חקר האנטומיה התנועה והיציבה כאמצעי לשימוש נכון
ואפקטיבי של הגוף

הגיע העת שבה אנו יכולים להתחיל לרפא את עצמנו באמצעות אושר. האושר מרפא את הכל. זה פשוט ממש כמו שזה נשמע וזה לגמרי בשליטה שלנו, אפילו ששכחנו זאת. בניגוד למה שרובנו חושבים, האושר שלנו לא נמצא במקום כלשהו מחוץ לנו, או ברגע שאנו נגיעה למטרה כלשהי בעתיד לא ידוע, או בתוך איזה משהו שקנינו. האושר שלנו נמצא בדיוק איפה שאנו נמצאים בו ברגע ההווה והוא המפתח להצלחה של כל ריפוי. לא משנה מה לא בסדר אתנו (פיזי או רגשי) או מהי הסיבה לכך, אנו יכולים לרפא את עצמנו תוך שחרור מהכאב והצער הנלווים.

כולנו עדיין איננו מושלמים ו"חולים" בדרך זו או אחרת, בין אם זה פיזית, רגשית או נפשית, וכולנו יכולים להירפא ע"י אותה ההחלטה שלנו לאפשר לעצמנו להיות מאושרים. תרופת האושר היא כבר בתוך כל תא של ההוויה שלנו והיא מצב ברירת המחדל הטבועה בנשמה שלנו ושאיתה אנו נולדים. כל הסימפטומים של כאב ושל מצוקה רגשית הם תוצאות של ההכחשה העצמית את האושר הפוטנציאלי שלנו. אין תירוצים ואין חריגים. לא משנה מה קורה לנו, יש לנו עוד מקום של אושר פנימי, ויש לנו את הכוח למצוא אותו.

 לא משנה כמה כסף יש לנו בבנק, לא משנה איזה מגרעות מכילה את האישיות שלנו, ולא משנה אם התעללו בנו כשהיינו ילדים, אנחנו עדיין מסוגלים להיות מאושרים. אם נתבונן פנימה, אנו יודעים שזו האמת, לא משנה כמה אנחנו רוצים להכחיש את זה (מישהו שומע "איזור הנוחות"...?)  אם מישהו מספר לנו בדיחה מצחיקה, אנחנו יכולים לצחוק, גם אם אנחנו ממש עצובים. וכן, אם אנחנו חושבים על זה, אנחנו תמיד יכולים למצוא משהו שיגרום לנו לחייך, לא משנה מה קרה כדי לשגע אותנו היום. לפעמים להיכנס לרגע ההווה של האושר זה פשוט כמו להסתכל על חיית המחמד שלנו קופצת באוויר, ואולי זה יימשך רק כמה שניות. הנקודה היא שיש לנו אושר ואנחנו רק צריכים להחליט להשתמש בו ולהיכנס להווייתו.

רובנו "עובדים" על עצמנו כאשר אנחנו חושבים שהאושר הוא משהו שמגיע מבחוץ. אני רוצה להזכיר לנו שכישות עם רצון חופשי, זו הבחירה (והאחריות) שלנו להרגיש איך שאנחנו רוצים \ בוחרים להרגיש. עכשיו אנחנו פשוט צריכים לשכנע את עצמנו מדי יום עד שנקבל את השליטה המלאה ששייכת לנו מלידה שאיכשהו חשבנו שאיבדנו.

 בואו נעמיד פנים שאנחנו יכולים לעשות זאת...  לא משנה מה לכאורה מתפרק או חסר בחיינו, בואו נבחר להרגיש קצת יותר אושר על בסיס יומיומי. אבל מה הקשר בין אושר לריפוי? כאשר גופנו המנטליים \ רגשיים מקרינים אושר, התאים הביולוגיים שלנו מתפקדים באותה הצורה. בוודאי שמעתם על אנשים שריפאו את עצמם מסרטן ע"י צפייה בהמון סרטי קומדיה. למרות שאנחנו לא רוצים לבלות את כל חיינו בצפייה בקומדיות, זה מוכיח שאנו יכולים ליצור מצב של ריפוי דרך אושר, שמחה וצחוק.

יש שיגידו שאימוץ התנהגות מסוג זה הוא אשליה עצמית. ואני טוען שאנו הם הבוראים את מה שאמיתי עבורנו (או מה שמרגיש אמיתי באשליה הגדולה של המציאות התלת ממדית). אז האם אנחנו בוחרים ליצור עצב וחולי או בריאות ואושר? אפשר גם לומר שהכול קשור באהבה, אבל אהבה היא רק אחד מהתוצרים של אושר (ולהיפך), כך שהם הולכים יד ביד ושניהם נוצרים ממחשבות חיוביות. הם במהותם אותה הרגשה, כמו הודיה, קבלה, הערכה וכד'. כל אלה הם תחושות שאנחנו יכולים לבחור להרגיש שיעזרו לנו בתהליך הריפוי.

ומה עם רופאים והילרים? הם אחלה, אבל הם רק עוזרים לגוף להגיע לריפוי עצמי. תרופות יכולות לרפא את הפצע, אבל אם אנחנו לא מגיעים לשורש הבעיה ולאחר מכן מעבירים את הסטטוס הרגשי שלנו מחוץ להרגשת החולי ולתוך קבלה ולבסוף בחזרה לאושר, אז המחלה תחזור או שנמשיך לחזור לאותו המצב שדורש ריפוי (בין אם הוא פיזי או מנטלי). לדוגמא, ברגע שאנחנו מבינים שאנחנו מקבלים אקנה בגלל הערכה עצמית נמוכה, אנו יכולים להתחיל להעביר את הייאוש לכיוון של אושר ושמחה. אבל איך אפשר לעשות את זה כשאנחנו לא במצב הווייתי זה?

ובכן, לפעמים אנחנו חייבים ללכת עם ה"fake it till you make it" (לזייף לעצמנו פעולה עד שהיא הופכת להיות חלק מאתנו, רק שבאנגלית הסלוגן הזה נשמע הרבה יותר טוב J). כל המציאות שלנו גם ככה אשלייתית וכל דבר הינו אמיתי כפי שאנו רוצים להעמיד פנים שהוא אמיתי. אנו אחראים לרושם שאנחנו יוצרים על עצמנו כאשר אנחנו מנווטים במטריקס שהמוח הקולקטיבי יוצר.  אז כן, לזייף את מה שאנחנו רוצים עד שהמציאות שלנו הופכת להיות כזו – משמע עד שאנו שמחים ובשלום בתוך המשחק שלנו. בתהליך העשייה הזו אנו שמים לב שהכל נופל למקומו ואנחנו אפילו לא זוכרים מדוע היינו עצובים או חולים לאורך זמן.

אני בשום פנים ואופן לא אומר לעשות דברים שעושים אותנו שמחים במחיר של אחריות או על חשבון אנשים אחרים. זה ממש לא עניין של להיות מרוכזים בעצמנו או להפסיק לתמוך בעשייה של העולם כמקום יותר טוב. אני כן אומר שאנחנו יכולים פשוט להחליט להיות מאושרים בזמן שאנו שומרים על האחריות שלנו ועל כבודנו העצמי וכלפי אחרים.

אנחנו יודעים שצריך לשטוף את הכלים... אנחנו יכולים להיות אומללים לגבי זה, להאשים את העולם בזה שיש לנו מטלה כזו  ולהפוך את עצמנו להיות חולים ועייפים ממטלות מסוג זה. או שאנחנו יכול להחליף גישה ולהעביר את הזמן בשטיפת כלים של אושר רגעי על ידי שירה או הנאה מקצף הסבון. השיטה הראשונה תכווץ את התאים שלנו, ואילו השנייה תגרום להם לשיר יחד בשמחה. אותה המטלה עם תוצאה שונה לגמרי.. עם זאת, לעתים קרובות כל כך כל מה שאנחנו אומרים הוא "אבל, אני שונא לעשות כלים ואני פשוט לא יכול לעשות זאת באושר". אני אומר, בואו ניתן לזה צ'אנס, נצא מההתקרבנות לשנייה ונבחר בגישה אחרת. כמובן, זה רק אם אנחנו באמת רוצים להיות בריאים ומאושרים באופן כללי ופחות אם אנו נהנים כרגע מתשומת הלב והמרמור שההתקרבנות הרגעית מביא לנו.

 מצטער, אבל זו הדרך היחידה. לא בית גדול, מכונית יפה, מאהב\ת או סמים יביאו לנו אושר נצחי. ברגע שריח המכונית החדש נמוג , שצריך לתקן את הבית, המאהב\ת נהיים משעממים, ותחושת האושר של הסמים פגה, אנחנו נחזור אל עצמנו שוב. אבל אם אנחנו יכולים ללמוד כיצד ליצור את האווירה השמחה שלנו בעצמנו, לא משנה מה יקרה בחיינו, נוכל תמיד למצוא את האושר הרגעי ואתו את הבריאות! ומה רע בכך? מדוע אם כך, אנו בוחרים להישאר חולים?

אז בואו ננסה לרקוד תוך כדי שטיפת הכלים, לחשוב חיובית בזמן שמוציאים את הזבל, נחייך על זה שאנחנו לבד או שאנחנו צריכים ללכת לעבודה ברגל כי עדיין אין לנו מכונית... להתמרמר בטוח לא יעשה לנו טוב ואנחנו עלולים למצוא שאנחנו ממש אוהבים את הגישה החיובית הזו J. פתאום יותר מהחיים הופכים להיות מוערכים. בית או לא בית, מאהב או לא מאהב, כלים או ללא כלים. לכאורה, באורח פלא אנחנו נמצא שאנחנו יותר בריאים ויותר שמחים ונראה שהאושר ממש מחפש אותנו במקום אנחנו אותו.

אף על פי כן, הרגשות שלנו הם מערכת הנחיה שמיידעת אותנו כאשר יש צורך בשינוי או שמשהו אינו כשורה. אני לא אומר להיות בהכחשה למערך הרגשות שלנו ולא לכבד את ההנחיה הפנימית של רצונות הנשמה שלנו. זה מאוד חשוב להיות בהקשבה לכך. עם זאת, ברגע שאנחנו יודעים זאת, לבחור בחירה מודעת של שינוי לאחר הקבלה. ברגע שאנחנו מגלים את המשמעות ה"סמויה" של מחלה או מלכודת רגשית, נעשה עבודה נוספת ונמצא את האושר שמעבר לפינה. זו ציפייה גבוהה ומילים חזקות ולכולנו יש את הכוח לבצעם. בואו נפסיק להעמיד פנים שהמציאות היא אחרת ופשוט נגיע לשם. זוהי זכות בסיסית שלנו להיות מאושרים ואף אחד לא יכול לקחת זאת מאתנו.

באושר שלנו יש את האהבה שלנו והחיבור שלנו לתודעה האוניברסלית (ידועה גם בשמה דהרמה, הארה או התעלות). ברגע שאנחנו מכירים בכך שאנחנו הם היוצרים של האהבה והאושר שלנו, אנחנו רואים את הבורא של כל זה ומגלים שהוא ואנחנו הם אחד. אושר הוא דבר מדבק... וזה משהו ששווה מאוד להפיץ...

בואו נתחיל את תהליך הריפוי שלנו עוד היום! בואו נניח לבנה אחת של אושר על השנייה, עד שיש לנו בית שנבנה על רגעים שמחים. ואז אנחנו לא נצטרך כלום כדי להיות מאושרים, אבל איכשהו כל מה שאנחנו רוצים פשוט יהיה שם! אז בזמן שאנחנו מהרהרים מהו הגורם של המחלה או המצוקה שלנו, ואפילו בזמן שאנחנו נהנים מסיוע של שיטות ריפוי רגילות, נזכור להוסיף מנה של אושר שתעזור לריפוי להישמר לאורך זמן.

מאמר זה נכתב בהשראת תקשור

ריי מאור –  מרצה ומנחה סדנאות התפתחות אישית.

להרצאות \ פרטים נוספים – www.pranalife.co.il
ליצירת קשר:   054-654-7004, [email protected]
 

במהלך חיים בן אדם יכול לחוות טראומה. בתוך חוויה זו רוב מנגנוני ההגנה שלנו נפרצים. יש אובדן גבולות, בלבול והעוצמה הריגשית גבוהה. בתוך חווית הטראומה אפשר שיעלו רגשות כמו כאב, פחד, כעס, בושה, אשמה ועוד.
הטראומה יכולה להיות אקוטית כמו במקרה של תאונת דרכים, זה קרה פעם אחת וזהו. היא יכולה להיות מתמשכת כמו במקרה של ילד מוכה שחווה שוב ושוב מכות לאורך חייו כילד ואולי אף כנער, או לדוגמה עבד שחווה במשך כל חייו יום יום את משמעויות העבדות.
לעתים בתוך הטראומה כתוצאה מאובדן הגבולות הבלבול והעוצמה הריגשית נוצרת בתוך האדם אמונה ריגשית. ילד שחוטף מכות יכול למשל לפתח את האמונה שאובדן שליטה הוא מסוכן. כשהוא חווה אובדן שליטה מוחלט זה מלווה במכות כאב השפלה ואובדן העצמי.
האמונה הריגשית שנתבעת בתאים של ילד זה יכולה להפכו לאלים כשהוא חווה מצבים של אובדן שליטה, כי עבורו אובדן השליטה מעורר ריגשית את זכרון המכות והכאב . הוא יכול לנסות להחזיר לעצמו שליטה וכח ע''י הפעלת כח על מישהו חלש ממנו באותו רגע. את האמונה הזו נושאת הנשמה אל מעבר לחיים ומעבר למוות.
אמונה זו תמשיך להתגשם בעולם בגופים אחרים ובחייהם של אנשים אחרים הלאה והלאה. כשיש הסכמה לחוות שוב טראומה בצורה מבוקרת ועם עזרה, נפתחת אפשרות לעבד את הטראומה אחרת, להיסתכל עליה מנקודות מבט נוספות ולראות השתלשלות של סיבות ותוצאות.
כשאני מאפשר לעצמי לחוות שוב תאונת דרכים, לעבור לאט לאט רגע רגע את מה שקרה לפני התאונה, בזמן התאונה ולאחריה, יש לי הזדמנות לעבד הפעם את כל המידע שעבר דרכי בצורה אחרת.
יש לי הזדמנות להשאיר שם את האמונה הריגשית שניתבעה בי ומתגשמת בחיי שוב ושוב. יש לי הזדמנות להשאיר שם את הכאב והבלבול שחוויתי ולקחת מהארוע תובנות חדשות ואולי אף אמונה חדשה שיעצימו את חיי עכשו.
תהליך ריפוי זה מתייחס למספר רבדים של האדם, הנשמה, המחשבות והמיינד, הרגש והגוף הפיסי.
בתהליך של שחזור טראומה ניסתכל ונעבד את כל הרבדים הללו, וגם נחווה את כל הרבדים הללו. התהליך מטפל בכל הרבדים בו זמנית ולעתים גם בניפרד.
בתהליך  כזה יש בחדר שתי נשמות שכל אחת מטפלת בעצמה ועוזרת לשניה, כמו שני גזרי עץ הבוערים אחד ליד השני. האש הבוערת בכל אחד מהענפים מעצימה ומלבה את אש רעהו האש גדולה יותר והם נשרפים מהר יותר.
כדאי וחשוב לבצע שחזור טראומה עם מלווה ומורה דרך. כמעט בלתי אנושי גם לחוות טראומה וגם לנהל אותה ואת התהליך הנידרש.  
 "אני סיון ואחרי שנים רבות של חקר עצמי לימוד התבוננות ותהליכי ריפוי עמוקים שחוויתי בעזרתם של אנשים רגישים חכמים ועוצמתיים שפגשתי בדרכי, אני מרגיש שאני רוצה לחלוק את הידע שברשותי. הידע הזה מיתמצה בהכרה בכוחות הנמצאים בכל אחד ואחת מאיתנו, בהכרה שלכל אחד ואחת יש את המתנות שלו ושכל נשמה מטפלת בעצמה."

*

סיון משה - "אני סיון ואחרי שנים רבות של חקר עצמי לימוד התבוננות ותהליכי ריפוי עמוקים שחוויתי בעזרתם של אנשים רגישים חכמים ועוצמתיים שפגשתי בדרכי, אני מרגיש שאני רוצה לחלוק את הידע שברשותי. הידע הזה מיתמצה בהכרה בכוחות הנמצאים בכל אחד ואחת מאיתנו, בהכרה שלכל אחד ואחת יש את המתנות שלו ושכל נשמה מטפלת בעצמה."

לפני שאתחיל להסביר אבקש ממך לעשות תרגיל קצרצר. עצרי את הקריאה לדקה ושימ/י לב – מה עובר לך בראש? אילו רגשות ממלאים אותך כרגע? איזה תחושות גופניות קיימות בגוף? עכשיו, אחרי שעשית זאת שאלי את עצמך – האם המחשבות שעוברות לי בראש הן מיטיבות? האם אני חווה רגשות נעימים? האם הגוף שלי נמצא במקום הנכון ובתנוחה הנכונה עבורו?

אנו חיים את חיינו בין שלל המטלות והעיסוקים שלנו, טרודים במחשבות ודאגות ותכנונים או משחזרים ונזכרים. הראש שלנו נמצא חלק גדול מהזמן במקום אחר – ולאו דווקא במקום הכי טוב. קשיבות היא היכולת להפנות את הקשב שלנו למה שמתרחש ברגע הזה כפי שהוא – לראות את זרם התחושות הרגשות ודפוסי המחשבה שלנו כמו שהם, לזהות אותם ודרך ההיכרות הישירה והאינטימית הזו - לייצר איתם יחסים חדשים.

קשיבות, או mindfulness באנגלית, היא שיטה ששורשיה נטועים עמוק בעבר. כבר לפני 2500 שנה הציע הבודהא שיטה פשוטה לשחרור מסבל – הוא הנחה את תלמידיו לבסס קשב לגוף, להרגשות, לתודעה ולתכני תודעה. התרגול הבודהיסטי הבסיסי הזה – הפנית הקשב לחוויות הפנימיות כפי שהן ללא שיפוט, התפשט ברחבי אסיה כולה והפך למגוון גדול של מדיטציות בודהיסטיות. 

כאשר הגיעו תלמידים מערביים אל המזרח והחלו לתרגל את שיטות המדיטציה הבודהיסטית הן מצאו בהן מענה ודרך לריפוי והתעוררה בהם התשוקה להביא את הידע העתיק הזה אל תוך החברות בהן גדלו. מורים כמו ג'ון קבט זין, ג'ק קורפילד וג'וזף גולדסטיין החלו לחזור מתרגול ממושך ולשלב את ההבנה והתרגול הבודהיסטי בעולם הטיפול המערבי.

מתוך המפגש הזה צמח תחום טיפולי שלם וענף שנקרא קשיבות (mindfulness). לפתע החלו ללמד טכניקות של תשומת לב לנשימה ומדיטציה של קשב פתוח לאנשים שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, סטרס, כאב כרוני, התמכרויות וכל סוג אחר של בעיה רפואית או פסיכולוגית שקיימת. חוקרים ואנשי אקדמיה החלו לגלות עניין בשיטה ומאות מחקרים יצאו לדרך – בנסיון לבדוק ולהעריך כיצד תרגול של קשיבות עובד. 

התוצאות לא אחרו להגיע, נמצא שתרגול זה מסייע בהפחתת מתח ומניעת מחלות הקשורות למתח, שהוא מסייע במניעת דיכאון, משפר את תפקוד המערכת החיסונית, מסייע להפחית חרדה ואף משנה את מבנה ותפקוד המוח.

וכל זה קורה בזכות משהו כל כך פשוט כמו הפנית הקשב לרגע הנוכחי? 
אכן. כי למרות הפשטות הרבה, זהו תרגול קשה מאוד לביצוע. כל חיינו התאמנו שוב ושוב בהסחת הדעת – לימדו אותנו לחשוב ולתכנן ולדמיין ולהיזכר, אבל מעולם לא ביקשו מאיתנו לבלות זמן שקט עם עצמינו, עם תחשותינו, עם הנשימה שלנו ועם רגשותינו. כאשר אנו מתחילים את האימון הזה אנו מגלים שבאופן טבעי הדפוסים המזיקים והמכאיבים שבהם אנו לכודים – שיפוט עצמי, דאגנות, שעמום, כעס וכדומה – עולים ומתעוררים גם כשאנו פשוט יושבים בשקט. 
הבנה זו מאפשרת לנו ראשית כל לזהות מהם הדפוסים הגורמים לנו לסבל ואז להכיר באופן בלתי אמצעי את דרך הפעולה שלהם ולהתחיל לפתח ארגז כלים בהתמודדות איתם. אנו מתחילים להבחין בין רגשות ומחשבות מיטיבים ובלתי מיטבים והלב שלנו, ללא מאמץ, מתחיל לבחור יותר ויותר במה שמיטיב עבורו.

כיום גם המחקר המתקדם ביותר יודע שהמוח שלנו אינו משהו קבוע, אלא רשת שלומדת ומשתנה ככל שאנו מאמנים אותה. אם אנו מתאמנים בהסחת דעת, בכעס, באשמה או בפחד דפוסים אלה יהפכו ליותר ויותר אוטומטיים. בעזרת הקשיבות אנו יכולים לעצור את הטייס האוטומטי ולהתחיל להתאמן בדפוסים חדשים ומיטיבים יותר עבורינו וכך אנו משנים את החוויה שלנו וגם את המוח שלנו.

זה לא רחוק – זה כאן ועכשיו. גם חמש דקות של תרגול ביום יכולות ליצור שינוי אמיתי. כמו שאומרת מורת הדהרמה האמריקאית פמה צ'ודרון: „הרגע הזה הוא המורה הטוב ביותר, ולמזלינו הוא נמצא איתנו בכל מקום".

גליה תנאי – מורה לקשיבות ולויפסנא ובעלת תואר שני (ועוד רגע דוקטורט) בפסיכולוגיה קלינית. משלבת מזרח ומערב באופן המעמיק ביותר כדי למצוא את הדרך המיטיבה ביותר לשחרור מסבל. 

גליה מנחה סדנאות קשיבות בתל אביב אשר מתאימות לכל מי שמעוניין לתרגל את השיטה ולמצוא חופש ושמחה רבים יותר בחייו. הסדנא הקרובה תיפתח במאי.

לפרטים במייל [email protected]

קינסיולוגיה – בדיקת שריר

מהו איבחון על פי בדיקת שריר?

בדיקת שריר (Muscle Test) היא אחת הבדיקות החשובות בארגז הכלים של המטפל בקינסיולוגיה.

הוגי השיטה מצאו קשר בין טונוס השריר (מתח השריר( לבין מצב הגוף מבחינת אנרגיה, מתח ותקשורת.

בעזרת בדיקת מתח השריר ניתן לעקוף את המחשבות והאמונות של המטופל ולהתחבר לגופו הפיזי ולאמת הפנימית שלו ובכך להבין היכן נמצאות החסימות וללמוד דברים שונים על האדם בכל תחומי החיים.

 קינסיולוגיה נעזרת בבדיקת שריר בכל תחומי החיים אם זה במישור הפיזי, הרגשי, התזונתי והאנרגטי. זוהי בדיקה המשלבת את המוח והגוף יחד.

בדיקת השריר פועלת על פי הנחת הבסיס של הקינסיולוגיה כי "הגוף זוכר הכול ולא משקר”. לאחר בדיקת השריר המטופל מודע לעצמו ברמה עמוקה יותר ויכול לבחור את אופן הטיפול המתאים לו עם זווית ראייה קצת שונה לעומת החוויה שהגיע עמה לטיפול.

מטרת בדיקת השריר

בדיקת שריר לפי הקינסיולוגיה אינה בדיקה פיזית של חוזק השרירים אלא בדיקה אנרגטית ואופן תגובתם כאשר אנו מעלים מולם גורמים מעוררי מתח.

בביצוע בדיקת השריר אפשר לזהות אירוע כלשהו שגרם לחוויה שלילית. ניתן לדעת מתי היה ואיפה ואיך משפיע כרגע על המטופל ועל תפקודו בחיי היום יום. כאשר נזהה את גורם המתח ונעלה זאת מול המטופל אנו מאפשרים לו לבחור בדרך התמודדות חדשה, נתיב חדש לחיות את חייו.

המטרה של בדיקת השריר בקינסיולוגיה היא להשיב למטופל את השליטה, הסמכות והעצמה בחייו. את האפשרות לבחור להגיב אחרת במצבים שונים.

האדם היחיד שאחראי למעשים שלנו הוא – אנחנו, ובנוסף אנחנו יודעים יותר טוב מכולם מה נכון לנו.

תפקיד הקינסיולוג המטפל הוא לאמן אותנו ולתת לנו כלים כדי שנוכל לשפר את הקשרים העצביים ולמלא אותנו באנרגיה ללא עזרתו.

כיצד זה מתבצע?

בדיקת השריר מתבצעת במגע על ידי הפעלת לחץ קל על ידו של המטופל.

בבדיקת השריר אנו יכולים לראות מתח אצל המטופל. כאשר יהיה מתח אנחנו נראה היחלשות שריר )טונוס השריר, מתח השריר יהיה חלש יותר(.  כאשר נאבחן היחלשות כזו הדבר יכול להעיד על חסימה בזרימת האנרגיה השולטת בתפקוד השריר. לדוגמה – אם נחשוב על דבר שאנו לא אוהבים לאכול או דבר שמעציב אותנו השריר ייחלש.

האם זה הוכח?

במשך השנים בדיקת השריר קיבלה אישורים על כך שמאפשרת תשובה אובייקטיבית שאינה תלויה בדבר, מפני שתוצאותיה בעלות קשר ישיר לתת המודע של המטופל.

ישנו קשר ישיר בין הגוף לנפש ולכן ניתן לזהות בעזרת בדיקת השריר את הגורם המפריע, החסימה שמונעת מהאנרגיה בגופנו לזרום היטב ובכך גורמת לבעיה. לעתים האדם לא יהיה מודע כלל לאותה החסימה או הגורם המפריע בחייו.

החסימה והמתח יכולים לנבוע מגורמים שונים בחיי האדם: פיזיים, רגשיים, התנהגותיים, נפשיים.

באמצעות בדיקת השריר ניתן לדעת באיזה רובד נמצאת החסימה. אם זה במישור הפיזי, מנטלי, גנטי.  


*
עוד על קינסיולוגיה, מיסטיקה, רוחניות ושיטות טיפול - בלוח של כוכב האהבה

מה הקשר בין הומאופתיה, רוחניות, מהפכות בעולם ושלבי תודעה?
עידו גילת, הומאופת קלאסי, ינסה לענות בכתבה הבאה על נקודת המפגש בין הפנימי והחיצוני.

הומאופתיה רוחניות ועוד

הומאופתיה קלאסית, בבואה לטפל בבעיה מסויימת, דורשת מבט רחב היקף על האדם – המאפיינים הגופניים, ההיבטים הרגשיים והמנטליים. אחד ההביטים העמוקים ביותר שהומאופת מבקש להבין הוא הפער בין תפיסת מציאות של הפציינט לבין המציאות האובייקטיבית בחייו. דוגמא פשוטה להמחשה היא – אדם אשר קל לכעוס ולהתעצבן 'מאשים' את סביבתו ואינו מבין שישנו פער בין תחושותיו הפנימיות (של כעס) לבין הסביבה אשר, מן הסתם, הרבה יותר מגוונת מאשר האופן בו הוא 'קולט' אותה. הדברים אשר קיימים בתת המודע שלנו עלולים לגרום לעיוות קל בתפיסת המציאות וללקלוט את עולמנו באופן 'שטוח' וחד גוני.

 ההומאופתיה הקלאסית מנסה להביא את 'עיוותי המציאות' הללו כמאפיין נוסף במכלול המאפיינים של האדם בבואה לאבחן ולהתאים לו את הטיפול העמוק והמקיף ביותר. אחד הסימנים החשובים ביותר לטיפול הומאופתי אפקטיבי הוא כאשר מטופל מתחיל לקלוט את מציאות חייו בצורה מגוונת ומישתנה יותר יחסית להסתכלות חד מימדית ושבלונית, קודם לכן.

 התבוננות בנעשה בעולם, בשנים האחרונות, הביא אותי להשוואה והקבלה בין ריפוי הומאופתי לבין התפתחות תודעתית קולקטיבית בעולם. האירועים של השנים האחרונות מאפיינים אנשים רבים בעולם ואני חושב שאי אפשר להתכחש לתנועה גלובלית, חוצת גבולות מדיניים, דתיים וחברתיים. אנסה להקביל בין התנועות הגדולות, הקיימות היום, לבין תהליכי ריפוי ו'התעוררות תפיסתית/ תודעתית' אשר מוכרים לי מליווי של מטופלים.

 התנועה הגלובלית אשר כוללת מס' רב של אנשים נעשית במס' אספקטים:

-באספקט האקולוגי ישנה התגייסות לנסות ולהציל את יערות הגשם, מחאה כנגד ממסד יצרני ומזיק לסביבה ונסיון רחב היקף למחזר את הפסולת שאנו מפיקים.

-תנועות מחאה אנטי ממסדיות או ממשלתיות כלל עולמית: אביב ערבי ומהפכות נגד עריצים מוסלמים, occupy wall street כללה ערי בירה ברחבי העולם (ובהם ישראל) ודרשה לחלוקה שווה יותר של ההון. בארצנו, המודעות ליחסי הון שילטון בעיתיים הוציאה רבים מאיתנו לרחובות.

-הבחירה בצימחונות / טיבעונות בסימן עליה דרסטית  מתוך רגשות חמלה וגישה שאכילת בשר (או כל דבר מן החי) מזיקה לנו גופנית, רוחנית ומוסרית.

-רובנו מתעוררים לבהירות שממשלות ואירגונים גדולים מנסים לשלוט בחיי הפרט על מנת לצבור או לשמר עמדות כוח וממון. אנו יודעים שבנקים, חברות תרופות, נשק, ממשלות וצבאות מנסים לשלוט בעזרת הפחדה וכוח.

 הבנות אלו, אם בתחומי התזונה \ חברה \ רוחניות וכו', למרות היותן מדוברות מזה מס' רב של שנים, עשו דרכן אל לב הקונצנזוס בצורה מהירה מאוד, בשנים האחרונות.

 אם ננסה להסתכל על מגמות אלה כמכלולו נראה שיש כאן בהחלט 'התעוררות' – יותר אנשים מבינים את הנעשה סביבם בצורה שונה מבעבר ומביעים רצון לשנות זאת. יותר אנשים מרגישים שהם חיו במצב תודעה 'רדום', שהמציאות הוסתרה מהם, החרות והחופש, כפי שהכרנו, מצטיירות היום כאשליות. כתוצאה מכך, באופן טבעי, צף ועולה הרבה כעס ותסכול. אנו מתעוררים אל כמיהה אמיתית לחופש, שיוויון וחמלה אך גם אל הבנה שהמציאות היומיומית, רחוקה משם.

 בהקבלה לתהליך הומאופתי גם התנועה התודעתית הגלובלית מתאפיינת בראשוניות של הבחנה בפער: הסתכלות ראשונית אל חוסר הבנה ועיוות תפיסתי. הן מבחינה אישית והן קולקטיבית יש צער, כעס ועלבון שצפים אל מול הפער שמובחן. פציינטים בשלב כזה מרבים להגיד משפטים כמו "אני לא מאמין שלא ראיתי את זה" או "זה מאוד עצוב שהרבה זמן הייתיי בתחושה הזו". הרצון הראשוני הוא 'לצאת לפעולה' ולגרום להתנהלות הרגילה להפסיק להיות מבוססת על סמך ראיית עולם ישנה: אדם רוצה לצאת מהרגליו הישנים, לשנות את ההתייחסות שלו וההתייחסות כלפיו בצורה מהירה. בפאן הגלובלי אנו רואים מהפכות, הפגנות, ויציאה אל הרחובות. ביטויים של כעס והאשמה מאפיינים אפילו שלב ראשוני יותר של חוסר לקיחת אחריות.

  בטיפול ההומאופתי מתאפשר זמן שמיועד לעיבוד הבנת המציאות באופן חדש וע"י כך למצוא את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר להביא את המטופל קרוב יותר אל המציאות כפי שהוא תופס אותה כעת. הבנת הפער בין תפיסת מציאות המבוססת על תחושות פנימיות לבין תפיסת מציאות משוחררת יותר היא צעד גדול וחשוב אך אין היא מהווה את סוף מסע הריפוי. זו נק' התחלה והצורך בעבודה הומאופתית, כדי להעמיק הבנה ולצאת מתבניות, הכרחית על מנת להגשים את השינוי.

 אני סבור שגם מבחינה 'גלובלית' נוכל לראות, לאחר שלב המחאה, המאפיינת שלב ראשוני בהתעוררות, מעבר לתנועה הרמונית יותר, חופשיה יותר ובריאה יותר לכולנו.היות שמבחינה גלובלית, אין אנו נמצאים בטיפול הומאופתי, אני סבור שקצב הדברים יכול להיות ארוך יותר ממס' שבועות או חודשים. כפריטים במרקם הגלובאלי אני סבור שחשוב שננסה להבין מה אמיתי עבורנו, מהו "סיפור" שאנו או אחרים "מספרים" ולראות לאן הכמיהה הטבעית שלנו, כקהילה גלובלית" תקח אותנו , יחד. או במילים אחרות – "איך יראה העולם שאנו רוצים לחיות בו?". ברור שהמציאות יכולה להיות בפער מהכמיהה אך ההתכוונות חשובה לתהליך הריפוי של כולנו.

*
עידו גילת - הומאופתיה קלאסית - הומאופתיה לילדים - טיפולי הומאופתיה קלאסית תל אביב - 054-2151433
[email protected]

הו'אופונופונו היא אומנות הוואית עתיקה. זוהי שיטה פשוטה ליישום ומופלאה ביעילות שלה, במיוחד לשחרור מדפוסים, זכרונות ואחיזות. הריפוי קורה באמצעות תהליכים של סליחה והתמרה.
מאבל כץ היא מורה וסמכות מובילה בעולם לאומנות הריפוי של הו'אופונופונו. היא מעבירה את הלימוד בצורה בהירה, פשוטה ומעשית על מנת להתמיע את השימוש בהו'אופונופונו ככלי לעבודה עצמית בחיי היום-יום ובכך מאפשרת ליצור שינוי ושלווה אמיתית, עמוקה ומתמשכת.

מה לומדים בסמינר?
בסמינר נלמד איך לשחרר את העבר, את האומנות המגבילות והאחיזות הכובלות הקיימות בנו.
נלמד כיצד לשחרר את הזכרונות הישנים והתכנותים השליליים המתפעלים אותנו בחיים שלנו, לעיתים מבלי שאנו מודעים אליהם בכלל.
באמצעות הו'אפונופונו נוכל להתחבר מחדש עם הכוח הראשוני שקיים בתוכינו ומניע אותנו בכל עת לפרוץ קדימה.
נלמד איך להישאר בנוכחות מלאה, ממוקדת ושלווה אל מול המתרחש בחיינו.
נתכוונן אל 'תדר האפס' -חיבור לזרימה וצמצום המגבלות וההתנגדויות העומדות בינינו לבין הדבר הנכון ביותר עבורינו. באמצעות זרימה כזו אנו מושכים אלינו את המצבים, האנשים וההזדמנויות הנכונות עבורינו ביותר.
נלמד כיצד לקחת את מלוא האחריות על חיינו. כאשר אנו עושים זאת, נוכל בקלות להתחבר לשלווה, לשמחה ולאיזון בכל רגע ורגע כיוון שלא נהיה תלויים בנסיבות החיים המשתנות בכל רגע ורגע.
נלמדל גלות את הכישרונות הטמונים בנו ונתחבר אל ייעודינו בחיים האלה.

במה נתמקד במהלך הסמינר?
מהי שיטת הו'אופונופונו? איך נוכל ליישם את השיטה הזו בחיי היומיום שאנו חיים, במערכות היחסים השונות שלנו, בזוגיות, במשפחה, בעולם העסקים, בעבודה שלנו, ואפילו כיצד ניתן לעבוד עם השיטה כדי לקדם את השלום בעולם.
בסמינר נתמקד בכלים יישומיים לניקוי של ד"ר איהליאקלה. אלו כלים מיוחדים אשר רק מאבל כץ מורשת ללמדם.
נתמקד בחיבור ועבודה עם 'הילד הפנימי' אשר נמצא בתוכינו ואוגר את כל החוויות כזיכרונות, הוא גם אחראי למימוש עצמי ולהגשמה.
חוויות וסיפורים מעוררי השראה ממתרגלים שחוו שינוי.

הו'אופונופונו מנקה אותנו ממועקות רגשיות ומשיפוטיות, מביא לחיינו סליחה כנה ואמיתית, יוצר עולם חדש ומחבר אותנו לטבע האמיתי שלנו, לרוחניות, לחיים מתוך שמחה ואהבה.
אהבה היא אינה סיסמה, אלא דרך חיים פשוטה, מלאת השראת ומספקת.

הו'אופונופונו - סמינר יום מעמיק - קריית טבעון - יום חמישי, 15 למאי 
אולם זוהר, קריית טבעון שעות:  14.00-21.00


הו'אופונופונו - סמינר יום מעמיק - תל אביב - יום ראשון, 18 למאי 
ZOA תל אביב, אבן גבירול 26, תל-אביב שעות:  09.30-17.00

תדר האפס - לראשונה בישראל - סמינר משלים להו'אופונופונו  - תל אביב - יום חמישי 22 למאי
ZOA תל אביב, אבן גבירול 26, ת"א,  שעות: 09.30-16:00

מורה נסתר וחבר יקר אמר לי פעם "הכפיפות הזו שבגבך, היא הכפיפות שבנשמתך. אך אל לך לבלבל צניעות עם
התבטלות, כי ביום שתבחר לזקוף גבך – תזדקף עימו גם נשמתך. והיא תאיר את אורה בצניעות נוכחות ושמחה".
מורה יקר אחר - הראה לי את הדרך לשם. בעזרת כלי נפלא שנקרא קרניוסאקרל

כמה שאנו סוחבים על גבנו...

כאבי גב אצלי החלו כבר בתיכון. היתה זו תקופה בה אסרתי על הוריי להכנס לחדרי בשם זכאותי לפרטיות.
אותה פרטיות גרמה לי לא לספר להם שהמיטה נשברה ואני כבר חודשים ישן על מיטה עם חור במרכזה..
שלוש שנים ביחידה קרבית נושא משקלים הגדולים ממשקל גופי נתנו גם הם את אותותיהם.
עשור של לימודים ועבודות משרדיות השלימו את התמונה – אבדתי את האיזון הטבעי של היציבה. אני סובל מבעיות גב.

לפונה שבהודו, האשרם הנודע של אושו וסניאסיו, הגעתי ב 2001. החלקתי לתוך שגרת המדיטציות היומיות במהרה
ומצאתי את עצמי יושב מודט 4-8 שעות ביום, שוקע בחווית נוכחות עצמי, כשרק הגב מתעקש לצעוק בכל רגע שבו מופרת
שלוות הגוף.
האשרם של אושו משמש גם כמרכז בריאות וככזה נוכחים בו מורים מקצועיים רבים המטפלים ומעבירים הכשרות מטפלים בשיטות הטיפול השונות.
חיפשתי משהו ישיר. משהו מוכר. חזק. תפרקו לי את הגב וזהו. לחיצות כאב שמעלימות כאב בעזרת כאב...
הגורל כנראה רצה אחרת. מצאתי את עצמי נמשך לפוסטר שדיבר על שיטת טיפול שלא הכרתי – קרניוסקראל.
משהו שמדבר על ויסות צינור האנרגיה שעובר בעמוד השידרה שלנו ומחבר את הקרניו עם הסקראל (קודקוד לעצם הזנב).

לא הבנתי הרבה על מה מדובר, אולם תמונתו של המטפל שהיתה על הפוסטר כמו לחשה לי – זה כאן.
נרשמתי לטיפול מיוחד אצל קאי. מורה ותיק של שיטת קרניוסקרל.
כשהגעתי לחדר הטיפולים ופגשתי בקאי – הבנתי שכנראה היינו צריכים להפגש.
קאי נראה חיצונית מאד מרשים. יפני יפה תואר, גבוה מאד, שיער סוס שחור חלק גולש עד מעבר לגבו, גלימה של מאסטר
זן יפני ומבט של שתיקה שלווה.
כמעט ולא תקשרנו מילולית. הוא רק ביקש שאעמוד ישר. שאתכופף. שאפנה לצדדים. שאנשום עמוק.
זה הספיק לו בשביל לקבל את תמונת המצב של גבי.
נשכבתי על מיטת הטיפולים והוא רק הנחה אותי להרפות ולנשום. באותו הזמן הוא הרפה את שרירי הגב בלחיצות ותנועות
של שיאצו להכינו לקראת טיפול קרניוסקראל.
הטיפול עצמו היה החלק הכי מפתיע. כאילו כלום. הוא הניח את ידיו מתחת לגבי ועצם את עיניו. עצמתי עיני גם כן.
לאחר 20 דקות הוא הזיז את ידיו טיפה הצידה, עדיין על גבי, ועצם את עיניו. זה קרה שוב בפעם השלישית ואז עצר.
הוא קד קידה והודה לי על היותי מטופל נעים והלך.

קמתי מהמיטה קצת סהרורי... לא ממש הבנתי מה היה כאן ומה בדיוק היה הטיפול.
התלבשתי וקמתי לצאת מהבניין. יוצא לרחבה של האשרם וכמו באוטומט פונה אל עבר פינת העישון.
בוחר את הספסל הקבוע שלי ומתיישב.

מתיישב...?
מה? מה זו התחושה המוזרה הזו? אני יושב ממש אחרת לגמרי...כל המנח ישיבה מרגיש אחר לגמרי...
תדהמה גמורה. אני מתבונן בעצמי וקולט שאני יושב זקוף לגמרי. רפוי לגמרי ועדיין זקוף.
הישיבה היא כמו מושלמת...מה זה שתומך בי ככה בצורה כל כך נוחה וקלה? כאילו כל הגוף שלי על עצמותיו ושריריו
הורכב מחדש בצורה האופטימלית.
סיימתי את הסיגריה והלכתי לכיוון הג'רמן בייקרי. חברים פוגשים אותי בדרך וכל אחד נדהם כי אני נראה אחרת...
משהו בי זקוף יותר... גבוה יותר... נוכח יותר...

כל הגוף שלי נפתח. נפתח והרגיש מושלם. כמו לחוות הארה רק זו של הגוף.
כך בדיוק זה אמור להיות!

המשכתי להסתובב עם תחושת הבליס הזו. לא מאמין שזה ככה. לא מאמין שכזה קל. כזה פשוט. כזה מדהיםםם

לא מאמין שזה ישאר...
ככה מתחיל הספק לחלחל את תוך המציאות ולזרוע את זרעיו.

5 שעות החזיק הבליס. ואז קרס ברגע.

כמו ברגע שאפשרתי לזרע הספק למצוא אדמה בתוכי – הוא פרץ וגדל פרא.
ברגע ננעל לי כל הגוף. התכווץ הרבה יותר מקודם. הכל תפוס חזק חזק...

כבר ידעתי. לקבל. לנשום. להרפות. לתת לגל לעבור.

אכן אחרי יומיים הוא עבר והגוף נרפה שוב. הוא לא חזר למצב המושלם של אחרי הטיפול ועדיין, 80 אחוז מכאבי הגב שלי ירדו.
שיפור משמעותי מול מצבי לפני כן.
הבנתי איזו מתנה קיבלתי. כמו לראות את הפוטנציאל. לראות את האור. לראות כמה טוב ונכון זה יכול להיות.
אבל לא בעזרת קסם...גם הקסם צריך רגליים. גם הגב צריך שרירים וזוקפים ותומכים.

בלי שאסכים להיות יותר אדמה ופחות אויר, להתחבר ולהיות נוכח בגופי ולעשות איתו עבודה נוכחת וכנה – זה לא ילך.

הגוף שלי רוצה אותי כאן. רוצה את העבודה עליו כאן. במימד הכי ארצי שיש. את המימד הזה הוא משמש ובמימד הזה
הוא מתרפה.

במימד הההוא – קיבלתי את מתנת ההבנה.

אני רוצה להזדקף!

*

בהמשך הבנתי איך עבודת קרניו סקראל איכותית יכולה אכן להחזיר לגוף את הזיכרון של מצבו הקדום.
אבל את קאי... לא פגשתי שוב.

עכשיו תורי לעבוד.


הדסיה שחם - קרניו סקראל לתינוקות