החולמת נעה בין העולמות השונים כשהיא ערה ונוכחת במלואה.

האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה,  מגדירים את הזמן באופן מיוחד מאוד:

ישנו ה"עכשיו" (המיוחס לרגע הנוכחי הזה שיכול להיות בעירות או בחלום) ויש את "זמן החלום" שמתייחס בעצם לכל מה שמחוץ לרגע הזה.

כלומר, אם כעת אני כותבת את המילים האלו, זהו רגע ה"עכשיו" שבו אני מצויה.

מה שקרה לפני כן הבוקר או שיקרה מאוחר יותר וגם החלום ממנו הקצתי הבוקר, מצויים  ב"זמן חלום.

"ואם אני כעת חולמת חלום, החלום שלי יחשב ה"עכשיו"  ולכן כל מה שמעבר לו (כולל המציאות שלנו) יהיה מוגדר כ"זמן חלום".

ה"עכשיו" חוצה גבולות, זמנים ועולמות. 

העולם שלנו, כפי שאנו מכירים אותו הוא עולם אחד מיני רבים המקיפים אותנו ומצויים בתוכנו.

דון חואן מסביר לקסטנדה -  

"...אני יודע עד מה קשה לה, למחשבה, להרשות לאפשרויות חסרות שחר להפוך למציאות. אבל עולמות חדשים אומנם קיימים!

הם עוטפים זה את זה כגלדי בצל, והעולם שבו אנו חיים אינו אלא אחד מאותם גלדים."

(מתוך "אומנות החלימה" קרלוס קסטנדה)

בכל התרבויות , העולמות השונים מיוצגים באופן אחר ומקבלים שמות רבים:

עולם הרוחות, העולם שמעבר, עולם החלומות, עולם ההזיות, עולם המתים, עולם החיים...

בתורת הקבלה, העולמות האלו מקבלים את השם "ספירה" ובעץ הספירות נמנים 11 עולמות פליאה

והכניסה לכל אחד מהעולמות רצופה אתגרים, תרגול וסודות רבים.. 

האם אנו יכולים באמת לעבור בין העולמות? בלי שנכנס לענייני רוח, אני יודעת שכולנו חולמים

(זוכרים או לא את החלומות זה כבר סיפור אחר).מרחב החלום הוא בהחלט "עולם אחר".

עולם בו מערכת החוקים הידועה לנו, אינה חלה עליו. עולם בו אין ביקורת או שיפוט,

אפשר לדבר ולנשום תחת המים, לעוף באויר, למות ולקום לתחייה ולעשות ממש כל העולה על רוחינו.

האם אנו יוצרים את העולם הזה או אולי הוא יוצר אותנו, האם נכנסנו באמת למרחב אחר?

על כל זה הדעות חלוקות ואף אחד אינו יכול לומר לבטח מהו החלום שחלמנו.

כאשר אנחנו מתמסרים אל אומנות החלימה, אנו יודעים ומרגישים מאיפה באנו כשהקצנו הבוקר,

וככל שנבנה מערכת יחסים המבוססת על אמון עם מרחב החלום, נדע לבטח מה סיפר לנו החלום,

האם זו הדרכה, אזהרה, תיקון חווית מציאות, מעבר לעולם אחר, מפגש אמיתי עם אדם נוסף, ראיית העתיד ועוד. 

ככל שאדם מתמסר אל דרך החלימה, הוא נחשף אל שפת נשמתו ואל נשמת העולם.

שם בחלום, התודעה חושפת אותנו במערומינו, האור והצל שבתוכינו מתגלים לפנינו וכך האור והצל של כל הקיום הזה.

מאחר וחלום בתרבות שלנו נתפש כדבר אישי, קשה לנו להבין שדווקא המרחב הזה ,

יכול לחבר בין כולנו והוא מאגר קולקטיבי – אוניברסאלי של מידע.

התרבות שלנו (המערבית) לימדה אותנו להיות עצמאיים, אינדבידואלים, תחרותיים, עורכי השוואות והייתי אומרת גם.. די בודדים.

התרבות שלנו עשתה גם דברים מופלאים אך ניתקה אותנו מתרבות השבט המאוחדת,

בו כולם מתקיימים כגוף אחד, בני אדם, בעלי חיים, צמחייה ואדמה.

מה שאומר, שבחיי השבט כאשר אדם חולם חלום, סביר להניח שהחלום אינו רק אישי ,

אלא נחלם למען השבט כולו ויכול לעזור להתפתחות השבט בדרכים שונות.

חלום שבטי יכול לספר לנו על תרופה חדשה לאחד מחברי השבט החולים, מחסה לעונת החורף, מסר מהאבות הקדמונים אזהרה בפני פולשים ועוד.

החלום הינו מתנת השבט כולו.

יכול מאוד להיות שאנו חולמים את אותם החלומות,

רק ששכחנו כיצד להתבונן על החלום כדבר קולקטיבי ומשותף ולכן החלום מאבד מעוצמתו

ואנו מאבדים את המסר שבו אלינו. 

ברגע שאנו הופכים לאדם חולם, רמת המחוייבות והאחריות שלנו כלפי החיים בכללותם מתחזקת,

מאחר וחלומותינו יחברו אותנו לחלום הגדול של הפלנטה הזו.

כשאנו מחוברים לחלום של הפלנטה, כוונתינו טהורות ואנו לוקחים אחריות כחלק משומרי הגן הזה.

כדור הארץ מזין את מילארדי היצורים החיים עליו, ניזון מאור השמש והלבנה, פועם אש ומים,

כולו חולם את חלומו או את חלומה

ואנחנו כחלק מהחלום הזה, חולמים יחד ומזינים את המרחב הזה הקרוי "עכשיו". 

כי הגיע זמן לחלום והגיע זמן להתעורר.

הקריאה היא לעכשיו.

ובני האצ'ואר, שבט חולמים מאקוודור אומרים

"עלינו לשנות את החלום של העולם המודרני"

ואני אומרת  - הם צודקים.

*

 אשה חולמת

 אשה חולמת, מחוברת לאלמנטים  וקשובה לתנודות המים והאש שבתוכה, מזינה את האדמה שעליה היא פוסעת וקשובה לרוח.

אשה חולמת יודעת שהיא אינה לבדה בעולם וחלומה מתפרש על רשת העכבישה העולמי,

מחובר לכל בן אנוש, בעל חיים, צמח ומינרל והיא חולמת יחד איתם את החלום הגדול של הבריאה הזו.

אשה חולמת מכירה בכוחה ומשתמשת בו להעצמת כוחם של אחרים ולא לניצול כוחם.

אשה חולמת, אינה נוהגת באנוכיות מאחר וחלומה מסונכרן עם החלום הגדול שבמהותו משרת את הכלל.

אשה חולמת, נוהגת באהבה בגופה ובגוף האדמה, כי חד הם.

אשה חולמת, מכירה את כוחה הייחודי ואת עוצמתה המשותפת לנשים וגברים אחרים במסע עלי אדמות.

אשה חולמת מתמסרת לחלימה בעודה שומרת על המשמר.

במקום להביא את השליטה היומיומית אל תוך מרחב החלום,

היא מביאה את ההתמסרות והחופש מחלומה אל תוך המציאות שלנו. 

למען נגשים ונממש את חלומה של האלה,

למען החיים עלי אדמות ובכל העולמות.

למען נחלום ונתעורר,

*

לי זיו

"החולמת" 

(כתוב בלשון נקבה אך מדבר גם אליכם גברים)


*

מוזמנים לבקר בעמוד "החולמת" של לי בפייסבוק

אל תנסה לשנות אף אחד. 

די לך באור הקורן ממך.

משום שהאור הזה, הוא מה שמזמין את שכנך להשתנות.


בימים מוזרים אלו, בהם בחרת לחזור, 

משימתך, היא לא אחרת 

מאשר נוכחותך.


ואם זה שהולך לצידך, עוד ישן במקרה,

כבד את קצב התפתחותו 

ואת "העיכוב" הנראה לעין.


הבט בזאת בעינים עדינות וקבל את הדבר כמו שהוא.

הנח לו להמשיך לצעוד את צעדיו.


אל תשכח שהוא הולך בדרך של "תוכנית חייו"

שציידה את נשמתו במה שיצטרך להתכונן לבאות.


אינך יכול להעלות את תדר האחר בכפייה

בלחץ או בדחיפה

משום שישנם מעגלים בחיים שלא ניתן להקדים או לכפות

ויום יגיע וזה הלב יפתח לרווחה.


והבן עמוקות, ברורות ומדויקות

שזה העולם

הוא צל חולף.


כנס אל השקט השוכן בתוכך

בשלווה ובעדינות

והנח לאור שבתוכך לעלות

להקרין עצמו מבעד

עינך


חותמך העדין והרך ייצר את פעולתו

ויפיץ על סביבתו

השראה מוארת ושקטה.


ובהניחך לאחר

להתמודד בדרכו 

עם הצלב שסוחב על גבו,

אינך משנה אותו

אך אורך 

כבר נדלק בליבו.

*

*

תרגום חופשי - וירן מאת:  Jorge Oyhanarte