די לך באור הקורן ממך.
משום שהאור הזה, הוא מה שמזמין את שכנך להשתנות.
בימים מוזרים אלו, בהם בחרת לחזור,
משימתך, היא לא אחרת
מאשר נוכחותך.
ואם זה שהולך לצידך, עוד ישן במקרה,
כבד את קצב התפתחותו
ואת "העיכוב" הנראה לעין.
הבט בזאת בעינים עדינות וקבל את הדבר כמו שהוא.
הנח לו להמשיך לצעוד את צעדיו.
אל תשכח שהוא הולך בדרך של "תוכנית חייו"
שציידה את נשמתו במה שיצטרך להתכונן לבאות.
אינך יכול להעלות את תדר האחר בכפייה
בלחץ או בדחיפה
משום שישנם מעגלים בחיים שלא ניתן להקדים או לכפות
ויום יגיע וזה הלב יפתח לרווחה.
והבן עמוקות, ברורות ומדויקות
שזה העולם
הוא צל חולף.
כנס אל השקט השוכן בתוכך
בשלווה ובעדינות
והנח לאור שבתוכך לעלות
להקרין עצמו מבעד
עינך
חותמך העדין והרך ייצר את פעולתו
ויפיץ על סביבתו
השראה מוארת ושקטה.
ובהניחך לאחר
להתמודד בדרכו
עם הצלב שסוחב על גבו,
אינך משנה אותו
אך אורך
כבר נדלק בליבו.
*
*
תרגום חופשי - וירן מאת: Jorge Oyhanarte