מתוך 'תמונת מצב' עם קרן: מטפלת אנרגטית                    

קרן: בחורה מוכשרת, מטפלת בחסד. תשושה לעצמה. מצב רוח ירוד.

אביטל:  "את עומדת למות בעוד שנה"!!! כך בהתרסה אל מול קרן. אז מה באמת את רוצה לחוות שנה זאת? יש לך זמן קצר מאוד.  אין מקום לסיסמאות, להגדרות יפות, והתפלספות רוחנית-יקומית.
תכלס, מה יעשה אותך מאושרת? העולם מונח לפניך, את בתוכו – במרכזו, ומהמרכז שבילים רבים ומגוונים. את רק צריכה להביט...ולבחור. או לא?!
בכל שביל מתנה עבורך. בכל יום הפתעה בחובה. תעזי לקחת???

קרן:       מה? רק לבחור?

אביטל:   כן!

קרן:      איך אדע במה לבחור?

אביטל:  מה באמת מרגש אותך קרן?

קרן:      משפחתי מאוד חשובה לי. ילדי, בעלי וגם החתולה שלי, אך הכי אני מתמלאת מעיסוקי כ-הילרית. למדתי המון בשנים האחרונות. עברתי כ"כ הרבה סדנאות. אני באמת אוהבת את תפקידי ומרגישה שזה יעודי.  אך בכל זאת משהו חסר לי.

אביטל: מה חסר לך קרן?
עיניה דומעות, קולה צרוד קימעא –

קרן:     "אני מטפלת ממש טובה, בנתינה גדולה, והטיפולים שאני עושה מוצלחים מאוד
אך הם כה מעטים ולכן גם התסכולים היומיומיים. אני לא מצליחה ליישם את הפרנסה, בסוף אצטרך לחזור להיות מזכירה כפי שהייתי צעירה.

אביטל: ואם היתה לך פרנסה טובה מעיסוקך בהילינג?...היית מאושרת?

שותקת. מהססת...ולבסוף בקול שקט:

קרן:     האמת שלא..אני מרגישה לבד! אני מובילה בדר"כ אבל אין מי שיוביל אותי.
בטיפולים אני חשה את האנרגיה. לעיתים 'רואה' תמונות או יודעת - אך כמהה יותר ויותר לחיבור ישיר. לראיה רוחית, לאבחון, לטיפול מדייק על מנת לאפשר לעצמי את השלמות שבטיפול עבור המטופל. להגיע לאמת! וכן, למישהו שיבין גם אותי, יכיר, יכוון - גם אני רוצה לאבחן ולתקשר!

אביטל: החסר שאת מגדירה אותו: אבחון ותקשור. היכן יושב?

קרן:    ב נ ש מ ה
אני מודה לכל מה שניתן לי. אך מרגישה שיש פער בין מה שאני יכולה, ורוצה - לבין המציאות. משהו מחכה לי, יחודי למי שאני. לא יודעת איך להגיע אליו.
אני מרגישה בכי נשמתי בקירבי. מעין זעקה לאמת שבי!

אביטל: מתוך היותך הילרית איזו חווית תקשור חווית?!

קרן:     ניסיתי בתהליכי דמיון מודרך להגיע למדריך. ראיתי דמות בהיכל שמסר לי מסר
אך לא באמת הרגשתי שזה חיבור ישיר. אני לא יודעת אם זה תעתוע, דמיון הנובע מהרצון שלי.
והאמת שלעיתים מבולבלת. אני זקוקה לסדר, העמקה בתחום. ובעיקר, לחוויה.
אני אוהבת לחוות, לקרוא ספרי תקשור, הייתי בסדנאות תקשור. התחום מאוד מסקרן אותי. מרגישה בו נפלא אך לעיתים גם קצת חוששת. לא יודעת אם מותר לשאול. כי אומרים שהדרך אמורה להיות של אי ודאות ואינטואיטיבית...וגם אולי אסור לחקור!...

בסיום השיחה, קרן על מיטת הטיפול – כבר חווה.

חווה את הרטטים, את ההדרכה – מאושרת. מאשרת את עצמה. וגם לא מדמיינת, ניתן גם אחרת!

יודעת שזו רק ההתחלה להמשך המסע. מסע נשמתה! לתודעת העל שלה.

כן, קוראים יקרים. פגישה אישית  עם קרן היא יצוגית להתנסויות רבות של מטפלים ומנחים בתחום האנרגטי במגוון השיטות. הכמיהה, התסכול, המטרה – שווים הם לרבים וטובים.

קרן כמובן לא אמורה למות בעוד שנה, אך כמה פעמים אנו מתים כשלא באמת חיים את האמת שלנו, בחיבור לשורש הנשמה בשלמותה? בחיבור לתפקיד ובו זמנית להגשמתו?

בהחלט לא חייבים לעבור חיים שלמים ובדקה ה-90 להצטער ביחד עם הנשמה שפיספסנו את  תסכיתה.

מטרת הנשמה מלכתחילה היה לשזור עצמה בגוף, לקיים הבטחתה ליעודה ותפקידה.

סוד סודה: חותם זהב – D.N.A  אישי-נשמתי לכל אדם – לגילויו, חיזוקו, לכדי הגשמתו המלאה.

כדי באמת לחיות, כדי לחיות באמת, אמת הנשמה!

וכשתמצית חותם זהב שזורה בגופנו-נפשנו-נשמתנו אזי השמחה, שמחת הנשמה מאפשרת לנו להגיע לתוצאה המקווה!

ולמה אנו זקוקים כדי לחבור לזרקור השמחה בעולמנו כמטפלים אנרגטים? מה יצור את השלמות?

לאחר שנים רבות של ליווי תלמידים יקרים, בפתיחת עלי כותרתם לעולם 'שמעבר', להיותם מתקשרים בגוונים שונים, כל אחד ע"פ ערוציו הדומיננטים אשר ניתנים להרחבה ע"י התדרים בזמן העבודה - נוצרה ההכרה שמפעמת בתוכי יותר ויותר, תוך התנסויותי עם תדרי הדרכה, תוך הקשבה לרחשי הלב של רבים וטובים ההולכים בנתיב – בין אם תלמידים או כבר מתקשרים מקצועיים, לצורך המשמעותי ביותר ל'קביים' בדרך... לבהירות בעולם שלעיתים מאוד מבולבל, מעורפל ומתעתע לצורך הכרת החוקים, הכללים ובעיקר:

בתנאים לתקשור, והם המשמעותיים!!!

מסלול חותם זהב מאגד את 4 הנתיבים המתמזגים כאחד ליצירת השלם על מנת להביא אותנו המטפלים האנרגטים לכדי מצוינות מקצועית, ידע+שידרוג הטיפול המתוקשר לקידום ותגמול.

-        גילוי וחיזוק: חותם זהב אישי-נשמתי.

-        התמחות בתחום המטאפיזי על מנת להוביל את המטופלים באחריות, העמקה במקצוע תוך הבנת סוגיות מורכבות בעולם התקשור המאפשרות מניעת הבלבול, תוך הרמוניה עם עולמות עליונים. הבנת 'אל תחקור במופלא' אך 'תדרוש, תשאל, תחקור' .

-        שדרוג התקשור בחיבורים מידיים וישירים בו זמנית עם לימוד התנאים לתקשור, והם המשמעותיים! 

-        ישום סודות הפרנסה המתגמלת את המטפל תוך שילוב השפע הגשמי-רוחי.

אם הרגשת את העולה מתוכך בין השורות, אם גם לך יש רצון להתמחות, לשדרג תקשור, להתפרנס

אשמח לראותך ביום הפתוח.

לפרטים:  קישור ליום הפתוח 
 הרצליה  Mer-Ka-Ba  משכן
052-4893287 09-9566803

עולים על דרך המל"ך           רוח – רווח – רווחה

להתראות,   אביטל

כולם מדברים על האהבה. מדברים על אותו רגש משמח אותו אנו חווים לעיתים קרובות עם אנשים שונים. אנחנו מדברים על דרגות של אהבה. "פעם אהבתי אותו יותר" או "אותה אני הכי אוהבת" או "התאהבתי", "הוא האהוב שלי", ולפתע נגמרת האהבה. מסתיימת. מדוע? מה קרה? ואם היא מסתיימת, האם זוהי אהבה?

"קורס בניסים" מדבר על אהבה באופן שונה. הוא מדבר על מצב תודעה שאינו ניתן לשינוי. מצב של חסד, כוח בריאה אשר נמצא בכל מקום. אנרגיית חיים. האהבה היא האלוהים עצמו. אהבה שאינה משתנית. היא אינה נעלמת ומופיעה. האהבה היא מצב תמידי, תודעתי, אנרגטי, שקיום הכול תלוי בו. ללא אהבה אין חיים. ומלבד אהבה אין דבר.

מדוע חשוב לנו לדעת זאת? מה לנו ולכוח הבריאה הזה? האם יש קשר בינינו? ומה לכול זה ולמערכות היחסים שלנו?

כוח חיים זה קיים בכול ומזין הכול. אהבה היא צורת ביטוי בו נוכל לתקשר זה עם זה ובכך לזכור מי אנחנו ומיהו הזולת. אותו כוח עצום שיחזיר אותנו אל ההוויה שלנו כה נגיש לנו. הוא מזכיר לנו תכופות שאנחנו לא לבד. הוא מזמין אותנו לחוות אותה בכול רגע מרגעי היום. כוח שמעורר אותנו להיזכר מי אנחנו. אהבה שמבקשת מאיתנו להיות אותה. לאהוב. לאהוב ללא פחד. לאהוב בשוויון. לאהוב ללא גבול. לאהוב ללא העדפות. לאהוב גם כשאנחנו נתונים במצב רוח זה או אחר. לאהוב כל הזמן כדרך היחלצות . כדי שכוח זה יהיה נגיש לנו עלינו להפעילו. אהבה היא כוח פעיל. יש להפעילה כדי שהיא תנוע. כדי שנראה את השינוי בעצמנו. כל אדם יכול להיות הגורם המפעיל לאהבה. אין צורך לחכות שמשהו מיוחד יקרה. אין צורך לחכות שמישהו מיוחד יופיע. אין צורך לחכות לזמן מיוחד. הזמן הוא עכשיו. וכל מי שאנו פוגשים הוא האדם הנכון.

"קורס בניסים" אומר שככול שאנו נותנים יותר, אנו מכירים בכך שיש לנו. ואם יש לנו, בוודאי נוכל להמשיך ולתת. נתינה שאינה רק לשם נתינה. זוהי נתינה למען ההכרה בכך שאנחנו אהבה. הידיעה שאין לה לאהבה סוף. נתינתנו את האהבה מתקיימת למען ההתעוררות שלנו אל עצמנו. התעוררות למהות האחת. נתינת אהבה, על מנת שנזכר מי אנחנו ומי הוא זולתנו. ואין עוד הבדלים. נתינת אהבה כדי שנסכים לקבלה לעצמנו. כדי שנסכים להכיר בכך שאנחנו אהבה.

אפרת שר-שלום
ראשת קהילת 'קורס בניסים'

ימים אלו של סופשנה הם ימים שאפשר לנצל להתבוננות.

בחוג המדיטציה הקבוע שלי בתל אביב קיימתי במפגש האחרון פעילות של גילוי האני.

בזוגות כל אחד שואל את השני מי הוא? והשני עונה את כל התשובות שעולות בראשו.

בפעמים הראשונות שהשתתפתי בפעילות כזו הייתי קצת נבוכה. אני זוכרת שכמעט התפוצצתי מצחוק. זו שאלה כל כך עוצמתית וכל כך מעמיקה ויחד עם זאת היא מביכה כי איך יכול להיות שהסתובבתי בעולם כל כך הרבה שנים (הייתי בת כמעט 30) בלי לדעת מי אני?

חשבון הנפש של התקופה הזאת בשנה יכולה להיות מכוונת לשאלה הזאת. מי הוא אותו אני שמתנהג לפעמים לא כל כך כמו שהייתי רוצה? מי הוא אותו אני שלא מאושר?

זו השאלה המרכזית שרציתי לתת עליה תשובה.

איך זה שאני לומדת, אני יושבת למדיטציה, אני באמת רוצה להפחית את הכעס שלי ולהגביר את האהבה והקבלה שלי ואני לא מצליחה. אני שרגילה להצליח בכל משימה ששמתי לעצמי אי פעם. וזה לא שחייתי בסבל נוראי. רק דברים קטנים הציקו לי. החיים סך הכל היו בסדר. היו לי חברים. היתה לי אהבה. היתה לי תעסוקה. אבל לא הייתי מרוצה במאה אחוז. רציתי להחליף עבודה. רציתי יותר חברים.

כשרציתי ללמוד- למדתי. רציתי מקום עבודה מסויים- קיבלתי. כל זה ועודני לא שקטה?

אז מה יביא לי את השקט הזה או את האושר?

כשלמדתי בודהיזם והינדואיזם באוניברסיטה לא הבנתי כלום. אני חושבת שהיה לי הציון הכי נמוך בכיתה. שנים אחר כך הגעתי ללמוד את הבודהיזם מהמקור. לא מהבודהה אבל ממורי זן במרכזי זן בקוריאה ויפן וממורי בודהיזם ממסורות אחרות בתאילנד והודו. פתאום הכל היה לי בהיר. 

הזן מאסטר דה בונג אמר לנו בשעת ההדרכה השבועית לשאול את עצמנו במדיטציה – מי אני?

במהלך 10 השעות היומיות של המדיטציה זה מה שעשיתי.
שאלתי - מי אני?

ועכשיו שאנחנו בימים האלו של תחילת שנה, עוד מעט נכנסים  לימים הנוראים שבין ראש השנה ליום כיפור אני חושבת שזו שאלה מדהימה לעבוד איתה. להתפתח איתה ולהעמיק בה.

כי השאלה הזו יכולה להוביל להחלטה שלכם לדרך החיים שלכם. לבחור איך הייתם רוצים לחיות את החיים שלכם. האם הייתם רוצים לסבול? האם הייתם רוצים ליהנות? איך הייתם רוצים לבלות את שארית ימיכם פה על כדור הארץ?

קורים לנו המון דברים יום יום על כדור הארץ. השאלה היא איך אנחנו רוצים לקבל את מה שקורה לנו ומה לעשות עם זה.

דברים עצובים גורמים לנו פעמים רבות לרצות למות או לרצות להתחלף עם מי שאבד לנו. זה מובן וזה אפילו יכול להיות הגיוני לא לרצות לכאוב כאן אבל את מה שקרה כבר אי אפשר לשנות. הבחירה שלנו היא מתוך השאלה- מי אני? לחיות בדרך כלשהיא.

אחת התחנות בדרך לתשובה לשאלה – מי אני? עוברת דרך מי אני לא. כשיושבים למדיטציה 10 שעות ביום, הגוף דואב וכואב. הגב כבר בקושי מחזיק מעמד. הרגליים כבר מתקשות להתקפל לחצי לוטוס ולפעמים היה לי חשק להישאר במיטה, אם אפשר לקרוא לשמיכה על הריצפה מיטה, ולא ללכת לאולם המדיטציה. אבל אז עלתה השאלה- מי אני? כל עוד אין לי תשובה וכל עוד לא ברור, אני קמתי והלכתי למדיטציה. אני לא הגוף שלי.

בתאילנד לא בדקו הנזירים אם הגעתי למדיטציה או לא. לפעמים ישבתי לבד באולם המדיטציה. יש אולם נפרד לגברים ולנשים. ישבתי לי מול פסל הבודהה. בעצם ישבתי מול עצמי. שאלתי את השאלה- מי אני? ולפעמים היו מחשבות. לפעמים היה שקט. בכל מקרה, היה בי האתגר ובערה בי המוטיבציה למצוא תשובה. להגיע לחופש שבשבילו יצאתי למסע שלי. להגיע לחופש מהסבל. חופש מהחיפוש. חופש.

אז חשבון הנפש הוא זמן נפלא לשאלה. אל תחכו לתשובה. רק תשאלו.

כשאנחנו שואלים אנחנו לפחות לא ידענים ולא צדקנים. וזה משאיר הרבה מרחב לדברים נפלאים לקרות ולהבנות חדשות להיכנס לתוך חיינו.

*

שלכם בחיבוק גדול אל השקט פנימי שלכם,

יהודית,

תלמידת זן, מנחת מדיטציה ומטפלת טרילותרפייה.
מנהלת את מרכז דהרמה - מרכז זן ברמת הגולן.