כוכב האהבה
  • כוכב האהבה
  • הבלוג של כוכב האהבה
  • ערוצים בכוכב האהבה
    • ריברסינג נשימה מעגלית >
      • ריברסינג עם קרן אהרוני ברס >
        • לב הנשימה - ריברסינג
    • סדנאות כתיבה יוצרת >
      • סדנת כתיבה גבי ניצן
      • לכתוב פרא - גבי ניצן -חווה של אהבה
    • טבעונות תזונה טבעית צום מיצים >
      • צום מים והתבוננות בחוות האיסיים
    • קורסי הכשרת מטפלים
    • סדנאות תרפיה מדיטציה
    • מעגלי שירה מקודשת
    • איש אחד עלה לשמים
    • יוגה - סדנאות, הכשרות, השתלמויות, מורי יוגה
    • שומרי הגן
  • רוחניות
  • שיווק אינטרנטי
  • צרו קשר
    • אתרים חברים לדרך

בין מורים רוחניים מסורתיים לבין מורים מערביים ליוגה

2/17/2013

0 Comments

 
Picture

מה בין מורים רוחניים כדוגמת הדלאי למה למורים ליוגה בעולם המערבי של היום?

מאת - רחל וילוז'ני

הדלאי למה הינו מן המורים הרוחניים המובילים אשר פועלים על פי המסורת הקדומה של קשר הטומן בחובו הזדמנות לשינוי מהותי באורח החיים ובתפיסת העצמי של התלמיד.  כשאני מתבוננת במורה בעל שאר רוח כזה  המעניק השראה למיליוני מאמינים מתעוררת בי השאלה למה סוג כזה של מורה הוא כל כך נדיר בימינו? ומה היא הירושה שלנו ממורשת העבר של היחסים בין מורה לתלמיד או במילים אחרות מה התפקיד שלנו כמורים ליוגה בעולם המודרני?

בכדי לענות על כך עלינו להתבונן במקורות, במסורת הקדומה שבה נלמדה דרך היוגה. במקורות הקדומים של היוגה בהודו הוראת היוגה נעשתה באופן אישי בין מורה - הגורו והתלמיד. התלמיד יצא מביתו, עזב את מחויבויותיו ואת הביטחון של ביתו ויצא לנדודים. הוא פרש מחייו המוכרים והבטוחים המסמלים במסורת את המאיה, את האשליה ונדד אל היער, המסמל את הלא נודע, בכדי למצוא את דרכו הרוחנית, את הראייה האמיתית של טבעה של התודעה. 

הגורו היה איש קדוש, נאור, בעל המעמד הגבוה ביותר בחברה. מורים רוחניים רבים, כדוגמת הבודהה קיבלו אף מעמד של אלים במסורות מסוימות ומעמד של פילוסופים במסורות אחרות. כך או כך ההתייחסות במסורות מזרחיות אלו אל המורים הרוחניים שמה אותם בראש הפירמידה החברתית. בשל היותם מנהיגים רוחניים, אורח חייהם והאירועים המשמעותיים בחייהם, כגון חגיגות יום הולדת, בוודאי יום פטירתם אם אינם בין החיים, הם מעין ציוני דרך אשר מאפשרים לתלמידיהם להביע את אמונם.   

לגורו היה תפקיד מרכזי בטרנספורמציה פסיכו פיזית של תפיסת המציאות אותה חווה התלמיד. לגורו היה את הכוח ליצור שינוי, לאפשר ראייה אמיתית של טבע המציאות, להניע לפעולה נכונה ומיטיבה וכדומה. המורה פועל בדרך של מגע, מילה, דוגמא אישית, סיפורים, משלים, חידות או דרך הצבת יעדים ומשימות, בהתאם לאופיו של המורה ולסגנון ההוראה שלו בהתאם כמובן לצרכיו של התלמיד.

התלמיד, בכדי לקבל את חסותו של הגורו, נדרש לנאמנות, ויתור והתמסרות, נדרש ללמוד לחיות תחת כללי מוסר קפדניים, להיטהר ולהסתגף ולרוקן את עצמו מדעות קדומות, מהרגלים ומתפיסות קודמות. התלמיד חי בצילו של הגורו, למשך תקופות ארוכות בהם ספג מרוחו ומהשראתו עד שהיה מוכן לשינוי.

טוטאליות כזו המתארת את מערכת היחסים של מורה ותלמיד במסורות הקדומות איננה קיימת עוד היום בעולם המערבי. אם הוראת יוגה נתפסת במסורות אלו כדרך לשינוי במובן העמוק והטוטאלי ביותר, כיום יש זילות רבה של התרגול היוגי והוא נתפס על פי רוב כדרך לחיטוב הגוף ובמקרה הטוב כדרך להירגע.

 על אף כי מתרגלים רבים מעידים כי המשיכה שלהם לתרגול מקורה בתחושה פנימית שיש כאן אפשרות לחוויה מסוג אחר, אולי אף אופציה לשינוי ולהתפתחות, מידת הטוטליות וההתמסרות שונה.

מיחס אישי ואינטימי של מורה ומתלמיד רוב השיעורים היום הינם קבוצתיים. המורה נתפס כאיש מקצוע בעל התמחות בתחום הגוף נפש במקרה הטוב ולא כקדוש או כאישיות רוחנית. רוב המורים הם בעלי משפחות אשר מעבר לתפקיד המרכזי של הוראה בחייהם מוטלות עליהם גם החובות הכרוכות בגידול משפחה.

לעומת המסירות של התלמיד ונכונותו לשלם מחיר רגשי משמעותי עבור הזכות ללמוד מהמורה במסורות הקדומות. מסירות אשר היא תנאי הכרחי ללמידה ומהווה חלק חשוב מתהליך ההכשרה. היום הבר פתוח, המחיר הוא כלכלי בלבד, והשוק מוצף באפשרויות. עובדות אלו יוצרות סוג אחר של מחויבות לתהליך הלימוד.

מידת המחויבות של התלמיד לתהליך הלמידה היא על פי רוב, תרגול שבועי  של שעה וחצי ובמקרה הטוב תרגול יומי על בסיס קבוע אשר אינו עולה על שעות תרגול מועטות. במקרים רבים התרגול נדחק לשעות הערב בסיום יום עבודה מתיש ומידת הפניות הרגשית והאנרגיה הפיסית היא מוגבלת.

הקצב המהיר והעמוס של החיים במערב משפיע אף הוא על מערכת היחסים בין המורה לתלמיד. קצב אשר מכתיב את שעות התרגול, לא תמיד בקשר עם השעון הביולוגי של הטבע. קצב אשר  מעלה את רמת הגירוי החושית ומטפח עודף תנועתיות ואינטנסיביות רגשית ופיסית ומייצר תחושת אי שקט. בכדי לאפשר התבוננות והעמקה פנימה בתהליך הלמידה עומד בפנינו, המורים, קודם כל האתגר להוריד את הקצב, להרגיע, להשקיט את נפשם הגועשת של תלמידינו ולפנות אותה ללמידה.

מאפיין נוסף של חיינו המערביים, שברצוני להצביע עליו או כנגדו, היא התפיסה השטחית של התרגול או במילים אחרות העדפה של הרושם החיצוני, הצורה, על פני תוכן ומשמעות. קוד הלבוש הנכון, טון הדיבור, וצורת ההגשה הם בעלי משמעות אולם רק אם יש מאחוריהם תוכן אמיתי, כנה ישיר ופתוח. 

הנטייה להתפלפל או גרוע מכך לומר דברים מעורפלים, אשר ניתנים לפרשנויות שונות, בצירוף של מוסיקה הודית ובגדים לבנים אינה תורמת לשינוי ולהתפתחות. הוראת הצורה החיצונית של התנוחה ולא המתודיקה, המהות והאנרגיה שהיא משדרת, מובילות לחוויה רדודה ושטחית אשר מהווה סכנה אמיתית לאופן שבו תיתפס היוגה בקהל תלמידינו.

בעולם המערבי טמונות, אפוא, מלכודות רבות להתפתחות וצמיחה, המגוון הרב של סגנונות התרגול יוצר סופרמרקט ענק של אפשרויות אשר עשויות ליצור בלבול ותחרות. הסכנה המרכזית שאני רואה בכך היא הצורך של מורים לחזר אחר תלמידים ולא להיפך כפי שנהוג במסורות הקדומות. הפוזיציה הזו של המורה עשויה להיות מכשלה רצינית בקשר שבין המורה לתלמיד. 

מורים המעוניינים למצוא חן בכדי לרכוש להם תלמידים, עשויים להתפתות לרכך מסרים, לשנות את אופן ההגשה של חומר ההוראה כך שיערב יותר לחיך ובמקרים רבים אף לפעול מתוך הצורך לרצות, במקום להיות נאמנים לעצמם, לסגנון ההוראה ולתכנים שהם מלמדים. 

כמשתמע מכל הנאמר עד כה, מעמדו ותפקידו של המורה בעולם המערבי שונה בשל האופי והקצב השונה של אורח החיים המודרני, מידת המחויבות היא אחרת, ואפילו החוזה שונה בין המורה לתלמיד. אולם למרות השוני המהותי, אני חושבת כי ניתנת לנו כמורים באופן צנוע, ההזדמנות להשתמש בכלים שברשותנו על מנת לאפשר שינוי או להצביע על הפוטנציאל לשינוי המצוי בתרגול היוגי. לזרוע זרעים של  אור אשר ינבטו בזמן ובמקום הנכון.

הידע וניסיון החיים שלנו, הכשרות נוספות שרכשנו בדרך, רגעים מכוננים, מקורות השראה, טכניקות ומתודיקה, דוגמא אישית, יכולתנו שלנו להתבונן פנימה, להתחבר למרכז הפנימי בעצמנו וללמד דרכו,  העוצמה הרגשית האנרגטית שאנו משדרים, יכולתנו להיות, לראות, לקבל, לסלוח, כל אלו הם הכלים בהם אנו מצוידים ודרכם אנו יכולים להשפיע.

האתגר העומד בפנינו כמורים, המעוניינים ליצור שינוי משמעותי בעולם אשר מעמדנו בו הוא לא ברור, החוזה שלנו מול התלמידים הוא מעורפל ומידת המחויבות  שלהם לתהליך אינה חד משמעית, הוא רב. אולם אולי דווקא בנסיבות מורכבות אלו טמון גם כוחנו לשנות ולהשפיע. אין ספק כי הצמא לשינוי והרצון הכן של אנשים להביא משמעות לחייהם, הנובע מאורח חיים זה, פותח עבורנו את הדלת ומאפשר הזדמנות להביא שינוי ומשמעות לחייהם. 

התפקיד שלנו כמורים בעולם כאוטי זה, היא להוריד את הקצב, לאפשר השקטה והתבוננות, ללמד לראות את העושר של התנועה המובחנת, העדינה והמודעת על פני התנועה האוטומטית, הגסה והגלובלית. 

תפקידנו לשנות את הצרכים, הטעם והקצב של המתרגלים וללמד אותם להקשיב ולראות את טבעם  האמיתי. ללמד אותם להיות נאמנים לעצמם, לקולם הפנימי. ללמד אותם לעבוד ולא להתפנק, ללמד אותם להרפות ולשחרר ובו זמנית גם ללמד להחזיק ולשלוט וכל זאת באופן ובמידה המתאימה.

המשימה שלנו היא לעמת אותם מול עצמם, להסכים לפעמים לאכזב אותם בכדי לפתוח עבורם דלת לראייה נכונה. להודות בטעות, לשים גבולות, למקד, לאסוף ולארגן אותם כשהם הולכים לאיבוד ובעיקר לסלוח, להניח את האגו בצד ולפעול מתוך אהבה.

לסיום אני רוצה להדגיש כי אני מאמינה כי על אף מקומו הכמעט אלוהי של הגורו במסורות היוגה הקלאסיות, הרחוק כל כך מהתפיסה שלנו ומהמעמד שלנו כמורים ליוגה בעולם המודרני.  על אף המורכבות במעמדנו כמורים רוחניים היום, גם לנו כאנשים מהשורה אשר מעמידים עצמנו כמורים, יש מאגרי ידע וחוכמה אותם אנו יכולים להעניק הלאה וכי אם נעשה זאת מתוך חיבור פנימה באופן כן, ישיר וחומל נוכל לאפשר שינוי.

אל תהססו ללמד את אשר אתם יודעים, למדו רק את מה שאתם יודעים, למדו מהאיכות של הלב, למדו בכנות, בבהירות ובחמלה. אמן


*
רחל וילוז'ני - מלמדת בצוות מורים ליוגה בצ'אנדרה יוגה - מרכז יוגה בתל אביב.

עוד על רוחניות + מורים רוחניים באתר כוכב האהבה.
0 Comments

קול יכול - מאמר מאת הגר שיר ניצן

2/10/2013

0 Comments

 
הגר שיר ניצן
אלן, אישה דקיקה, יפה וירוקת עיניים יושבת מולי, כתמיד חיוכה רחב ומלא חיים.

אני מבקשת ממנה להשמיע לי את הקול שעולה מתוך גופה – מתוך הגב הכואב, מתוך הקשבה לעומק העצמות.

"מה הן אומרות?" אני שואלת אותה.

"הן מספרות לי על אישה זקנה שחיה בתוכי. היא חותרת נגד הזרם בנהר שוצף. מאומצת, מגובננת."

אני מבקשת ממנה לשיר אותה.

אלן עוצמת עיניים. כתמיד כל הקבוצה מצטרפת - מקשיבה, מהמהמת, תומכת.

אלן מתחילה – קול דק וצורמני, גבוה ומצרצר. שונה לחלוטין מקולה הרגיל היפה והצלול. היא שרה. השירה נשמעת כמו מנגינה סינית עתיקה.

אני נזכרת בקונצרט מוזיקה משונה ששמעתי פעם בצפון הודו. קהל גדול חיכה זמן שם רב עד שהגיעה זמרת ממוצא טיבטי, זקנה וקמוטה. היא פתחה את פיה והתחילה לחרוק מנגינות עתיקות, שירי אהבה מההרים הגבוהים. לאוזניי אז זה היה בעיקר משונה. ככה נשמעת גם השירה של אלן, אלא שעכשיו אני מתענגת עליה, היא משמחת ומרתקת בעיניי, יפהפייה בגלל האותנטיות והעומק שיש בה.

לקול שלנו יש יכולת למצוא בעומק גופנו זיכרונות עתיקים, או חלקי נשמה אבודים. (לסקפטיים שביניכם: אפשר לומר גם שהקול מסוגל להתחבר לתודעה הקולקטיבית – מושג שקיים בפסיכולוגיה המודרנית – ולבטא חלקים ממנה).

בסביבה תומכת, אנחנו מסוגלים לצלול לתוך הקולות האלה, ולתת להם לבוא לידי ביטוי. למה זה טוב? הקולות האלה הם חלקי אישיות, חלקים פחות מוכרים לרוב. כשאנחנו נותנים להם ביטוי אנחנו הופכים להיות אנשים שלמים יותר, ולומדים מאותם חלקים אבודים את מה שיש להם להורות לנו.

"היא לוקחת אותי במעלה הנהר," אומרת אלן. "יש הקלה גדולה בגב. אנחנו מגיעות למפל..." וכאן הקול הצורמני הולך ונרגע, נהיה הרמוני, רך ונמוך יותר ויותר.

אלן פוקחת עיניים, גדולות וזורחות עוד יותר מקודם. היא אומרת שהזקנה לקחה אותה ממקום צר, עתיק וצורם בעצמות הכואבות – למקום חדש, מרחב פתוח ונעים. כשהיא הקשיבה לה, הזקנה השתנתה והפכה למשהו אחר, למישהי אחרת. "תודה על הריפוי," היא אומרת.


אני מחלקת את הקול לכמה רבדים או שכבות – בדומה לחלוקה של הנפש. יש את הקול הרגיל שלנו, שהצליל והאופי שלו ישקפו נאמנה את אישיותנו. בתוכו – או דרכו, נמצא את הקול הטבעי. זהו קול שנוכל להפיק ללא מאמץ – קול שיכול לרכב על גבי הנשימה שלנו. ככל שנחוש בנוח בסביבתנו, כך נוכל לפתח ולפתוח – גם בעזרת תרגילים פשוטים של תנועה, נשימה והקשבה, את הקול הטבעי הזה. ככל שהוא מעמיק הוא הופך להיות הקול של המהות, או קול הנשמה - זה שמשקף את טבענו הפנימי.

קולות נוספים שגיליתי במהלך ההוראה והמחקר שלי על קול וצליל – היו קול הרצון – שבאמצעותו אנחנו יכולים לגלות ולבטא את רצוננו וליצור מציאות. בנוסף יש את קול הצל – הקול המבטא את החלקים הנסתרים, הבלתי מוכר והמוכחש שלנו, ויש עוד רבים וטובים.

בסופו של כל קול יש נחמה. כשביטאנו עד תומו את החלק שביקש להתגלות בפנינו, הקשבנו לו – יכולים לבוא שקט וצלילות שהם טבענו העמוק. מכאן באים ועולים הקולות הצלולים, הניגונים המקודשים והמשמחים של נשמתנו. בכל קבוצה שאני עובדת איתה, מהר מאוד מגיעים הקולות הצלולים. הם באים ועולים במרחב הבטוח של ההקשבה התומכת. ושרים יחד את שירם.

סדנאות עם הגר

במהלך פברואר אפשר עדיין להצטרף לקבוצה המתהווה בתל אביב - מזמינה אתכם לחוות דרכי את הריפוי שבצלילים ואת הרוך שמאפשר לקול להיפתח ולעלות בשמחה ובקלות בקורס שירה בדרך המיתרים

ימי ד' בערב בסטודיו קנטה ליד הסינמטק. מי שבא למפגש מתבקש להודיע לי לטלפון: 055-8818281 או למייל 

בסופ"ש מיוחד במרחב מרפא וקסום אל מול הים נמצא מחדש את קולנו האמיתי, נחווה מדיטציות של צלילים מרפאים לעומק הגוף, הרגש והתודעה, וניפגש יחד למעגלי שירה מקודשת.
סדנת קסם הקול המרפא עם הגר ושאול


מאמרים נוספים מאת הגר שיר ניצן:

שירה בדרך המיתרים - שיטת אלטרנטיבית לפיתוח קול

היזכרות - דרך הקול מתאפשרת היזכרות עמוקה במהות שלנו
0 Comments

היזכרות - הגר שיר ניצן

2/3/2013

0 Comments

 
Picture
משום מקום הגיע החיבוק הזה, משום מקום ומכל מקום. דווקא ברגע שלא זכרתי כלום, סתם אמא עייפה בשעת בוקר מקודמת מדי, מבקשת בלבי בהירות, נוכחות, משהו שיגרום ליום הזה לחייך אליי ולא להחמיץ פנים.

כשהוא הגיע, החיבוק, האור נפתח בחלונות. או אולי אצלי בלב, משהו החל מתנגן. החיבוק הגיע מתוכי. נזכרתי בבת אחת בכל תא בגופי מי אני. ההיזכרות הזו הייתה מאוד מוחשית, מעשית, כזו שאפשר לטעום ולדעת, כזו שאפשר ללכת איתה למכולת ולחבק איתה את הילדה שקמה מוקדם מדי. מוקדם מדי? בעצם לא, בדיוק בזמן.

וזה מה שהחיבוק אמר: את אני, אני את. אני היא את השלמה. יש בי את כל האהבה שאי פעם תצטרכי. יש בי את כל האהבה שקיימת. את כל הידע, את כל הטוב, את כל היופי. אני כאן תמיד. וככל שאת מתמסרת אליי, כך אנחנו נהיות דומות. ומהמקום הזה – באים הביטחון, השקט והיכולת לדעת מה נכון, מתי ולמה. וגם היכולת לא לדעת, שהיא הטובה ביכולות.

הבוקר הסוד הזה נדלק בלבי בשקט. אבל למדתי אותו מהמורה הגדול ביותר שלי: הצליל. הצליל מלמד אותי כבר שנים רבות (ואולי חיים רבים) מהי נוכחות. כשאני מנגנת ושרה הוא זורם בגופי. כמו נהר של אור הקול שלי מצית את כל התאים בתוכי, שוב ושוב, עד שהידיעה הפנימית הזו הופכת להיות מי שאני. בפשטות וללא מאמץ.

הסוד
בראשית 2013, הסוד הזה הוא שייך לכולם. אני אחת מאנשים רבים שלומדים ונזכרים, מלמדים ומזכירים לבני האדם את טבעם האמיתי. כולנו היום בעלי היכולת להשתמש בכלים שפעם היו סודיים ושמורים למעטים.

לפני עידנים, למדתי את תורת הצליל במקדשים העתיקים. אז היינו עוברים חניכה בתדרים של אור זהוב. הצליל של המקור ניגן בגופינו, בעזרת מכשיר מיוחד. גם אז, כמו היום, הצליל היה מרפא ופותח את כל המעברים והנתיבים בתוכנו, ומעורר את הידע הרדום בתוך ה-DNA  שלנו. אחרי התהליך הזה הפכנו להיות כוהנים, והוכשרנו ללמד ולהעביר לאחרים – בעזרת שירה ותנועה, את הצליל האלוהי והטהור שיפתח אותם.

אני מספרת את זה, לא כדי לפזר פירורי מיסטיקה מסקרנים – אלא דווקא בגלל שהיום הידע הזה נהיה כל-כך נגיש. כל אחד יכול לשיר. רובנו לא מכירים את קולנו אבל כמה תרגילי נשימה ותנועות פשוטות - וקולנו יוצא לחופשי. ואז הוא לבדו, בעזרת הקשבה ותמיכה מתאימות – יכול לקחת אותנו לתוך גופנו, רגשותינו, זיכרונותינו – ולתוך נוכחות צלולה בחיים.

אושר הוא היכולת להתמסר לחיים
יותר ויותר אני מבינה: אושר הוא היכולת להתמסר. כשאני מסכימה לאכול את כל מה שהחיים מגישים לצלחתי, כשאני נעתרת למנגינה שהלב שלי מנגן – רגליי הולכות בעקבות מנגינת לבי ולוקחות אותי לעבר הגשמת חלומותיי.

זה מה שאני מבקשת לשמוע – ולזה אני מלמדת להקשיב: לאופן שבו הצליל האחד הקיים בכל מתנגן בתוכנו, לצליל הייחודי שלנו ולמנגינות שהוא יוצר. לכל אחד מאיתנו יש צליל טבעי, קול שמשתחרר כשאנחנו מרגישים בטוחים וחופשיים מביקורת. הצליל הזה יודע לפתוח אותנו כמו קוד של כספת. קליק, מנעולים פנימיים שלא ידענו על קיומם, נפתחים.

גם הילד שחי בתוכנו ולא מעיז להשמיע את קולו: כשהחיבוק (מתחילת המאמר) מגיע אליו (את זה אני רואה שוב ושוב על אינספור אנשים) הילד הפנימי –החלק החף והתם בתוכנו, תמצית נשמתנו – מתחיל לשיר. הנה מגיע קול שלא ידענו שחי בתוכנו. באים דמעות וצחוק ויופי רב.


ביום רביעי, ב-6 בפברואר 2013 יתקיים המפגש הראשון (שהוא פתוח לכל מי שמעוניין להגיע) לקורס שירה בדרך המיתרים - שיטה אלטרנטיבית לפיתוח קול ולריפוי בקול.
קורס מיוחד בו נצלול אל תוך מסע בנופי התודעה שלנו, דרך קול, צליל, מדיטציה ועוד

על הגר שיר ניצן - מסעי בתחום הריפוי התחיל לפני 13 שנים בכמה שנות לימודי שיאצו עם נעמי גולדברג, ממנה למדתי את רזי ההקשבה לגוף ולשדה האנרגטי.
תוך כדי עבודתי בשיאצו, התחלתי ללמוד ידע קוסמי – שנמסר לי מהרוח דרך שירה ונגינה – לגבי ריפוי בצליל והתפתחות דרך הקול.
כדי להשלים את ההיבט הרגשי של העבודה הקולית למדתי תרפיה בקול ותנועה עם ברברה סלזברג (VMT) ואני עובדת כמטפלת מוסמכת בשיטה ב-7 השנים האחרונות.
לאורך השנים לימדתי קול וטיפלתי באנשים רבים במפגשים פרטניים וקבוצתיים. אני משלבת בעבודתי את ההיבטים הרגשיים והאנרגטיים שרכשתי בלימודיי עם הרוחניות שנמצאת בעומק השירה והצלילים.
0 Comments

אורישה - אורישות - Orixas

2/1/2013

0 Comments

 

כוחות הטבע בהתגלמות אלים אפריקאים

היכרות עם האורישות  - ימנז'ה - אושום - שאנגו - אושוסי 
סוכם על-ידי מאדורי פרם

מי הם האורישות?
האורישות הם אלים אפריקאים התואמים את כוחות הטבע המקיפים אותנו (Forcas da Natureza). לכל אורישה יש מאפיינים שונים כמו היום של האורישה, הצבעים שלו, האלמנטים, תחומי אחראיות, מאכלים, תלבושת ומאפיינים נוספים. למרות שהנושא מעט שנוי במחלוקת, לאורישות אין תחושות זמן או מרחק, וגם אין רגשות אהבה, שנאה, כעס או רגשות אנושיים נוספים. מקורם של האורישות הוא באפריקה, ובשל כוחם והדרם, הם נפוצו בתרבויות שונות, בעיקר בברזיל, ואפילו מוכרים בעולם הפסיכולוגיה. 

רחוקים מלהיות סיפורי מעשייה אפריקאיים, האורישות הם חלק מהתת מודע הקולקטיבי של בני האדם על פני האדמה. האורישות מלווים אותנו ומקיפים אותנו, הם בתוכנו ומחוצה לנו. הארכיטיפים שלהם מתגלמים בתוך בני אדם ופעולותיהם, והם מתגלמים בתוך ההתרחשויות השונות. ההיכרות עם האורישות מאפשרת לנו לראות, באמצעות התת מודע שלנו, את ההתגלמות שלהם בחיי היומיום שלנו, ועל ידי כך להיעזר בהם.

כאן מוצגים מעט מהמאפיינים של כל אורישה, אך חשוב לזכור, המידע על האורישות סותר לעיתים, ותלוי בתרבויות ובמיינדים השונים שסיננו את המידע. לכן, הדרך הטובה ביותר להכיר את האורישות היא להרגיש אותם, לשיר להם ולבקש מהם להתחבר אלינו.

אושלה – Oxala

היום של אושלה הוא יום שישי. הצבעים שלו הם לבן ושנהב. היסודות שלו הם האטמוספרה, השמיים, ההרים. אושלה הוא הגבריות, החיים והמוות, היצירה, והוא קשור לחשמל. בתמונות שלו הוא מוצג כלוחם צעיר עם חרב וגם כישיש הנשען על מקל. אף על פי שהאורישות שווים בכוחם ואין בינהם עליונים ותחתונים, אושלה הוא האורישה הראשון ומעצם כך זוכה לעליונות מסויימת. הוא אוהב סדר, נקיון וטוהר, ובז לסכסוכים, אלימות ומאבקים. הוא האמונה הטהורה, השלום שבלב והאהבה היציבה.

הקריאה (ההצדעה) לאושלה: Epá Babá
Picture
אושום – Oxum

היום של אושום הוא יום שבת. הצבעים שלה הם זהב צהוב. 

היסודות שלה הם מים מתוקים, נהרות ומפלים. היא האחראית על פריון, הריון, עושר ואהבה. אושום היא מעין נימפת מים, ונחשבת לאורישה היפה והנשית ביותר. היא עוצמתית ומחזקת, רוחצת במים הטהורים שלה את הצער, הכאב והסבל של ילדיה. היא, בדומה לימנז'ה, אימא של ילדי העולם, היא אוהבת את בניה ואינה רואה בהם פגמים. ישנם שירים בהם מתייחסים אליה כאל האורישה של הילדים וממנה מבקשים את הברכות לפריון ולילדים.

הקריאה (ההצדעה) לאושום: Eri Yéyé ó

Picture
אושוסי – Oxossi

היום של אושוסי הוא יום חמישי. הצבעים שלו הם כחול-טורקיז וזהב. היסודות שלו הם ג'ונגלים ושטחי חקלאות.  אושוסי הוא אלוהי הציד, הוא אדון היער וכל השוכנים בו. הוא אורישה של מזון ושפע. ציד וליקוט הם הבסיס של חיפוש מזון, והם בחסותו של אושוסי, הוא האורישה האחראי על הדבר הבסיסי ביותר – הישרדות. הוא הכוח שדרוש לאדם כדי להתמודד עם סכנות היער שמסביבו ולקיים את חייו ואת חיי השבט שלו. הוא עוצמה והדיוק – שחיצו היחיד לעולם לא מפספס.

הקריאה (ההצדעה) לאושוסי: Ará Um Xê, Koke Odé!
Picture
אושוסי - Oxossi
ימנז'ה – Yemanja

היום של ימנז'ה הוא יום שבת. הצבעים שלה הם כסף וכחול. יסודות הטבע שלה הם מי הים ומים מלוחים. ימנג'ה היא אם הלידה, האמהות, בריאות הנפש והדייג. אורישה זו מזוהה עם איכויות ריפוי, טוהר ונשיות. היא מלאת קסם, ומלווה לעיתים בנסיכות שלה – בנות הים הקסומות. ימנז'ה היא אחת מהאמהות של כל ילדי העולם ושל העולם כולו. הדמעות והרחמים שהיא מעניקה הם קודשים, כמו גם הרפואה שלה. 

הקריאה (ההצדעה) לימנז'ה: Erù-Iyá, Odó-Iyá
Picture
אבאלואהא – Obaluae

היום של אבאלואהא הוא יום שני. הצבעים שלו הם שחור ולבן. היסודות שלו הם אדמה, אש ושמש. אבאלואהא אחראי על הרס, מוות, מחלות ומגפות. אבאלואהא הוא האל הגדול של המוות. האגדות מספרות שאבאלואהא היה מוביל את הלוחמים שלו בארבעת קצוות התבל, והחיצים של הלוחמים שלו היו גורמים לאנשים להיות עיוורים, חרשים או צולעים, לפי התרבות האפריקאית הוא האורישה ממנו יש לחשוש. הוא מהווה את כדור הארץ ואת האש הפנימית הבוקעת ממנו – את הרי הגעש הנוצרים בשכבות העמוקות של כדור הארץ.

הקריאה (ההצדעה) לאבלואהא: Atotô
Picture
יאנסה – Yansa

היום של יאנסה הוא יום רביעי. הצבעים של יאנסה הם אדום ולבן עם ורוד. היסודות שלה הם רוחות וכל אוויר בתנועה. היא הגבירה של הערב, של הרוחות, של הסופות, של הברקים, של הרעמים ושל הנהרות. היא מוכרת באומץ הלב שלה, בגבורה שלה ובנאמנות והמסירות לדרכה.  יאנסה היא האורישה המכירה במורכבות של הקסמים והכישופים. היא לוחמת ויודעת להגן על עצמה היטב ולדאוג לעצמה. היא עצמאית, לוחמת נוצצת. היא כמו מסמלת את האישה, שמתעוררת בבוקר, נושקת ילדיה והולכת לחפש פרנסה.

הקריאה (ההצדעה) ליאנסה: Eparre
Picture
יאנסה - Yansa
אוגום – Ogum

היום של אוגום הוא יום שלישי. הצבע של אוגום הוא כחול. היסודות שלו הם יערות וברזל, אוגום הוא האורישה של המלחמה, של הדרכים וההתקדמות בהן. הוא מוכר בשמות נוספים רבים, ונחשב לאורישה פעיל מאד. אוגום הוא ברית מאוחדת, לוחם, פרא – הוא גם חבר אמת, אבהי ובן לוויה מצויין למסע חיינו, שמבטיח לבניו רווחה והצלחה. אוגום הוא מנהיג, הוא כוח ריכוז ואסטרטג מיומן. אוגום מייעץ לנו כאשר אנו מתחילים לצעוד בדרך חדשה. הארכיטיפ שלו הוא אימפולסיביות, דבקות במטרה וכוח רצון חזק ובלתי מתפשר.

הקריאה (ההצדעה) לאוגום: Ogom ié
Picture
Ogum - אוגום
ננה בורוקה  – Nana Boroque

היום של ננה בורוקה הוא יום שלישי. הצבעים שלה הם סגול, כחול ולבן. היסודות של ננה הם ביצות, אגמים, בוץ, מים עומדים. ננה היא מקור כל החי, היא המיים העומדים של החיים והמות, והיא אחראית על הלידה. היא אם המסתורין, ההתחלה, האמצע והסוף. ננה היא הגורל, החיים והדרך בה האדם צועד עלי האדמות. הבנת המהות של האורישה הזו, היא כמו הבנת מהות החיים והמוות. ננה יכולה להיות תזכורת צורמת כאשר יש בנו רצון לפגוע בסביבתינו. היא גם האור המנחה אותנו בחיי היומ-יום והפשטות שבגלגל החיים, כאשר ממלאים את החיים במעשים טובים, בהודיה ובאהבה.

הקריאה (ההצדעה) לננה בורוקה: Saluba Nana
Picture
Nana - ננה
שאנגו – Xango

היום של שאנגו הוא יום רביעי. הצבעים של שאנגו הם אדום ולבן. היסודות שלו הם מחצבות, סלעים, מטאורים, סופות,  הלהבות הגדולות של האש. שאנגו הוא מלך הצדק, הכוח וסוגיות המשפט. שאנגו הוא יציב ובטוח, כוח חזק, מלך אבסולוטי, וההנאה שלו היא כוחו. הוא חובב אתגרים, שתמיד משקפים את עוצמתו הבלתי מעורערת. שאנגו הוא האורישה שמסמל ישירות וכנות, לעיתים פעולותיו יכולות להתפרש כקשות או נוקשות, אך זה לא מתוך רשעות אלא בשם הצדק, ובשל כך שאנגו הוא מלך אהוב. 

הקריאה (ההצדעה) לשאנגו: Cao Cabiesilé
Picture
שאנגו - Xango
*
עוד על רוחניות ומדיטציה בקישור המצורף: רוחניות
0 Comments

    Prem Estrela

    כוכב האהבה - מדיטציה - נשימה - התעוררות - שמאניזם -ריפוי  - התעוררות התודעה אל האחד

    לוח אירועים עידן חדש
    Picture

    מאמרים לפי נושא

    All
    אושו
    אושו
    בודהיזם
    זן
    טבעונאות Raw Food
    יוגה
    יוגה
    כסאות מדיטציה
    כתיבה יוצרת
    מדיטציה ומודעות
    מדיטציה ומודעות
    מזונות על Super Food
    נשימה
    נשימה
    סווטלודג'
    סופות שמש סולאריות
    סרעפת
    סרעפת
    עולם חדש
    עולם חדש
    צום מיצים ניקוי רעלים
    קערות טיבטיות
    רוחניות
    רוחניות
    ריברסינג
    ריברסינג
    שיטות טיפול
    שיטות טיפול
    תזונה טבעית וטבעונות
    תפילות

    מאמרים לפי תאריך

    May 2017
    January 2017
    October 2016
    July 2016
    January 2016
    July 2014
    June 2014
    May 2014
    April 2014
    February 2014
    January 2014
    December 2013
    October 2013
    September 2013
    July 2013
    June 2013
    May 2013
    April 2013
    March 2013
    February 2013
    January 2013
    December 2012
    November 2012
    October 2012
    September 2012
    July 2012
    June 2012
    May 2012
    April 2012
    March 2012

    RSS Feed

    Prem Estrela

    Create Your Badge
    הירשמו לניוזלטר של כוכב האהבה
Submit
קראו בבלוג של כוכב האהבה על
אושו
בלוטת האצטרובל
טבעונאות
יוגה
כתיבה יוצרת
מדיטציה ומודעות
מזונות על
נשימה
סווטלודג
סופות שמש סולאריות
סרעפת
עולם חדש
קערות טיבטיות
רוחניות
ריברסינג
שיטות טיפול
תזונה טבעית וטבעונות
תפילות
כוכב האהבה

לוח מטפלי ריברסינג - סדנאות ריברסינג
לוח סדנאות מדיטציה - תרפיה
לוח סדנאות כתיבה יוצרת
סדנאות ניקוי רעלים - צום מיצים
סדנאות יוגה
לוח הכשרות מטפלים

כוכב האהבה - צרו קשר