כוחו המרפא של הקשב
כיצד תשומת לב למה שקורה לנו בגוף ובתודעה מרפאת אותנו?
ואיך כל זה קשור למוח?
כיצד תשומת לב למה שקורה לנו בגוף ובתודעה מרפאת אותנו?
ואיך כל זה קשור למוח?
לפני שאתחיל להסביר אבקש ממך לעשות תרגיל קצרצר. עצרי את הקריאה לדקה ושימ/י לב – מה עובר לך בראש? אילו רגשות ממלאים אותך כרגע? איזה תחושות גופניות קיימות בגוף? עכשיו, אחרי שעשית זאת שאלי את עצמך – האם המחשבות שעוברות לי בראש הן מיטיבות? האם אני חווה רגשות נעימים? האם הגוף שלי נמצא במקום הנכון ובתנוחה הנכונה עבורו?
אנו חיים את חיינו בין שלל המטלות והעיסוקים שלנו, טרודים במחשבות ודאגות ותכנונים או משחזרים ונזכרים. הראש שלנו נמצא חלק גדול מהזמן במקום אחר – ולאו דווקא במקום הכי טוב. קשיבות היא היכולת להפנות את הקשב שלנו למה שמתרחש ברגע הזה כפי שהוא – לראות את זרם התחושות הרגשות ודפוסי המחשבה שלנו כמו שהם, לזהות אותם ודרך ההיכרות הישירה והאינטימית הזו - לייצר איתם יחסים חדשים.
קשיבות, או mindfulness באנגלית, היא שיטה ששורשיה נטועים עמוק בעבר. כבר לפני 2500 שנה הציע הבודהא שיטה פשוטה לשחרור מסבל – הוא הנחה את תלמידיו לבסס קשב לגוף, להרגשות, לתודעה ולתכני תודעה. התרגול הבודהיסטי הבסיסי הזה – הפנית הקשב לחוויות הפנימיות כפי שהן ללא שיפוט, התפשט ברחבי אסיה כולה והפך למגוון גדול של מדיטציות בודהיסטיות.
כאשר הגיעו תלמידים מערביים אל המזרח והחלו לתרגל את שיטות המדיטציה הבודהיסטית הן מצאו בהן מענה ודרך לריפוי והתעוררה בהם התשוקה להביא את הידע העתיק הזה אל תוך החברות בהן גדלו. מורים כמו ג'ון קבט זין, ג'ק קורפילד וג'וזף גולדסטיין החלו לחזור מתרגול ממושך ולשלב את ההבנה והתרגול הבודהיסטי בעולם הטיפול המערבי.
מתוך המפגש הזה צמח תחום טיפולי שלם וענף שנקרא קשיבות (mindfulness). לפתע החלו ללמד טכניקות של תשומת לב לנשימה ומדיטציה של קשב פתוח לאנשים שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, סטרס, כאב כרוני, התמכרויות וכל סוג אחר של בעיה רפואית או פסיכולוגית שקיימת. חוקרים ואנשי אקדמיה החלו לגלות עניין בשיטה ומאות מחקרים יצאו לדרך – בנסיון לבדוק ולהעריך כיצד תרגול של קשיבות עובד.
התוצאות לא אחרו להגיע, נמצא שתרגול זה מסייע בהפחתת מתח ומניעת מחלות הקשורות למתח, שהוא מסייע במניעת דיכאון, משפר את תפקוד המערכת החיסונית, מסייע להפחית חרדה ואף משנה את מבנה ותפקוד המוח.
וכל זה קורה בזכות משהו כל כך פשוט כמו הפנית הקשב לרגע הנוכחי?
אכן. כי למרות הפשטות הרבה, זהו תרגול קשה מאוד לביצוע. כל חיינו התאמנו שוב ושוב בהסחת הדעת – לימדו אותנו לחשוב ולתכנן ולדמיין ולהיזכר, אבל מעולם לא ביקשו מאיתנו לבלות זמן שקט עם עצמינו, עם תחשותינו, עם הנשימה שלנו ועם רגשותינו. כאשר אנו מתחילים את האימון הזה אנו מגלים שבאופן טבעי הדפוסים המזיקים והמכאיבים שבהם אנו לכודים – שיפוט עצמי, דאגנות, שעמום, כעס וכדומה – עולים ומתעוררים גם כשאנו פשוט יושבים בשקט.
הבנה זו מאפשרת לנו ראשית כל לזהות מהם הדפוסים הגורמים לנו לסבל ואז להכיר באופן בלתי אמצעי את דרך הפעולה שלהם ולהתחיל לפתח ארגז כלים בהתמודדות איתם. אנו מתחילים להבחין בין רגשות ומחשבות מיטיבים ובלתי מיטבים והלב שלנו, ללא מאמץ, מתחיל לבחור יותר ויותר במה שמיטיב עבורו.
כיום גם המחקר המתקדם ביותר יודע שהמוח שלנו אינו משהו קבוע, אלא רשת שלומדת ומשתנה ככל שאנו מאמנים אותה. אם אנו מתאמנים בהסחת דעת, בכעס, באשמה או בפחד דפוסים אלה יהפכו ליותר ויותר אוטומטיים. בעזרת הקשיבות אנו יכולים לעצור את הטייס האוטומטי ולהתחיל להתאמן בדפוסים חדשים ומיטיבים יותר עבורינו וכך אנו משנים את החוויה שלנו וגם את המוח שלנו.
זה לא רחוק – זה כאן ועכשיו. גם חמש דקות של תרגול ביום יכולות ליצור שינוי אמיתי. כמו שאומרת מורת הדהרמה האמריקאית פמה צ'ודרון: „הרגע הזה הוא המורה הטוב ביותר, ולמזלינו הוא נמצא איתנו בכל מקום".
אנו חיים את חיינו בין שלל המטלות והעיסוקים שלנו, טרודים במחשבות ודאגות ותכנונים או משחזרים ונזכרים. הראש שלנו נמצא חלק גדול מהזמן במקום אחר – ולאו דווקא במקום הכי טוב. קשיבות היא היכולת להפנות את הקשב שלנו למה שמתרחש ברגע הזה כפי שהוא – לראות את זרם התחושות הרגשות ודפוסי המחשבה שלנו כמו שהם, לזהות אותם ודרך ההיכרות הישירה והאינטימית הזו - לייצר איתם יחסים חדשים.
קשיבות, או mindfulness באנגלית, היא שיטה ששורשיה נטועים עמוק בעבר. כבר לפני 2500 שנה הציע הבודהא שיטה פשוטה לשחרור מסבל – הוא הנחה את תלמידיו לבסס קשב לגוף, להרגשות, לתודעה ולתכני תודעה. התרגול הבודהיסטי הבסיסי הזה – הפנית הקשב לחוויות הפנימיות כפי שהן ללא שיפוט, התפשט ברחבי אסיה כולה והפך למגוון גדול של מדיטציות בודהיסטיות.
כאשר הגיעו תלמידים מערביים אל המזרח והחלו לתרגל את שיטות המדיטציה הבודהיסטית הן מצאו בהן מענה ודרך לריפוי והתעוררה בהם התשוקה להביא את הידע העתיק הזה אל תוך החברות בהן גדלו. מורים כמו ג'ון קבט זין, ג'ק קורפילד וג'וזף גולדסטיין החלו לחזור מתרגול ממושך ולשלב את ההבנה והתרגול הבודהיסטי בעולם הטיפול המערבי.
מתוך המפגש הזה צמח תחום טיפולי שלם וענף שנקרא קשיבות (mindfulness). לפתע החלו ללמד טכניקות של תשומת לב לנשימה ומדיטציה של קשב פתוח לאנשים שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, סטרס, כאב כרוני, התמכרויות וכל סוג אחר של בעיה רפואית או פסיכולוגית שקיימת. חוקרים ואנשי אקדמיה החלו לגלות עניין בשיטה ומאות מחקרים יצאו לדרך – בנסיון לבדוק ולהעריך כיצד תרגול של קשיבות עובד.
התוצאות לא אחרו להגיע, נמצא שתרגול זה מסייע בהפחתת מתח ומניעת מחלות הקשורות למתח, שהוא מסייע במניעת דיכאון, משפר את תפקוד המערכת החיסונית, מסייע להפחית חרדה ואף משנה את מבנה ותפקוד המוח.
וכל זה קורה בזכות משהו כל כך פשוט כמו הפנית הקשב לרגע הנוכחי?
אכן. כי למרות הפשטות הרבה, זהו תרגול קשה מאוד לביצוע. כל חיינו התאמנו שוב ושוב בהסחת הדעת – לימדו אותנו לחשוב ולתכנן ולדמיין ולהיזכר, אבל מעולם לא ביקשו מאיתנו לבלות זמן שקט עם עצמינו, עם תחשותינו, עם הנשימה שלנו ועם רגשותינו. כאשר אנו מתחילים את האימון הזה אנו מגלים שבאופן טבעי הדפוסים המזיקים והמכאיבים שבהם אנו לכודים – שיפוט עצמי, דאגנות, שעמום, כעס וכדומה – עולים ומתעוררים גם כשאנו פשוט יושבים בשקט.
הבנה זו מאפשרת לנו ראשית כל לזהות מהם הדפוסים הגורמים לנו לסבל ואז להכיר באופן בלתי אמצעי את דרך הפעולה שלהם ולהתחיל לפתח ארגז כלים בהתמודדות איתם. אנו מתחילים להבחין בין רגשות ומחשבות מיטיבים ובלתי מיטבים והלב שלנו, ללא מאמץ, מתחיל לבחור יותר ויותר במה שמיטיב עבורו.
כיום גם המחקר המתקדם ביותר יודע שהמוח שלנו אינו משהו קבוע, אלא רשת שלומדת ומשתנה ככל שאנו מאמנים אותה. אם אנו מתאמנים בהסחת דעת, בכעס, באשמה או בפחד דפוסים אלה יהפכו ליותר ויותר אוטומטיים. בעזרת הקשיבות אנו יכולים לעצור את הטייס האוטומטי ולהתחיל להתאמן בדפוסים חדשים ומיטיבים יותר עבורינו וכך אנו משנים את החוויה שלנו וגם את המוח שלנו.
זה לא רחוק – זה כאן ועכשיו. גם חמש דקות של תרגול ביום יכולות ליצור שינוי אמיתי. כמו שאומרת מורת הדהרמה האמריקאית פמה צ'ודרון: „הרגע הזה הוא המורה הטוב ביותר, ולמזלינו הוא נמצא איתנו בכל מקום".
גליה תנאי – מורה לקשיבות ולויפסנא ובעלת תואר שני (ועוד רגע דוקטורט) בפסיכולוגיה קלינית. משלבת מזרח ומערב באופן המעמיק ביותר כדי למצוא את הדרך המיטיבה ביותר לשחרור מסבל.
גליה מנחה סדנאות קשיבות בתל אביב אשר מתאימות לכל מי שמעוניין לתרגל את השיטה ולמצוא חופש ושמחה רבים יותר בחייו. הסדנא הקרובה תיפתח במאי.
לפרטים במייל galia.tanay@gmail.com
גליה מנחה סדנאות קשיבות בתל אביב אשר מתאימות לכל מי שמעוניין לתרגל את השיטה ולמצוא חופש ושמחה רבים יותר בחייו. הסדנא הקרובה תיפתח במאי.
לפרטים במייל galia.tanay@gmail.com
RSS Feed
