כדי שנוכל לתרגל מדיטציה, איכות שבאה מהצ'אקרות העליונות עלינו קודם לבסס את עצמינו בצ'אקרות התחתונות שלנו. בצ'אקרות התחתונות שלנו, בשורש ובבסיס שלנו נמצאות הרבה מהטראומות שלנו. אלו יכולות להיות טראומות ילדות, לעיתים אפילו טראומות שאנו לא מודעים אליהן כי הן נראות לנו "רגילות", אך גופינו זוכר כל פעם שצעקו עלינו, כל פעם שהרגשנו מושפלים, כל פעם שחווינו עלבון, מחנק בגרון ודמעות – ואלו טראומות קטנות. בכל פעם שחווינו טראומה כזו חופש המחשבה שלנו, הביטוי והיצירתיות שלנו הצטמצמו. אנרגיית החיים שלנו הצטמצמה.
חוויות מצמצמות אלו הולכות איתנו ומפעילות אותנו. דפוסים רבים שמנהלים את חיינו גובשו לאחר שחווינו טראומות מסוג זה. הם כמו מטען שמושך אותנו מטה, ויחזרו לפקוד ולהטריד אותנו בכל פעם שננסה לחוות מנוח. עלינו "לנקות" חלק מהטראומות האלו לפני שנוכל להעמיק בעבודת המודעות. ניתן לדמות את הדבר לעץ – עץ אינו יכול לצמוח לגובה מבלי לבסס את שורשיו. גם אצלינו, אם השורשים פצועים לא נוכל לצמוח לגובה ולא נוכל להרחיב את היכולת שלנו להיות במצב מדיטציה. לחיות חיים של רוחניות ושלווה.
כיצד צועדים על הגשר?
בחירת עבודת תרפיה המתאימה לנו, והתמדה בתהליך הם אתגר בעולמינו. כיום יש שפע של מטפלים, מנחים, קליניקות, שיטות כאלו ואחרות מכל הסוגים. חשוב לזכור שאין עבודת תרפיה נכונה אחת עבורינו, או כזו שמתאימה לכולם. אנחנו יכולים למצוא את עצמינו מפיקים תועלת רבה מעבודת תרפיה כזו יותר מאשר עבודה אחרת. הנה שלושה דברים שחשוב לזכור.
אמון במנחה ובמטפל. לא משנה באיזו סוג של טיפול או שיטה אנו בוחרים לעבוד חשוב שנרגיש אמון וביטחון במנחה או במטפל שלנו. פה כדאי שנתחבר לתחושת אינטואיציה פנימית. האם אנו מרגישים שזהו אדם שאפשר לבטוח בו? כמובן שהמלצות של חברים או מכרים יכולות לבוא לעזרתנו כאן.
המחויבות שלנו. אחרי שבחרנו מטפל או מנחה שאנו בוטחים בו, עלינו להתחייב לתהליך ולהיות מסורים אליו ככל יכולתנו. הסיבה היא שבתחילת התהליך, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו מתנגדים ומפריעים לריפוי. ג'ון פניאל כינה זאת בספרו "הסודות האבודים של אטלנטיס", העצמי הנפרד שלנו, המתקיים בתוכנו ושואף להפריד אותנו מאחרים ולהגדיל את עצמינו דרך האגו. העצמי הנפרד שלנו, כך אומר פניאל, יעשה כל שביכולתו להניע אותנו מלהיות שמחים באמת והוא יעשה זאת באמצעות מניפולציות. במהלך תהליך טיפול, תוכלו למצוא את עצמכם פתאום חולים מאד לפני אחד המפגשים – דווקא מפני שמפגש זה הולך להיות פריצת דרך משמעותית עבורכם. העצמי הנפרד שלכם יספר לכם שאין לכם זמן, שזה בזבוז של כסף, שאין לכם אף בעיה, שכולם סובלים, שהדפוסים ההרסניים שלכם מחמיאים לכם ועוד ועוד. אלו סיפורים שאנו מספרים לעצמינו. והסיפורים האלו יכולים למנוע בעדינו לרפא את הפצעים הכואבים ביותר שלנו.
רגליים על הקרקע. עבור רוחניות מודרנית ועתיקה - זהו השורש. פעמים רבות בתוך תהליך תרפיה עמוק, או עבודה על "העצמי הנפרד" שלנו כפי שתואר בסעיף הקודם, אנחנו מוצאים את עצמינו מרחפים. רגלינו מתנתקות מהאדמה. זה יבוא לידי ביטוי בעקיצות מרובות על הרגליים, פתאום נקבל מכות רבות ברגליים, מפינות של שולחן, מאבנים. רגלינו יהיו חבולות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שדברים יחליקו מהידיים שלנו. סימנים אלו הם סימנים לכך שאנו מאבדים קרקע. הם יבואו לצד קשיים כלכליים, חוסר יכולת ריכוז, הצפות רגשיות – איתותים נוספים שמאותתים לנו שאנחנו שקועים מדי בסרט רגשי או מרחפים באוויר. עלינו לזכור שהעצמי הנפרד שלנו הוא חלק מתוכנו, שכל מה שנמצא בעולם הרגש או הרוח הוא מתנות אך החיים מתרחשים על הקרקע – אין שום משמעות לכל עולם הרוח הנגלה אלינו אם אנו לא יודעים לייצב את עצמינו בעולם החומר.
לבסוף זכרו, שבדרך הרוחניות שלכם אין טעויות ואין מקריות ומכל חוויה תוכלו ללמוד רבות.
קיראו עוד על סדנאות מדיטציה או סדנאות כתיבה בכוכב אהבה