סדנת "בחזרה אל הלב" עם קרן ברס
סדנת ריברסינג ומדיטציה בסופ"ש 2-4.1
חמישי - שבת באשרם במדבר, שיטים.

במהלך סדנת סופשבוע עמוקה ואיכותית, נלמד כיצד לפתוח את הלב ולהרגיע את הראש.
נכיר את עוצמתה של הנשימה ושל טכניקת הריברסינג ככלי לריפוי ולהתחדשות פיזית, רגשית ורוחנית.
ננקה מתח וחסימות, נזהה דפוסים שמפריעים לנו ונלמד כיצד לשנות אותם.
נכיר בתוכינו כוחות נפשיים עמוקים ונלמד כיצד להשתמש בהם בחיי היומיום.
נלמד לזהות ולשחרר פחדים והגנות, ונזכר מחדש כיצד להתבונן ולתקשר דרך הלב, באופן אוהב ונוכח.
נפתח את הנשימה שלנו שנסגרה עם השנים, ויחד איתה ניזכר כיצד לחוות תחושות טבעיות וכה חשובות של שחרור ושלווה, וכיצד להשתמש ביכולת הטבעית שלנו לאהוב, להרגיש וליהנות.
במהלך הסדנא נשלב מגוון טכניקות: ריברסינג, ביו-אנרגיה, הילינג, תנועה, מדיטציה  ומדיטציות לב מיוחדות.

קרן ברס, תרפיסטית מנוסה לריברסינג ולנשימה טרנספורמטיבית, מנחה את הסדנא באופן נעים, רגיש וקומוניקטיבי. אין צורך בנסיון קודם.

מחיר הסדנא: 1120 ש"ח, כולל כלכלה מלאה ואירוח בחדר ממוזג (2 לילות) בבית הארחה אשרם במדבר
נתחיל ביום חמישי ב- 17:00 ונסיים בשבת ב- 17:00.

לפרטים, שאלות והרשמה התקשרו: גאיה 054-7682488  

[email protected]
 
אנא הירשמו מראש

באהבה

סדנאות נוספות של קרן:

סדנת ריברסינג בתל אביב עם קרן אהרוני ברס, סדנת יום (שבת) של תרפיה ונשימה. 26/8/2017 באשרם בעיר, גבעתיים.

מתי בפעם האחרונה הקשבת לעצמך? "זמן נשימה", סדנת יום של ריברסינג בגבעתיים, היא הזדמנות נהדרת ללמוד את אומנות ההקשבה.
אני מזמינה אתכם לנשום איתי ביום שישי 10.1.14, בסדנת יום של ריברסינג והקשבה. נעבור תהליך מקסים בקבוצה אינטימית. נלמד איך להקשיב לתחושות ורגשות עמוקים שמדריכים אותנו, במקום למחשבות מחלישות. נלמד לשחרר מתח כרוני וחסימות רגשיות ופיזיות דרך ריברסינג ונשימה, ולהתמלא באויר וכוחות חדשים

לפרטים, שאלות והרשמה התקשרו: צפריר 054-3088737 

קישורים נוספים:

טיפולי ריברסינג אישיים עם קרן בקליניקה בתל אביב, פרדס חנה ועוד.

קרן ברס ריברסינג בפייסבוק - דף אוהדים עסקי לשאלות תשובות מאמרים ועוד.

מאמר מאת אפרת שר שלום, מורה ומנחה בכירה בקורס בניסים.
לפרטים מלאים ולמועדי פתיחת קורס בניסים.

"קורס בניסים" אשר הגיע לעולם לפני כמעט 40 שנה, מדבר על הסליחה ככלי מרכזי.

הסליחה מבטיחה לנו את הבטחון אותו חיפשנו, את השלווה, וודאות שקטה לגבי עצמנו.

"מי אני" זו השאלה שבני אדם שאלו את עצמם מאז ראשית הזמן.

התשובה לשאלה זו חייבת להיות אחת. תשובה אחת תואמת לכולם. שאם לא כן, לא היו רבים כל כך שואלים אותה.

שאלה זו מאפשרת לאין סוף תשובות להגיע, להגיע ולהעלם, על מנת לאפשר לעוד תשובות להגיע. "ספקות יבואו וייעלמו, וייעלמו על מנת לבוא שנית."

עד אשר תימצא התשובה שאיתה נוכל להישאר. עד אשר נדע. זו התשובה ואין בלתה.

את השאלה  "מי אני", חשוב שנשאל מפעם לפעם, אם לא בכל יום. שאלה מהותית, שמובילה אותנו אל קודש הקודשים ממש. זו השאלה היא שתחלץ אותנו מעולם של אשליות שבו הכול משתנה ודבר אינו יציב.

שאלה זו, מבקשת שנניח לכל מה שאנחנו לא. אני אינני הרצונות שלי. אני אינני החלומות שלי, לא הספקות, לא התהיות, לא הכעסים או האשמות. אני אינני הרגשות המתחלפים, ומצבי הרוח. אני אינני העבר שלי, אף לא הדברים אותם אני עושה או עשיתי. לא המשפחה שלי, לא הלאום שלי, לא החברה בה גדלתי, לא העם שלי. כל אלה אינם מייצגים את ה"אני" שלי.

אנחנו מחפשים תשובה יציבה בעולם משתנה. משהו שאפשר להישען עליו. משהו פנימי שניתן לסמוך עליו בכל עת, מצב ומקום. תשובה אחת. אשר בתוכה כולנו מוצאים שלווה ונחמה.

כדי להגיע לתשובה אנחנו יוצאים למסע עם עצמנו. יש להסיט הצידה כל הרגשות והמחשבות שאינן מציעות שלווה. על מנת לפנות מקום לתשובה הראויה.

איך נסיט הצידה? מה עלינו לעשות על מנת לוותר על מגוון הרגשות שאינו מגדיר אותנו, אלא מתעתע ומטריד?

הסליחה, אומר "קורס בניסים" היא המפתח לאושר. היא זו שתעניק לנו את תחושת השלווה והידיעה של "מי אני". היא תישא אותנו רחוק, אל מעבר לאשליות, מעבר לסיפורים אותם אנחנו מספרים לעצמנו, מעבר לתוויות ולהגדרות. הסליחה תראה לנו מציאות כה יפה שלא נחדל להשתאות מיופייה.

מהי הסליחה? הסליחה היא ההסכמה שלא להאמין למה שכובל אותנו. מחשבותינו אנו. ניפוי מכל האלילים שיצרנו בעולמנו. אלילים בדמויות אדם, חפצים, ריגושים ודברים אחרים שאנחנו חייבים שיהיו שלנו. הסליחה, כמו התפילה, מבקשת מאיתנו התבוננות אוהבת ושקטה. חזרה אל מקום שהוא בית, בו כל הדברים מושרים בעדינות, והשמחה היא שירת ההודיה שלה.

"קורס בניסים" מדבר על שני רגשות שמתוכם  אנו פועלים; אהבה ופחד. האהבה בהיותה הכוח הגדול של העולם אינה דורשת דבר. הפחד לעומתה מנסה להציג את עצמו באין ספור פנים. הפחד נועד להרחיק אותנו מן המהות, ולספר לנו שאת האמת נמצא תמיד מחוצה לנו. אצל אדם אחר או במקום אחר. על מנת לעשות את המעבר העדין בין מחשבות הפחד למחשבות האהבה ניתנה לנו הסליחה במתנה. היא אינה מבקשת קורבנות. היא מתקיימת בזכות עצמה. מאירה, גלויה ביופייה  ומרפאה. מרפאה מאוד.

אין בה אשמה או האשמה. איש אינו נדרש בתשלום כלשהו. אין היא מחפשת צדק או קורבן.

הסליחה משכינה שלום. היא נושאת אותנו למקום מבטחים. אל המקום בו השאלה "מי אני" אינה קיימת עוד. כי נמצאה התשובה.

אפרת שר-שלום – ממייסדי "קורס בניסים" בארץ. מנחה בכירה ב"קורס בניסים". תלמידתו של אבי יסעור (1949-2010). ראש קהילת "קורס בניסים". לקחה חלק בתרגום הספר "קורס בניסים" ובמוספיו, "שירת התפילה" ו"הפסיכותרפיה". ערכה את הספר "שלום". מנחה תפילות שלום בעולם. מלמדת את הקורס במשך 30 שנה. מלמדת ויוצרת את תוכנית הלימודים להכשרת מורים ומטפלים בהוראת הקורס. 

*

עוד על הכשרות מורים ומטפלים וכן על רוחניות סליחה וניסים בקישורים המצורפים.
[email protected]
http://efratsarshalom.com

מגילת העצמאות של מורה ליוגה - מאת תמר עדי

הקטע הבא נכתב על מנת להפיג מעט את ההילה הנינוחה\טבעית שיש למקצוע שלנו וכן גם על מנת לקטר על התפיסה הרווחת שיוגה וכסף כמו שמן ומים הם... לא מתערבבים...

 מילים מילים ואת משמעותן...

זוכרים איך שכשהיינו ילדים היינו שומעים את המבוגרים מדברים בניהם ואנו הקטנים היינו מנסים נואשות להבין את פשר המילים המסובכות? כשכבר התחלנו לקלוט משהו אז הם עברו לאנגלית...

בהיותי ילדה קטנה היו כמה מילים שכאלו אשר נזרקו לחלל ונותרו להן במשך שנים רבות עטופות ניחוח מסתורי ואסור... מילים כמו רווקה, גרושה, לסבית או הומו הוסיפו לחיינו כילדים עניין רב, ניחושים, תהיות וסקרנות אינסופית. שלא לדבר על קללות מעניינות ששמעתי בשכונה וחזרתי איתן הביתה...

דוגמא למילה אשר זמן רב החשבתי אותה למילת גנאי היתה "לבורנטית".

לאמא שלי היתה חברה בשם שושי ותמיד שלא בנוכחותה אמא שלי קראה לה  "שושי הלבורנטית" אני לתומי חשבתי שזו עוד קללה רק בשפה גבוהה ותמיד הרגשתי לא נעים ליד הבן של שושי אשר למד איתי בכיתה, בכל זאת הוא בן של לבורנטית... שנים עד שהבנתי לבד כי לבורנטית זו ההיא שעובדת במעבדה של הבית ספר. נו, ההיא עם החלוק הלבן...

מילה נוספת אשר קיבלה דווקא הילה חיובית ונצרבה בתודעת הילדה שלי כמשהו נוצץ, אחר ונחשק היא "עצמאי".

נולדתי למעמד פועלים אמתי, עם  אבא שיוצא למפעל הפלסטיק ב 6:00 בבוקר, עובד ברעש אטומי, נושם אסבסט, רוכן על שולחן העבודה וכעבור 20 שנים נזרק משם עם בעיות גב, שמיעה ומה לא... (אמא שלי היתה אחות, גם עבודה פיזית קשה ולא מוערכת).


המילה עצמאי היתה אצלנו בבית קשורה קשר הדוק עם כסף, יוקרה, מעמד גבוה וחופשות בחו"ל. לעצמאי יש תמיד מזומנים בארנק, הוא היה "חי כמו מלך" כי אין לו משכנתא (עוד מילה תמוהה) הרי שאת הבית הוא קנה במזומן...

כילדה לא הבנתי לעומק מה זה אומר ה"עצמאי" הזה. רק לקראת גיל חמש עשרה הבנתי כי יש שכירים כמו הוריי ויש עצמאים. יש כאלו שעובדים במפעל ויש כאלו שהמפעל שלהם. אני זוכרת בבהירות את הפעם הראשונה והיחידה שכף רגלי דרכה בביתו של "בעל הבית" של אבא שלי. לראשונה הבנתי בכל הרבדים של הווייתי מה זה כסף. אני זוכרת היטב את הרעד והצמרמרים בגוף כשפתחתי את שער הברזל של הבית הפרטי, צעדתי על האריחים הגדולים מוקפת צמחייה עשירה ורחש של פכפוך מים (על זה אני לא חותמת... אולי זו תוספת שלי רק כי זה ממש מתאים פה...) עד שהגעתי לדלת עץ  ע נ ק י ת. למה הגעתי לשם אני לא ממש זוכרת, אבל את המפגש הראשון עם סממני הכסף אני זוכרת היטב...

להיות בעלת הבית.

עשרים שנים עברו מאז והנה אני עצמאית. "המפעל" הוא שלי.

אני מגיעה ל"מפעל" שלי פעמיים בשבוע לימים מרוכזים ואינטנסיביים.

המוצר שאני מייצרת הוא יוגה והלקוחות שלי הם אנשים שמחפשים להתגמש או להתחזק אבל לא רק: הרבה באים פשוט לנשום, להתרווח, לכבות את הנייד, לכבות את המינד. 

אני מוצאת כי מספיק ללקוחות שלי רק להגיע לחלל שיצרתי, לפרוש מזרון, להוריד את הגוף לרצפה וכבר השרירים נרפים, התודעה נרגעת והגוף נושם במקצב אחר. 

ב"מפעל" שלי עובדים 18 מורים שאני מוקירה ואוהבת. אני מנסה לתת להם תנאים טובים יותר מאלו שהיו לאבא שלי... במקום אסבסט הם נושמים קטורת. במקום לרכון על שולחן העבודה הם רוכנים ל"כלב מביט מטה" ובמקום רעש מכונות יש להם מוסיקה הודית...

אז אני עצמאית כבר שניים עשר שנים ובכל זאת:

החופשות שלי הן לא חופשות מפנקות בחו"ל אלא כאלו בארץ עם שילוב של עבודה. 

הבית במושב צנוע וקטן, אין אריחים משיש ואין פכפוך של מים... יש הרבה חובזות וטרמפולינה. אוכלים וקופצים.

עיקר העיסוק במקצוע הזה התעסקות זה אנשים, רגשות, מצבים, בריאות, שמחה, אושר, שביעות רצון ועוד כשאלו דורשת תשובת לב תמידית, נוכחות והקשבה. לא תמיד אני מצליחה בזה. מודה ומתוודה. 

ישנם גם מצבים של אי נעימויות הנוצרים כאשר משהו במשחק נפרם: ישנה ציפייה סמויה אך נוהמת מתחת לפני השטח מורה ליוגה תמיד במוד הנכון, המרגיע, המלטף והמכיל. שהטונים יישארו שקטים, שהאורות יישארו עמומים ושהמרחב כולו יהיה ההיפך המוחלט של החוץ הסואן והרועש. נדיר שהסט יהיה מבולגן, רועש ומלחיץ. אנחנו, המורים ליוגה, אכן מספקים את הסחורה ומהווים מפלט/מקלט מהיומיומיות הנושכת. 

אבל זה קורה לנו הרבה: הבועה מתפוצצת כשמגיעים לדבר על חומר. חומר אשר יעזור לשני הצדדים לקיים את המציאות העוטפת הזו.

אני לעולם (אבל לעולם!) לא אשכח את התלמיד אשר התבקש להסדיר חוב ואמר לי בזו הלשון ועם זה הטון: "אם את מתייחסת אליי כמו עסק גם אני אתייחס אלייך כמו עסק" מוזר, האם הוא חשב לו לתומו שאני מפעילה מוסד צדקה במרכז תל אביב?

אכן זה כואב לקום מתנוחת גופה ולדבר על כסף...

עזרו למורה ליוגה למצוא מה חסר בתמונה?  

אבל שוב זה קורה: 

מגיע תלמיד חדש לשיעור, מציג עצמו, מספר קצת על עצמו ויוגה, איפה כואב, מתי תרגל לאחרונה, אצל מי... ואז בשיעור אנו נותנים לו מעט יותר תשומת לב, בכל זאת תלמיד חדש... מתקנים, שואלים, מניחים יד, מביטים יותר, מנסים לזהות הבעות פנים: העווית הזו זה חיוך או סבל?

בתום השיעור הוא מתעורר לו בנחת מתנוחת הגופה, מבטו מעורפל וגופו נינוח ורפוי. הוא מארגן יפה את הציוד במקום, מספר לנו כמה נהדר היה ויאללה ביי.

זוכרים את "הציור השבועי לילד"? עזרו למורה החביב למצוא את הפרט החסר בתמונה האידילית הזו...
אהההה כן.... כסף.

הרי לא יעלה על הדעת כי אותו בחור יושב במסעדה, אוכל, מסיים, מחמיא או שלא מחמיא לשף על התבשיל הטעים, מחייך למלצרית והולך לו לדרכו. 

אז אני שואלת על מה ולמה זכינו אנו, מורים ליוגה, ואולי לא רק אנחנו, ליחס המיוחד הזה. ואיך זה שעדיין ישנם אנשים אשר חושבים שאנו המורים למדנו שנים כה רבות כדי להעביר לעולם את הידע, הזמן, תשומת הלב ולו רק כדי לזכות בכמה נקודות זכות בגלגול הזה או בשיטת כרטיסי האשראי: לצבור את הנקודות ולממש אותן בגלגול הבא...

ישנה איזו תפיסה כי האנרגיה של שיעור יוגה היא "נקייה" "טהורה" ואולי אף "גבוהה" בעוד שכסף מרגיש לנו "חומרי", "ארצי" ואולי אף "מלוכלך"??... בכוונה הכל במרכאות משום שאלו רק תפיסות שלנו את האובייקטים הללו: יוגה מול כסף. משהו מהתפיסה הזו גם קצת דבק בי. האי נעימות הזו לשבת במשרד ולסגור קופה (לספור שטרות...) ואז פתאום תלמיד נכנס... תחושת אי נוחות עם הסיטואציה וכן גם יש משהו מטעה בתמונה הזו. היא כל כך שונה ממראה המורה המודט (עושה מדיטציה) כך שהיא תיצרב לנו בתודעה יותר מעשרות שעות של ויפאסנה שאותו מורה ישב ושתק אותן. 

האמת, לא הייתי רוצה לספור כסף, מעדיפה לספור נשימות, אבל החיים נושפים חזק יותר על העורף העדין שלא היה רגיל אז למדתי זאת על בשרי, צריך לדעת לספור גם וגם...

שו שפע?!

שנים אני מזמינה שפע לחיי. ממש כך, במילה הניו אייג'ית הזו: ש פ ע.
והשפע בא. בגדול. שפע בריאות. שפע אהבה. שפע עניין בעבודה. שפע תלמידים ושפע של איכות חיים. 
רק מה התפספס? 
שכסף צריך להזמין במשלוח מיוחד, כסף לא אוהב שקוראים לו "שפע" או  "אור ואהבה"... כסף רוצה שיכנו אותו בשמו. בסדר, גם "פרנסה" תספק אותו. אז הוספתי לתפילת הבוקר/ערב שלי גם את המילה האסורה והמפורשת. כ ס ף. רוצים לדעת אם זה עובד? תלוי אם זה חודש של מע"מ... עוד מילה של גדולים שבלית ברירה כל מי שעצמאי צריך להתחשב בה כל חודש שני... 

וברצינות: לקח לי שנים להגיע לתובנה העצובה שבמקצוע הזה אין לי ממש פתח להסבה מקצועית, כי אני לא יכולה לדמיין את עצמי עושה משהו שהוא לא הייעוד שלי, וגם אין כל הלימה בין כמות השפע שיש לכמות הפרנסה. שניהם מתנהלים בערוצים נפרדים ולכן צריך לפעול ממש בעולם החומרי על מנת למזג את שני השבילים הללו. 

שהשפע יבוא גם בצורה של פרנסה.

*

תמר עדי - מנהלת צ'אנדרה יוגה מרכז יוגה בתל אביב.

שעורי יוגה בפרדס חנה  עם יסמין פרבר

אני מזמינה אתכם לקחת פסק זמן מהשגרה, בואו לפרגן לעצמכם שעה וחצי של חיבור לגוף
בקבוצה קטנה,  בביתי בפרדס חנה .                       
                              
על השיעורים
השיעורים נשענים על עקרונות הויג'נאנה. הם מורכבים מלימוד של תנוחות, רצפים תנועתיים, זמן לנשימה ממוקדת וישיבה שקטה. נלמד יציבה נכונה, נתמודד ונטפל בכאב אם ישנו. דרך השתרשות, מיקוד והכוונה נתחבר, נזרום ונפעיל את הגוף בדרך היוגה. נלמד להרפות, להירגע  ולנוח, נחזק את הגוף וניתן לו לחוות תנועה.
השיעורים מתאימים למתחילים וממשיכים.

וכמה מילים על עצמי
שמי יסמין פרבר. את דרכי אל תרבות התנועה והגוף התחלתי בלימודי מחול.
למדתי במסלול להכשרת רקדנים בקיבוץ געתון ובאקדמיה למחול מודרני של לונדון.
עד לפני שנתיים רקדתי באופן מקצועי בלהקות ובפרויקטים שונים בארץ ובעולם.
במקביל לקריירת המחול, העשרתי את עצמי בשעורים ובסדנאות והתאהבתי ביוגה.
למדתי תקשורת מקדמת ועבודה דרך אמנות עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, למדתי ולומדת תחומים הקשורים לרפואה אלטרנטיבית,  מתרגלת מדיטציות מסוגים שונים ונמצאת  במסע חיפוש של הקשר גוף-נפש. לאורך השנים למדתי ותרגלתי שיטות יוגה מגוונות עם מורים שונים ולפני כשנה מיסדתי את לימודיי באופן רשמי בקורס המורים ליוגה של אורית סן-גופטה במכון וינגייט.

אני מאמינה שהיוגה היא כלי חזק להתחבר לגוף ולהכיר את עצמנו, בית להתפתחות בכל הרמות, דרך מצוינת להפעיל את הגוף, לשמור על בריאות, הנאה ושמחה.

השעורים יתקיימו :
בימי ראשון:
17:30-19:00 שעור ממשיכים
19:15-20:45 שעור מתחילים                                                                           
בימי חמישי:
09:00-10:30 שעור מתחילים

עלות השעורים:
40 שקלים לשיעור בודד
35 שקלים לסדרה
*שיעור ניסיון חינם   

*ניתן  גם לתאם שעורים פרטיים      

לפרטים ויצירת קשר:
יסמין-0525015411
[email protected]

כיצד מתבטאת היוגה בראי ארבעת האלמנטים?
מאמר מאת בל בלזה ליטמן

“From this Self, verily, Ether arose, from Ether Air, from Air Fire, from Fire Water, from Water the Earth, from the Earth Herbs, from Herbs Food, from Food the Person.”

Taittiriya Upanisad Chapter II section I


היוגה- האחדות של התודעה, הינה תרגול יומיומי החובק את כל תחומי החיים.
היוגה אינה סוג של תרגול גופני אשר מתחיל ונגמר על המזרון בסטודיו.
 עבור רבים מאיתנו, העיסוק ביוגה, הינו דרך חיים, מעין השפע של החוכמה האונברסלית,והאור שאנו מעבירים דרך היוגה לתלמידנו, מכרינו והסובבים אותנו.

המסורת הודאנטית (האופנישדית) אשר מהווה מפתח לראיית האחדות שבכל, מתחילה את סיפור הבריאה דוקא בעצמי. 

בניגוד לסיפורי בריאה אחרים, כולל הסיפור היהודי-נוצרי שכולנו גדלנו עליו, מהווה ה"אטמן", העצמי, הניצוץ, הנשמה, התודעה הפרטית, את מקור הבריאה של כל החומרי, שהוא בסופו של תהליך ההכרה זהה ל"ברהמן" התודעה הכללית.
אותה תודעה שמכונה בתרבויות אחרות "הרוח הגדולה", היקום, "אלוה" או החכמה אוניברסלית. זו שעומדת בבסיס כל רוחניות מסורתית ועכשוית.



הפסוק האופנישדי מגולל לפנינו את הסיפור של בריאת החומר:
מהעצמי הלא חומרי (מהניצוץ האלוהי) האטמן, נוצר האתר, החלל הלא חומרי.

ממנו נוצר יסוד האויר ואיתו הנשימה.
מאותה הנשימה נוצר יסוד האש, שהרי הנשימה מבצעת טרנספורמציה בחומר, אותה טרנספורמיה של האנרגיה היא האש הבוערת בתוכנו.

מהאש הבוערת נוצרים המיים המגיעים מהאדים של תהליך הטרנספורמציה ומתחילים את זרימתם ביקום, המיים מאפשרים את השינוי, ההתחדשות, את הריכוך של תהליך הטרנספורמציה, את ההמשכיות של ההויה.
מתוך יסוד המיים נוצר אלמנט האדמה, החומר נטו, אם כל החי והצומח ה ma-teria - אימא אדמה.

האדמה הפורייה מניבה את הצמחים והמזונות ומהם נוצר האדם. 

תודעתו של האדם מאפשרת את סגירת המעגל של היוגה- אחדות התודעה.
ההכרה  שהתודעה הפרטית, העצמי, האטמן - היא היא הברהמן, התודעה האוניברסלית.
"כמו בעליונים כך בתחתונים".

בתרגול הסדהנה היומית שלנו, לומדים אנו היוגים מחדש את האמת הזאת שנשכחה בתרבות המערבית,

את הפלא הזה של הקיום, ההויה, את המהות ה"על טבעית" שלנו, את האחדות שבתודעה, את היות הכל אחד,
הווה ביחסי גומלין מתמידים.

סיפור בריאה זה של הטאיטיריה אופנישד, מזכיר לנו שוב שהאחדות היוגית אינה דבר מה מטאפיסי רחוק ובלתי מושג,

נתון רק למוארים אחדים, אלא מתגלם לחלוטין בחומר דרכו אנו מתרגלים סדהנה מידי יום.

הרבה פעמים הקשר שבין התרגול על המזרון, הנשימה והדהיינה (מדיטציה) לבין החיים עצמם, העולם החומרי הסובב אותנו ויחסנו עם הסביבה - אינו בהיר אצל המתרגלים.
למרות שבדרך מסתורית תרגול היוגה כשלעצמו משפר לאין שעור את היכולת שלנו להתמודד עם החיים, חשוב לקחת צעד נוסף ולעגן אותו בחומר עצמו.

כיצד נשים לב אל היסודות המרכיבים את הבריאה בתרגול שלנו?

נתחיל כמתואר באופנישד ביסוד האוויר.

יסוד האויר אינו מסמל את הנשימה מבחינה מושגית - הוא הינו הנשימה. בתרגול היוגה אנו תמיד אומרים שהנשימה היא זו שמובילה את התרגול.

ללא נשימה נכונה אין תרגול יוגה, ללא נשימה מודעת הופכת היוגה לתרגול גופני עקר, הנשימה נמצאית בבסיסו של כל תרגול.

הפראנה, נשמת אפינו, היא התכונה המחייה את המאטריה, הכוח של החיים.

יסוד האש שנוצר מכוח החיים של הנשימה הוא היסוד העוסק בשינוי, היסוד שמתמיר חומר לאנרגיה ותומך באנרגיה ליצור חומר.

זוהי אש העיכול הבוערת בתוכנו, ההתמרה של מולקולות החמצן בפחמן דו חמצני, והזרמת מטבעות אנרגטיים אחרים המאפשרים את הקשת הרחבה של הפעילות שהגוף שלנו צריך לבצע.
שוב, זוהי אינה אש מטאפורית אלא האש עצמה שאנו חשים בחום גופינו.
בתרגול המאומץ אנו חשים את חום גופנו- הטרנספורמציה קורית לה, השרירים מתחזקים ומתארכים.

ביטוי נוסף ליסוד האש היא ה"סמנה ואיו" אש העיכול שאנו מפעילים בתרגול כמו קפלהבטי וקרייה העוזרים לנו להטמיר את המטענים הרגשיים מאזור מקלעת השמש, המרכז הסולארי של האש בגופנו.

חום האש שאנו חשים במאמץ מביא איתו את המיים.
באופן מוחשי אנו מתמלאים עגלי זיעה, האדים של החום באים לקרר אותנו, להזרים את התהליכים, לתמוך בהמשכיות התהליך.
הטרנספורמציה של החומר והאנרגיה, אינה השלב הסופי בתהליך למרות שבראיה המערבית היא הזוהרת והמעניינת ביותר. לא כך הדבר הוא ביוגה.
לאחר שעשינו את השינוי, הטרנספורמציה העמוקה, לאחר שפתחנו את הכרתנו אל הרובד האנרגטי העדין, אל המישורים הבלתי נראים של התודעה - עלינו להמשיך את התהליך ולהזרימו אל חיי היומיום שלנו, אל מעבר לזמן המזרון שלנו.
עלינו להיות מודעים לכך שהשינוי הוא מתמיד. לא היאחז בטרנספורמציות עצמן, ואף לא בתובנות (שלעיתים מרחיקות לכת) המגיעות אלינו בעקבות תרגול הסדהנה.

בתור יוגים עלינו להפוך כל אבן, לזרום ולהזרים את התהליכים.
אלמנט המיים נוכח בגופנו כל הזמן, הוא מהווה כ70% מאיתנו. כיוגים עלינו לתרגל את הזרימה של המיים בגופנו, ברגשותינו במעשינו...אין פה דבר מה אקטיבי, להיפך, המים זורמים חופשי זהו טבעם ועלינו רק לא לחסום להם את הזרימה, לא לעצור את התהליך הטבעי הזה - לאפשר ליוגה לזרום דרכנו, לשחרר את הרצון.

מתוך זרימת המיים החיים נוצר יסוד האדמה, הכלי המכיל את שאר האלמנטים.
זו נקודה מעניינת מאוד ולעיתים מנוגדת לתפיסתנו את העולם.
במסורת האופנישדית, החומר נוצר אחרון מתהליכים מטאפיסיים ואנרגטיים.

שאלה מעניינת לשאול כאן היא כיצד באמת בתפיסתנו המערבית הגענו לכך שאנו רואים את החומר כה ראשוני?

שהרי אפילו סיפור בריאת העולם היהודי מתחיל מאיזשהו עצמי אלוהי, תוהו ובוהו (אויר ואש) שרק לאחר מכן נוצר האור,

ואז קורית ההפרדה בין השמיים לארץ, בין מים למיים.
כיצד נשבינו באשליית החומר, כיצד זה שאנו מזהים אותו ראשון וראשוני כל כך?

אחד האתגרים של היוגה הוא לשרש את התפיסה הזאת של בערות עליה גדלנו, שהרי גם מבחנה פיסיקלית,

כל אטום ומולקולה חומרית מכילים את כל היסודות גם יחד..
החומר אינו המוחלט אלא הוא האלמנט המכיל את שאר היסודות בתוך צורה.

התהליך של היוגה, אחדות התודעה מדגיש לנו בתוך הסוטרות שעלינו לותר על ההיאחזות והקשרות לצורה.

עלינו לפתח את הכלי שידע להבחין באופן בהיר את הפורושה מהפרקריטית.
עלינו להניח  את הידיעה המסמאת של מגבלת החומר, לראות בבהירות כיצר האדמה שבתוכנו מכילה את שאר היסודות ומאפשרת את התהליכם העמוקים שכל אחד מהם מביא.

בתרגול היוגה עצמו, אלמנט האדמה מתקשר הרבה פעמים להשתרשות.
ההשתרשות שבתרגול אינה תרגול פיסי בלבד של הקשר עם האדמה שאנו יוצרים עם איברנו בלימוד היוגה, אלה היא היא ההעמקה של הקשר שלנו אל האימא הקמהית שלנו.

הפעולה של ההשתרשות היא ממשות של עץ השולח ופורס את שורשיו עמוק אל תוך האדמה ומאפשר משם את הפעימה של המיים וההזנה. ללא שורשים נאותים לא יוכל העץ לצמוח ולהניב את הפירות, לא יוכל להזרים את המיים אל ענפיו, לא תוכל עלוותו לסייע בתהליך יצירת החמצן לו זקוקים החיים בתהליך הנשימה.

היוגי משולה לעץ שכזה, עליו ללמוד את העומק של תהליך ההשתרשות בכדי להזין את עצמו, כדי לצמוח מעלה, להניס את פרחיו ופירותיו ולהעשיר את העולם בחמצן לנשימה, כוח החיים, הפראנה.

והנה שוב נסגר לו מעגל. בעוסקינו באלמנטים המרכיבים את הקיום, התחלנו מיסוד האוויר וגוללנו את התהליך עד שחזרנו אליו דרך כל האלמנטים.

אין דבר המנותק, הקיים בפני עצמו, הכל קשור פועם וחי בתוכנו אנו. עלינו להיות מודעים לכך, לא לאפשר לאשליית הנפרדות 
למשול בנו. דברים אלו פשוטים מאוד. הם קיימים בנו ללא כל מאמץ, ללא כל ערוב של רצון או שיקול דעת.

בתור יוגים, עלינו לפתח את הזכרון של האלמנטים הפועמים בתוכינו.
אין מדובר בזכרון דוגמת זה שאנו משננים למבחן, אלא לזכרון העמוק של תודעתנו, לזכרון התאי והמולקולרי שלנו.
מתוך מדיטציה, התבוננות בתרגול עצמו, בנשימה, באש העיכול, בזרימה שבין התנוחות, בהשתרשות.

לגלות יותר מיום ליום, את אי נפרדותם ומכאן להפתח את הכוונון העדין של המציאות האחת- הכל קשור-הכל הוא אחד!

שוב, זהו אינו סלוגן ניו אייג'י חסר שחר, אין המילים נחוצות כאן אנו חשים זאת במימינו, בגופינו רוחינו ונשמתינו...

אני רוצה לסכם את הנאמר כאן בהמלצה חמה לחוויה עוצמתית המחזקת את הקשרים הברורים אותם העליתי במאמר.

ב 8-9 ליוני יתקיים סמינר יוגה בטבע בשם "אנאהטה - התוף הנצחי" ביער קסום ליד בנימינה. 



זהו מפגש העשרה מיוחד, בחווה יפיפיה ביער אלונה,  בו יתקיימו ארבע סדנאות עומק עם מורים נבחרים מהאסכולות השונות. כל מורה ייצג יסוד אחד והכל יתנקז לחויית אחדות במעגל שירה מקודשת וטקס סווטלודג'.

אני ממליצה לכל היוגים לצאת מהבית, מהסטודיו-ים, אל הטבע, אל המיים האוויר והאדמה. להדליק את האש ולהתבונן כיצד היא מתמירה כל מה שנכנס בתוכה.

ואם אתם חשים מוכנים אני מזמינה אותכם להשתתף בטקס הסווטלודג', בקתת הזעה שבטית לפי המסורת העתיקה של הרפואה האינדיאנית המשלב בפשטות את כל ארבעת האלמנטים.

טקס עוצמתי משנה תודעה זה תומך בקריסטליזציה של הזכרון התאי שלנו, אל הנוכחות של היסודות בתוכנו, אל הרשת האינסופית של הקשרים שבקיום.
טקס הסווטלודג' הוא עבודה רוחנית עמוקה של רפואה פנימית, טיהור, הודיה וגדילה ביוגה של הלב הבהקטי.

כפי שומרים האנידיאנים אהומיקאקואויאסין-לכל קשרינו, הכל קשור, כולנו אחד!!!

לסיכום תרגום חופשי של שיר מתוך הסווטלודג'

 "The matter is the noblest divine experience

Water, fire, air, earth

Each cell of my body has universal memory

Water, fire, air, earth

Everybody has the program of being immortal

 Water, fire, air, earth

My destiny is the stars the moon and the sun"

 

כסאות מדיטציה  - כסא מדיטציה - כסא יוגה

לרכישת כסא מדיטציה / כיסאות מדיטציה (5 כסאות ומעלה)   - [email protected] 

"כסאות הודייה" - כסא מדיטציה עם משענת גב

כסא המדיטציה המסורתי שכולנו מכירים מהאשרמים השונים מותאם בדיוק לצרכיו של המודט המערבי. מנח ישיבה מרופד ונח עם משענת גב תומכת מרופדת גם כן. 
זהו הכסא המסורתי המוכר והמומלץ.
כסא מדיטציה זה מגיע בצבעים:
כחול נייבי, בורדו ובז'

מחיר כסא מדיטציה מבית "הודייה" : 220 ש"ח + מע"מ = 260 ש"ח 

הנחה בקניית כמות של 5 כסאות ומעלה - 245 ש"ח כולל מע"מ

שימו לב: איסוף הכסא מתאפשר בת"א בלבד

"הרמוני ארט" - כסאות מדיטציה מתקפלים ללא משענת גב - כרגע אין במלאי

מבית היוצר של  הרמוני ארט מגיע אלינו כיסא המדיטציה שמופיע בתמונה למטה. זהו כיסא מיוחד, המגיע בעיצובים אישיים. הכיסא נעשה כולו בעבודת יד, מחומרים טבעיים וידידותיים לסביבה.

מחיר כסא מדיטציה הרמוני ארט : 200 ש"ח

הכיסא מתקפל לגודל של מחשב נייד קטן מה שעושה אותו נייד וזמין לטיולים, נסיעות, מעגלי שירה, כנסים, סדנאות (למשל איזו סדנת יוגה בטבע :) וכל מקום שתחפצו לשבת בגב זקוף.

למה גב זקוף? הכיסא ללא מעשנת. הוא מיוצר עם שיפוע קל התומך בישיבה זקופה ללא מאמץ על השרירים הזוקפים והתומכים מה שמאפשר ישיבה יציבה, בריאה וממושכת.
הכסא יכול לשמש גם בתור כסא יוגה (שרפרף יוגה) למתרגלי יוגה שונים.

הצורך לעצור רגע בתוך כל המהומה והזרם הלא פוסק של ההתרחשויות. לעצור פשוט להיות. כאן ועכשיו. מדיטצייה.
פעולה זו, שלכאורה אמורה היתה להיות כה פשוטה, מלווה בקשיים כה רבים בעולם המערבי.
יותר מ80 אחוז מדווחים על כאבי גב שמלווים את חייהם.

כסאות מדיטציה על כל סוגיהם הם פיתרון והקלה. באמצעותם ניתן לשבת זקוף - מעבר אויר ישר - מעבר צאקרות נקי - ראש נקי - מדיטציה נפתחת.

למעוניינים ניתן להזמין כסא באמצעות פניה במייל

לכתבות על מדיטציה, מדיטציות, מדיטציות אקטיביות ומודעות לחץ כאן.