כיצד מתבטאת היוגה בראי ארבעת האלמנטים?
מאמר מאת בל בלזה ליטמן
“From this Self, verily, Ether arose, from Ether Air, from Air Fire, from Fire Water, from Water the Earth, from the Earth Herbs, from Herbs Food, from Food the Person.”
Taittiriya Upanisad Chapter II section I
היוגה- האחדות של התודעה, הינה תרגול יומיומי החובק את כל תחומי החיים.
היוגה אינה סוג של תרגול גופני אשר מתחיל ונגמר על המזרון בסטודיו.
עבור רבים מאיתנו, העיסוק ביוגה, הינו דרך חיים, מעין השפע של החוכמה האונברסלית,והאור שאנו מעבירים דרך היוגה לתלמידנו, מכרינו והסובבים אותנו.
המסורת הודאנטית (האופנישדית) אשר מהווה מפתח לראיית האחדות שבכל, מתחילה את סיפור הבריאה דוקא בעצמי.
בניגוד לסיפורי בריאה אחרים, כולל הסיפור היהודי-נוצרי שכולנו גדלנו עליו, מהווה ה"אטמן", העצמי, הניצוץ, הנשמה, התודעה הפרטית, את מקור הבריאה של כל החומרי, שהוא בסופו של תהליך ההכרה זהה ל"ברהמן" התודעה הכללית.
אותה תודעה שמכונה בתרבויות אחרות "הרוח הגדולה", היקום, "אלוה" או החכמה אוניברסלית. זו שעומדת בבסיס כל רוחניות מסורתית ועכשוית.
הפסוק האופנישדי מגולל לפנינו את הסיפור של בריאת החומר:
מהעצמי הלא חומרי (מהניצוץ האלוהי) האטמן, נוצר האתר, החלל הלא חומרי.
ממנו נוצר יסוד האויר ואיתו הנשימה.
מאותה הנשימה נוצר יסוד האש, שהרי הנשימה מבצעת טרנספורמציה בחומר, אותה טרנספורמיה של האנרגיה היא האש הבוערת בתוכנו.
מהאש הבוערת נוצרים המיים המגיעים מהאדים של תהליך הטרנספורמציה ומתחילים את זרימתם ביקום, המיים מאפשרים את השינוי, ההתחדשות, את הריכוך של תהליך הטרנספורמציה, את ההמשכיות של ההויה.
מתוך יסוד המיים נוצר אלמנט האדמה, החומר נטו, אם כל החי והצומח ה ma-teria - אימא אדמה.
האדמה הפורייה מניבה את הצמחים והמזונות ומהם נוצר האדם.
תודעתו של האדם מאפשרת את סגירת המעגל של היוגה- אחדות התודעה.
ההכרה שהתודעה הפרטית, העצמי, האטמן - היא היא הברהמן, התודעה האוניברסלית.
"כמו בעליונים כך בתחתונים".
בתרגול הסדהנה היומית שלנו, לומדים אנו היוגים מחדש את האמת הזאת שנשכחה בתרבות המערבית,
את הפלא הזה של הקיום, ההויה, את המהות ה"על טבעית" שלנו, את האחדות שבתודעה, את היות הכל אחד,
הווה ביחסי גומלין מתמידים.
סיפור בריאה זה של הטאיטיריה אופנישד, מזכיר לנו שוב שהאחדות היוגית אינה דבר מה מטאפיסי רחוק ובלתי מושג,
נתון רק למוארים אחדים, אלא מתגלם לחלוטין בחומר דרכו אנו מתרגלים סדהנה מידי יום.
הרבה פעמים הקשר שבין התרגול על המזרון, הנשימה והדהיינה (מדיטציה) לבין החיים עצמם, העולם החומרי הסובב אותנו ויחסנו עם הסביבה - אינו בהיר אצל המתרגלים.
למרות שבדרך מסתורית תרגול היוגה כשלעצמו משפר לאין שעור את היכולת שלנו להתמודד עם החיים, חשוב לקחת צעד נוסף ולעגן אותו בחומר עצמו.
כיצד נשים לב אל היסודות המרכיבים את הבריאה בתרגול שלנו?
נתחיל כמתואר באופנישד ביסוד האוויר.
יסוד האויר אינו מסמל את הנשימה מבחינה מושגית - הוא הינו הנשימה. בתרגול היוגה אנו תמיד אומרים שהנשימה היא זו שמובילה את התרגול.
ללא נשימה נכונה אין תרגול יוגה, ללא נשימה מודעת הופכת היוגה לתרגול גופני עקר, הנשימה נמצאית בבסיסו של כל תרגול.
הפראנה, נשמת אפינו, היא התכונה המחייה את המאטריה, הכוח של החיים.
יסוד האש שנוצר מכוח החיים של הנשימה הוא היסוד העוסק בשינוי, היסוד שמתמיר חומר לאנרגיה ותומך באנרגיה ליצור חומר.
זוהי אש העיכול הבוערת בתוכנו, ההתמרה של מולקולות החמצן בפחמן דו חמצני, והזרמת מטבעות אנרגטיים אחרים המאפשרים את הקשת הרחבה של הפעילות שהגוף שלנו צריך לבצע.
שוב, זוהי אינה אש מטאפורית אלא האש עצמה שאנו חשים בחום גופינו.
בתרגול המאומץ אנו חשים את חום גופנו- הטרנספורמציה קורית לה, השרירים מתחזקים ומתארכים.
ביטוי נוסף ליסוד האש היא ה"סמנה ואיו" אש העיכול שאנו מפעילים בתרגול כמו קפלהבטי וקרייה העוזרים לנו להטמיר את המטענים הרגשיים מאזור מקלעת השמש, המרכז הסולארי של האש בגופנו.
חום האש שאנו חשים במאמץ מביא איתו את המיים.
באופן מוחשי אנו מתמלאים עגלי זיעה, האדים של החום באים לקרר אותנו, להזרים את התהליכים, לתמוך בהמשכיות התהליך.
הטרנספורמציה של החומר והאנרגיה, אינה השלב הסופי בתהליך למרות שבראיה המערבית היא הזוהרת והמעניינת ביותר. לא כך הדבר הוא ביוגה.
לאחר שעשינו את השינוי, הטרנספורמציה העמוקה, לאחר שפתחנו את הכרתנו אל הרובד האנרגטי העדין, אל המישורים הבלתי נראים של התודעה - עלינו להמשיך את התהליך ולהזרימו אל חיי היומיום שלנו, אל מעבר לזמן המזרון שלנו.
עלינו להיות מודעים לכך שהשינוי הוא מתמיד. לא היאחז בטרנספורמציות עצמן, ואף לא בתובנות (שלעיתים מרחיקות לכת) המגיעות אלינו בעקבות תרגול הסדהנה.
בתור יוגים עלינו להפוך כל אבן, לזרום ולהזרים את התהליכים.
אלמנט המיים נוכח בגופנו כל הזמן, הוא מהווה כ70% מאיתנו. כיוגים עלינו לתרגל את הזרימה של המיים בגופנו, ברגשותינו במעשינו...אין פה דבר מה אקטיבי, להיפך, המים זורמים חופשי זהו טבעם ועלינו רק לא לחסום להם את הזרימה, לא לעצור את התהליך הטבעי הזה - לאפשר ליוגה לזרום דרכנו, לשחרר את הרצון.
מתוך זרימת המיים החיים נוצר יסוד האדמה, הכלי המכיל את שאר האלמנטים.
זו נקודה מעניינת מאוד ולעיתים מנוגדת לתפיסתנו את העולם.
במסורת האופנישדית, החומר נוצר אחרון מתהליכים מטאפיסיים ואנרגטיים.
שאלה מעניינת לשאול כאן היא כיצד באמת בתפיסתנו המערבית הגענו לכך שאנו רואים את החומר כה ראשוני?
שהרי אפילו סיפור בריאת העולם היהודי מתחיל מאיזשהו עצמי אלוהי, תוהו ובוהו (אויר ואש) שרק לאחר מכן נוצר האור,
ואז קורית ההפרדה בין השמיים לארץ, בין מים למיים.
כיצד נשבינו באשליית החומר, כיצד זה שאנו מזהים אותו ראשון וראשוני כל כך?
אחד האתגרים של היוגה הוא לשרש את התפיסה הזאת של בערות עליה גדלנו, שהרי גם מבחנה פיסיקלית,
כל אטום ומולקולה חומרית מכילים את כל היסודות גם יחד..
החומר אינו המוחלט אלא הוא האלמנט המכיל את שאר היסודות בתוך צורה.
התהליך של היוגה, אחדות התודעה מדגיש לנו בתוך הסוטרות שעלינו לותר על ההיאחזות והקשרות לצורה.
עלינו לפתח את הכלי שידע להבחין באופן בהיר את הפורושה מהפרקריטית.
עלינו להניח את הידיעה המסמאת של מגבלת החומר, לראות בבהירות כיצר האדמה שבתוכנו מכילה את שאר היסודות ומאפשרת את התהליכם העמוקים שכל אחד מהם מביא.
בתרגול היוגה עצמו, אלמנט האדמה מתקשר הרבה פעמים להשתרשות.
ההשתרשות שבתרגול אינה תרגול פיסי בלבד של הקשר עם האדמה שאנו יוצרים עם איברנו בלימוד היוגה, אלה היא היא ההעמקה של הקשר שלנו אל האימא הקמהית שלנו.
הפעולה של ההשתרשות היא ממשות של עץ השולח ופורס את שורשיו עמוק אל תוך האדמה ומאפשר משם את הפעימה של המיים וההזנה. ללא שורשים נאותים לא יוכל העץ לצמוח ולהניב את הפירות, לא יוכל להזרים את המיים אל ענפיו, לא תוכל עלוותו לסייע בתהליך יצירת החמצן לו זקוקים החיים בתהליך הנשימה.
היוגי משולה לעץ שכזה, עליו ללמוד את העומק של תהליך ההשתרשות בכדי להזין את עצמו, כדי לצמוח מעלה, להניס את פרחיו ופירותיו ולהעשיר את העולם בחמצן לנשימה, כוח החיים, הפראנה.
והנה שוב נסגר לו מעגל. בעוסקינו באלמנטים המרכיבים את הקיום, התחלנו מיסוד האוויר וגוללנו את התהליך עד שחזרנו אליו דרך כל האלמנטים.
אין דבר המנותק, הקיים בפני עצמו, הכל קשור פועם וחי בתוכנו אנו. עלינו להיות מודעים לכך, לא לאפשר לאשליית הנפרדות
למשול בנו. דברים אלו פשוטים מאוד. הם קיימים בנו ללא כל מאמץ, ללא כל ערוב של רצון או שיקול דעת.
בתור יוגים, עלינו לפתח את הזכרון של האלמנטים הפועמים בתוכינו.
אין מדובר בזכרון דוגמת זה שאנו משננים למבחן, אלא לזכרון העמוק של תודעתנו, לזכרון התאי והמולקולרי שלנו.
מתוך מדיטציה, התבוננות בתרגול עצמו, בנשימה, באש העיכול, בזרימה שבין התנוחות, בהשתרשות.
לגלות יותר מיום ליום, את אי נפרדותם ומכאן להפתח את הכוונון העדין של המציאות האחת- הכל קשור-הכל הוא אחד!
שוב, זהו אינו סלוגן ניו אייג'י חסר שחר, אין המילים נחוצות כאן אנו חשים זאת במימינו, בגופינו רוחינו ונשמתינו...
אני רוצה לסכם את הנאמר כאן בהמלצה חמה לחוויה עוצמתית המחזקת את הקשרים הברורים אותם העליתי במאמר.
ב 8-9 ליוני יתקיים סמינר יוגה בטבע בשם "אנאהטה - התוף הנצחי" ביער קסום ליד בנימינה.
זהו מפגש העשרה מיוחד, בחווה יפיפיה ביער אלונה, בו יתקיימו ארבע סדנאות עומק עם מורים נבחרים מהאסכולות השונות. כל מורה ייצג יסוד אחד והכל יתנקז לחויית אחדות במעגל שירה מקודשת וטקס סווטלודג'.
אני ממליצה לכל היוגים לצאת מהבית, מהסטודיו-ים, אל הטבע, אל המיים האוויר והאדמה. להדליק את האש ולהתבונן כיצד היא מתמירה כל מה שנכנס בתוכה.
ואם אתם חשים מוכנים אני מזמינה אותכם להשתתף בטקס הסווטלודג', בקתת הזעה שבטית לפי המסורת העתיקה של הרפואה האינדיאנית המשלב בפשטות את כל ארבעת האלמנטים.
טקס עוצמתי משנה תודעה זה תומך בקריסטליזציה של הזכרון התאי שלנו, אל הנוכחות של היסודות בתוכנו, אל הרשת האינסופית של הקשרים שבקיום.
טקס הסווטלודג' הוא עבודה רוחנית עמוקה של רפואה פנימית, טיהור, הודיה וגדילה ביוגה של הלב הבהקטי.
כפי שומרים האנידיאנים אהומיקאקואויאסין-לכל קשרינו, הכל קשור, כולנו אחד!!!
לסיכום תרגום חופשי של שיר מתוך הסווטלודג'
"The matter is the noblest divine experience
Water, fire, air, earth
Each cell of my body has universal memory
Water, fire, air, earth
Everybody has the program of being immortal
Water, fire, air, earth
My destiny is the stars the moon and the sun"
מאמר מאת בל בלזה ליטמן
“From this Self, verily, Ether arose, from Ether Air, from Air Fire, from Fire Water, from Water the Earth, from the Earth Herbs, from Herbs Food, from Food the Person.”
Taittiriya Upanisad Chapter II section I
היוגה- האחדות של התודעה, הינה תרגול יומיומי החובק את כל תחומי החיים.
היוגה אינה סוג של תרגול גופני אשר מתחיל ונגמר על המזרון בסטודיו.
עבור רבים מאיתנו, העיסוק ביוגה, הינו דרך חיים, מעין השפע של החוכמה האונברסלית,והאור שאנו מעבירים דרך היוגה לתלמידנו, מכרינו והסובבים אותנו.
המסורת הודאנטית (האופנישדית) אשר מהווה מפתח לראיית האחדות שבכל, מתחילה את סיפור הבריאה דוקא בעצמי.
בניגוד לסיפורי בריאה אחרים, כולל הסיפור היהודי-נוצרי שכולנו גדלנו עליו, מהווה ה"אטמן", העצמי, הניצוץ, הנשמה, התודעה הפרטית, את מקור הבריאה של כל החומרי, שהוא בסופו של תהליך ההכרה זהה ל"ברהמן" התודעה הכללית.
אותה תודעה שמכונה בתרבויות אחרות "הרוח הגדולה", היקום, "אלוה" או החכמה אוניברסלית. זו שעומדת בבסיס כל רוחניות מסורתית ועכשוית.
הפסוק האופנישדי מגולל לפנינו את הסיפור של בריאת החומר:
מהעצמי הלא חומרי (מהניצוץ האלוהי) האטמן, נוצר האתר, החלל הלא חומרי.
ממנו נוצר יסוד האויר ואיתו הנשימה.
מאותה הנשימה נוצר יסוד האש, שהרי הנשימה מבצעת טרנספורמציה בחומר, אותה טרנספורמיה של האנרגיה היא האש הבוערת בתוכנו.
מהאש הבוערת נוצרים המיים המגיעים מהאדים של תהליך הטרנספורמציה ומתחילים את זרימתם ביקום, המיים מאפשרים את השינוי, ההתחדשות, את הריכוך של תהליך הטרנספורמציה, את ההמשכיות של ההויה.
מתוך יסוד המיים נוצר אלמנט האדמה, החומר נטו, אם כל החי והצומח ה ma-teria - אימא אדמה.
האדמה הפורייה מניבה את הצמחים והמזונות ומהם נוצר האדם.
תודעתו של האדם מאפשרת את סגירת המעגל של היוגה- אחדות התודעה.
ההכרה שהתודעה הפרטית, העצמי, האטמן - היא היא הברהמן, התודעה האוניברסלית.
"כמו בעליונים כך בתחתונים".
בתרגול הסדהנה היומית שלנו, לומדים אנו היוגים מחדש את האמת הזאת שנשכחה בתרבות המערבית,
את הפלא הזה של הקיום, ההויה, את המהות ה"על טבעית" שלנו, את האחדות שבתודעה, את היות הכל אחד,
הווה ביחסי גומלין מתמידים.
סיפור בריאה זה של הטאיטיריה אופנישד, מזכיר לנו שוב שהאחדות היוגית אינה דבר מה מטאפיסי רחוק ובלתי מושג,
נתון רק למוארים אחדים, אלא מתגלם לחלוטין בחומר דרכו אנו מתרגלים סדהנה מידי יום.
הרבה פעמים הקשר שבין התרגול על המזרון, הנשימה והדהיינה (מדיטציה) לבין החיים עצמם, העולם החומרי הסובב אותנו ויחסנו עם הסביבה - אינו בהיר אצל המתרגלים.
למרות שבדרך מסתורית תרגול היוגה כשלעצמו משפר לאין שעור את היכולת שלנו להתמודד עם החיים, חשוב לקחת צעד נוסף ולעגן אותו בחומר עצמו.
כיצד נשים לב אל היסודות המרכיבים את הבריאה בתרגול שלנו?
נתחיל כמתואר באופנישד ביסוד האוויר.
יסוד האויר אינו מסמל את הנשימה מבחינה מושגית - הוא הינו הנשימה. בתרגול היוגה אנו תמיד אומרים שהנשימה היא זו שמובילה את התרגול.
ללא נשימה נכונה אין תרגול יוגה, ללא נשימה מודעת הופכת היוגה לתרגול גופני עקר, הנשימה נמצאית בבסיסו של כל תרגול.
הפראנה, נשמת אפינו, היא התכונה המחייה את המאטריה, הכוח של החיים.
יסוד האש שנוצר מכוח החיים של הנשימה הוא היסוד העוסק בשינוי, היסוד שמתמיר חומר לאנרגיה ותומך באנרגיה ליצור חומר.
זוהי אש העיכול הבוערת בתוכנו, ההתמרה של מולקולות החמצן בפחמן דו חמצני, והזרמת מטבעות אנרגטיים אחרים המאפשרים את הקשת הרחבה של הפעילות שהגוף שלנו צריך לבצע.
שוב, זוהי אינה אש מטאפורית אלא האש עצמה שאנו חשים בחום גופינו.
בתרגול המאומץ אנו חשים את חום גופנו- הטרנספורמציה קורית לה, השרירים מתחזקים ומתארכים.
ביטוי נוסף ליסוד האש היא ה"סמנה ואיו" אש העיכול שאנו מפעילים בתרגול כמו קפלהבטי וקרייה העוזרים לנו להטמיר את המטענים הרגשיים מאזור מקלעת השמש, המרכז הסולארי של האש בגופנו.
חום האש שאנו חשים במאמץ מביא איתו את המיים.
באופן מוחשי אנו מתמלאים עגלי זיעה, האדים של החום באים לקרר אותנו, להזרים את התהליכים, לתמוך בהמשכיות התהליך.
הטרנספורמציה של החומר והאנרגיה, אינה השלב הסופי בתהליך למרות שבראיה המערבית היא הזוהרת והמעניינת ביותר. לא כך הדבר הוא ביוגה.
לאחר שעשינו את השינוי, הטרנספורמציה העמוקה, לאחר שפתחנו את הכרתנו אל הרובד האנרגטי העדין, אל המישורים הבלתי נראים של התודעה - עלינו להמשיך את התהליך ולהזרימו אל חיי היומיום שלנו, אל מעבר לזמן המזרון שלנו.
עלינו להיות מודעים לכך שהשינוי הוא מתמיד. לא היאחז בטרנספורמציות עצמן, ואף לא בתובנות (שלעיתים מרחיקות לכת) המגיעות אלינו בעקבות תרגול הסדהנה.
בתור יוגים עלינו להפוך כל אבן, לזרום ולהזרים את התהליכים.
אלמנט המיים נוכח בגופנו כל הזמן, הוא מהווה כ70% מאיתנו. כיוגים עלינו לתרגל את הזרימה של המיים בגופנו, ברגשותינו במעשינו...אין פה דבר מה אקטיבי, להיפך, המים זורמים חופשי זהו טבעם ועלינו רק לא לחסום להם את הזרימה, לא לעצור את התהליך הטבעי הזה - לאפשר ליוגה לזרום דרכנו, לשחרר את הרצון.
מתוך זרימת המיים החיים נוצר יסוד האדמה, הכלי המכיל את שאר האלמנטים.
זו נקודה מעניינת מאוד ולעיתים מנוגדת לתפיסתנו את העולם.
במסורת האופנישדית, החומר נוצר אחרון מתהליכים מטאפיסיים ואנרגטיים.
שאלה מעניינת לשאול כאן היא כיצד באמת בתפיסתנו המערבית הגענו לכך שאנו רואים את החומר כה ראשוני?
שהרי אפילו סיפור בריאת העולם היהודי מתחיל מאיזשהו עצמי אלוהי, תוהו ובוהו (אויר ואש) שרק לאחר מכן נוצר האור,
ואז קורית ההפרדה בין השמיים לארץ, בין מים למיים.
כיצד נשבינו באשליית החומר, כיצד זה שאנו מזהים אותו ראשון וראשוני כל כך?
אחד האתגרים של היוגה הוא לשרש את התפיסה הזאת של בערות עליה גדלנו, שהרי גם מבחנה פיסיקלית,
כל אטום ומולקולה חומרית מכילים את כל היסודות גם יחד..
החומר אינו המוחלט אלא הוא האלמנט המכיל את שאר היסודות בתוך צורה.
התהליך של היוגה, אחדות התודעה מדגיש לנו בתוך הסוטרות שעלינו לותר על ההיאחזות והקשרות לצורה.
עלינו לפתח את הכלי שידע להבחין באופן בהיר את הפורושה מהפרקריטית.
עלינו להניח את הידיעה המסמאת של מגבלת החומר, לראות בבהירות כיצר האדמה שבתוכנו מכילה את שאר היסודות ומאפשרת את התהליכם העמוקים שכל אחד מהם מביא.
בתרגול היוגה עצמו, אלמנט האדמה מתקשר הרבה פעמים להשתרשות.
ההשתרשות שבתרגול אינה תרגול פיסי בלבד של הקשר עם האדמה שאנו יוצרים עם איברנו בלימוד היוגה, אלה היא היא ההעמקה של הקשר שלנו אל האימא הקמהית שלנו.
הפעולה של ההשתרשות היא ממשות של עץ השולח ופורס את שורשיו עמוק אל תוך האדמה ומאפשר משם את הפעימה של המיים וההזנה. ללא שורשים נאותים לא יוכל העץ לצמוח ולהניב את הפירות, לא יוכל להזרים את המיים אל ענפיו, לא תוכל עלוותו לסייע בתהליך יצירת החמצן לו זקוקים החיים בתהליך הנשימה.
היוגי משולה לעץ שכזה, עליו ללמוד את העומק של תהליך ההשתרשות בכדי להזין את עצמו, כדי לצמוח מעלה, להניס את פרחיו ופירותיו ולהעשיר את העולם בחמצן לנשימה, כוח החיים, הפראנה.
והנה שוב נסגר לו מעגל. בעוסקינו באלמנטים המרכיבים את הקיום, התחלנו מיסוד האוויר וגוללנו את התהליך עד שחזרנו אליו דרך כל האלמנטים.
אין דבר המנותק, הקיים בפני עצמו, הכל קשור פועם וחי בתוכנו אנו. עלינו להיות מודעים לכך, לא לאפשר לאשליית הנפרדות
למשול בנו. דברים אלו פשוטים מאוד. הם קיימים בנו ללא כל מאמץ, ללא כל ערוב של רצון או שיקול דעת.
בתור יוגים, עלינו לפתח את הזכרון של האלמנטים הפועמים בתוכינו.
אין מדובר בזכרון דוגמת זה שאנו משננים למבחן, אלא לזכרון העמוק של תודעתנו, לזכרון התאי והמולקולרי שלנו.
מתוך מדיטציה, התבוננות בתרגול עצמו, בנשימה, באש העיכול, בזרימה שבין התנוחות, בהשתרשות.
לגלות יותר מיום ליום, את אי נפרדותם ומכאן להפתח את הכוונון העדין של המציאות האחת- הכל קשור-הכל הוא אחד!
שוב, זהו אינו סלוגן ניו אייג'י חסר שחר, אין המילים נחוצות כאן אנו חשים זאת במימינו, בגופינו רוחינו ונשמתינו...
אני רוצה לסכם את הנאמר כאן בהמלצה חמה לחוויה עוצמתית המחזקת את הקשרים הברורים אותם העליתי במאמר.
ב 8-9 ליוני יתקיים סמינר יוגה בטבע בשם "אנאהטה - התוף הנצחי" ביער קסום ליד בנימינה.
זהו מפגש העשרה מיוחד, בחווה יפיפיה ביער אלונה, בו יתקיימו ארבע סדנאות עומק עם מורים נבחרים מהאסכולות השונות. כל מורה ייצג יסוד אחד והכל יתנקז לחויית אחדות במעגל שירה מקודשת וטקס סווטלודג'.
אני ממליצה לכל היוגים לצאת מהבית, מהסטודיו-ים, אל הטבע, אל המיים האוויר והאדמה. להדליק את האש ולהתבונן כיצד היא מתמירה כל מה שנכנס בתוכה.
ואם אתם חשים מוכנים אני מזמינה אותכם להשתתף בטקס הסווטלודג', בקתת הזעה שבטית לפי המסורת העתיקה של הרפואה האינדיאנית המשלב בפשטות את כל ארבעת האלמנטים.
טקס עוצמתי משנה תודעה זה תומך בקריסטליזציה של הזכרון התאי שלנו, אל הנוכחות של היסודות בתוכנו, אל הרשת האינסופית של הקשרים שבקיום.
טקס הסווטלודג' הוא עבודה רוחנית עמוקה של רפואה פנימית, טיהור, הודיה וגדילה ביוגה של הלב הבהקטי.
כפי שומרים האנידיאנים אהומיקאקואויאסין-לכל קשרינו, הכל קשור, כולנו אחד!!!
לסיכום תרגום חופשי של שיר מתוך הסווטלודג'
"The matter is the noblest divine experience
Water, fire, air, earth
Each cell of my body has universal memory
Water, fire, air, earth
Everybody has the program of being immortal
Water, fire, air, earth
My destiny is the stars the moon and the sun"
להרשמה לסמינר : 054-4419699
RSS Feed
