יוגה ומערכת עצבים

מעט ולאט
על הקשר בין יוגה ומערכת העצבים
מאת תמר עדי - מורה בכירה ליוגה

Adopting the right attitude can convert a negative stress into a positive one  
Hans Selye

מי לא ניזוק מההטבעות הפסיכופיסיות של סטרס בגופנו? בתרבות שבה אנו חיים נראה כי סטרס חל על כולנו, באשר אנו. במסורת היוגה ישנו מושג הנקרא "סמסקרות" משמע רשמים אשר נטבעים בגופנו ונפשנו והם הופכים להיות הדפוסים אשר מאפיינים אותנו- היציבה, התנועה, ההבעות ותגובות הרגשיות שלנו למצבי לחץ. כל אלו אמורים כביכול לעזור לנו ולהגן עלינו שלא נהיה בעלי עור חשוף ונוכל לחיות בעולם, אך למעשה הרבה פעמים הסמסקרות הופכות להיות מעין שריון מגן המגביל את הגמישות והחופש שלנו.

תרגול קבוע הרפיה עמוקה כמו זו שאנו חווים בתנוחת הגופה עשוי להביא את הסמסקרות "לצוף" מעלה ולהתגלות. הנשימה, הגוף והתודעה ישקפו את ההטבעות העתיקות שבגופנו ויביאו אותן למודעות. ניתן לשנותן.

היחס שלנו למצבי סטרס עשוי להשתנות כליל אם רק נדע מעט יותר... מאמר זה נועד להפיג את הערפל סביב מערכת העצבים בגופנו ולהכיר מספר מושגים בנושא.

המערכת הסימפטטית אחראית על תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight) ועוזרת לנו להישאר ערניים, מודעים לסובב אותנו ומגיבים מהר.
המערכת הפאראסימפטטית אחראית על תפקודי המנוחה והעיכול בכל הרבדים (Rest and Digest) היא זו אשר מביאה לגופנו הרפיה וריפוי, בזכותה אנחנו מעכלים מזון, מידע חשוב (גם רגשי), נרדמים טוב בלילה ומסוגלים לתרגל יוגה.

קצת על הקשר בין סטרס ומע' העצבים הסימפטטית

אורח החיים שלנו, של כולנו, מאופיין בקדחתנות: גירויים אינסופיים, תנועה מהירה ממקום למקום, דרישה מתמדת להספיק הרבה במעט זמן... נוסיף לזה: חשיפה מתמדת לחדשות, זיהום אוויר שמשפיע על הנשימה, חששות ממצב כלכלי/ בטחוני/ נפשי/בריאותי, צריכה מוגברת של קפה, שתייה מתוקה (המכילה ממתיק מלאכותי), סוכר ומזונות מעובדים, חוסר שעות שינה, פחד/דיכאון/חרדות, חסרים תזונתיים (מגנזיום וויטמינים מקבוצת B), עישון, נטילת תרופות... כל זאת עוד מבלי שהוספנו כל מיני "קטנות" שכאלו כמו מריבה עם הבעל/ ילדים/ בוס/ שכן...

חשוב שנזכור כי כולנו חשופים לזה. לא משנה כמה נתרגל יוגה ומדיטציה, זה חל גם עלינו, מעצם היותנו חיים בתקופה זו. חישבו על כך: מספיק שמספר "חלונות" פתוחים במחשב, מוסיקה מסביב, רעשים מבחוץ ועוד שיחת טלפון מתנהלת ברקע והנה אנחנו כבר בעומס. התוצאות של סטרס תמידי ויומיומי יכולות להיות "שקטות" ומחלחלות אט אט... הנה רשימה קטנה של מתנות הסטרס: בעיות נשימה (נשימה הפוכה, נשימה קצרה, שימוש לקוי בשרירי הנשימה), עייפות ותשישות עמוקה ותמידית (ואז שימוש נוסף בקפאין אשר יוצר עוד עומס ע"י הגברת האדרנלין בגוף), בעיות עיכול, ירידה בריכוז, עודף או חוסר תאבון, פגיעות רגשית, הפרעות שינה ועוד...

אך אין לראות במערכת העצבים הסימפטטית "אויב" שלנו. חשוב לציין כי רמת מתח עדינה בגוף הינה חיונית על מנת שנוכל להתנהל באורח החיים המודרני אשר נולדנו לתוכו, על מנת שנשרוד.  חשוב עוד יותר לדעת לנהל נכון מתח בחיינו, לזכור שהוא חיוני והכרחי לקיומנו שכן הישרדות במושגים של ימנו אינה כרוכה ביכולת לנוס מהר בבריחה מפני חיית טרף אלא ביכולת לקום בבוקר עם אנרגיה טובה ולשמור על ערנות חיובית לאורך כל שעות היום.

וקצת על הפאראסימפטטית

מערכת זו חשובה וחיונית בגופנו ממש כמו אחותה המשלימה- הסימפטטית. זוהי המערכת אשר מאפשרת לנו To let Go, להרפות, לנוח, לעכל מזון פיסי ורגשי ובכלל להאט את הקצב. אך גם מערכת זו לא צריכה להיות דומיננטית שכן אז האיכות השלטת תהיה כבדה, איטית מידי, חשוכה ומושכת כלפיי מטה.  בהקשר של מערכת העצבים הפארא סימפטטית זהו המקום לציין את עצב הואגוס Vagus Nerve אשר הנו העצב המרכזי של מערכת זו.

זהו העצב העשירי מבין שניים עשר עצבים קראניאלים, משמע יוצא מהמוח ולא מעמוד השדרה. זהו העצב המרכזי של מע' העצבים הפראסימפטטית, הארוך והמסועף מכולם. עצב תחושתי האחראי על תחושת בחילה ורפלקס שיעול, תנועתי האחראי על החיך הרך, בית הקול וחלק משרירי הלעיסה.

הוא אחראי על רוב פעולת מערכת העצבים הפאראסימפתטית: האטת קצב הלב, בריאות- אחראי על כיווץ הברונכים, ובמערכת העיכול-הגברת הפרשת מיצי עיכול ופרסטלטיקה. 80% מהתפקוד שלו הוא סנסורי, כלומר מהגוף למוח. לדוגמא: כאשר אנו חושבים על אוכל ואפילו מריחים אוכל, מתחיל בגופינו תהליך בו מערכת העצבים מעבירה מסרים דרך עצבים שונים ובעיקר באמצעות עצב הוואגוס אל אברי מערכת העיכול.
גירוי מכני (ולא תרופתי) שלו באזור הלוע יכול לגרום להקאות והאטת קצב לב. 

המסלול של הואגוס:

בפנים- מעצבב אוזן חיצונית, תיבת תהודה, מנגנון בליעה, שרירי ההגייה, שרירי הבעה
בגרון – נותן הוראה לבליעה ולהוצאת קול ולכן חשוב ביותר לתקשורת פנים מול פנים
שני הערוצים שלו מתחברים אל הוושט
דרך שני ערוצים אלו הוא מגיע לקנה הנשימה, מתפצל לעץ הברונכיאלי בשני צידי הריאות, הואגוס נותן את ההוראה לנשום לאט, לכן נשימה סרעפתית תפעיל אותו
מעצבב את הלב, כיס המרה, לבלב
נכנס מתחת לסרעפת ומגיע לקיבה מימין ולכבד משמאל
מעביר תחושות ויסראליות: תחושות מתוך האיברים הפנימיים: פרפרים, בחילה, שלשול, כאבי בטן
כשהוואגוס מגורה ישנה תחושת שלווה עמוקה, שכן הוא קשור להפרשת אוקסיטוצין

אז איך מנהלים סטרס בצורה נכונה?
קודם כל נרגעים... חשוב שלא להיבהל מהידיעה שסטרס קיים בגופנו, אנו יכולים לחיות עימו בשלום על ידי תזונה נכונה, תרגול פיזי והכי חשוב- להכיר ולדעת ולזהות כשהוא נוכח. כל דבר אשר יגרה ויפעיל את עצב הואגוס ישרת אותנו: הקשבה למוסיקה טובה, אכילה איטית עם תשומת לב, שינה טובה, מקלחת חמה ביום קר, שירה (מנטרות או שירה מקודשת בהחלט מומלץ!), שהות בטבע ובכלל להאט את הקצב. 
לעשות לאט ומעט במקום מהר והרבה.

תרגול יוגה אשר תומך בהורדת סטרס:
1. נאדי שודאנה זוהי נשימת נחיריים אשר מווסתת את שתי מערכות העצבים בגוף 
(לפירוט של הטכניקה ניתן לקרוא כאן בהרחבה)
2. שכיבה על הבטן על כרית מוארכת (בולסטר)
3. כל כיפוף קדימה מפעיל (ולכן מרגיע...) את הואגוס: כלב מביט מטה, כפיפות קדימה בישיבה וכו'
4. נשימה סרעפתית מלאה

נספח: התפקודים השונים של סימפטטית ופאראסימפטטית לפי מערכות בגוף:

תמר עדי - מורה בכירה ומנהלת את מרכז היוגה צ'אנדרה יוגה בתל אביב
12/12 סופשבוע יוגה ואיורוודה במדבר עם תמר עדי וגליה עזרן
26/10 "סדנת עצבים" הדרך היוגית והאיורוודית לניהול סטרס עם גליה עזרן ותמר עדי