נפש בריאה בגוף בריא - רני גבע
הרבה אנשים סביבי מאד רוצים למצוא את הכוחות להתחיל לרוץ.
אני יכול לספר לכם שעד למרץ 2015 בכלל לא רצתי והזיכרון היחידי שהיה לי מריצה הוא מתקופת היסודי.
אבל אז, לפני 33 שנים רצתי הרבה, ואהבתי לרוץ ואהבתי לרוץ למרחקים ארוכים.
את האהבה שלי הזאת אני חב לשכן של ההורים שלי שזיהה את זה אצלי והזמין אותי פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע להצטרף אליו לריצה. היינו רצים לשדות והוא היה נראה לי חזק וגדול ותמיד הרגשתי גיבור כשהצלחתי לעמוד בקצב ובכל האתגרים שהוא הציב לי.
ריצה תמיד התחברה אצלי למשהו שאני נהנה ממנו.
אני מודע לכך שלא כל האנשים מרגישים ככה לגבי ריצה. אתמול פגשתי חבר שסיפר לי שבלילה הוא חלם שהוא רץ ובפעם הראשונה בחייו הוא הרגיש שהוא נהנה מלרוץ.
אני חושב שאחד המחסומים הכי גדולים בלהתחיל לרוץ הוא שאתם חושבים שיהיה לכם קשה, או שזה לא טוב לרגלים ולברכיים שלכם. זה ממשיך לאמונות שיש לכם לגבי עצמכם על מה אתם מסוגלים ומה אתם לא מסוגלים, ומשם זה ממשיך למחשבות שאומרות לכם שאתם לא בכושר ואין סיכוי שתצליחו או שאתם שוקלים יותר מידי ואין לכם סיכוי.
נשמע מוכר? בואו נדבר על זה קצת.
ראשית, פשוט שימו נעלים ובשלב זה לא משנה בכלל איזה נעלים וצאו לסיבוב קצר סביב הבית.
רוצו דקה בקצב נוח ותלכו דקה. ככה לסירוגין משהו כמו 20 דק' ואת שלכם עשיתם.
רוצו בקצב שהוא נוח לכם בלי להעלות יותר מידי דופק ואולי אפילו תוכלו ליהנות מהתחושה של הרוח על פניכם.
אל תחשבו על טכניקת ריצה, לא על מהירות ולא על מרחק. תשאירו את זה לאחר כך.
רק תתחילו להתרגל לרעיון של לרוץ.
תחזרו על זה חודש אחד בהפרש של יום או יומיים בין אימון לאימון ובהדרגה הגוף שלכם יתרגל, המוח שלכם כבר יהיה יותר ויותר רגיל לרעיון ותוכלו לעבור לשלב הבא.
מי יודע אולי גם תהנו מזה.
*
על הכותב: רני גבע, טריאתלט למרחק חצי איש ברזל.