כוכב האהבה
  • כוכב האהבה
  • הבלוג של כוכב האהבה
  • ערוצים בכוכב האהבה
    • ריברסינג נשימה מעגלית >
      • ריברסינג עם קרן אהרוני ברס >
        • לב הנשימה - ריברסינג
    • איש אחד עלה לשמים
    • סדנאות כתיבה יוצרת >
      • סדנת כתיבה גבי ניצן
    • טבעונות תזונה טבעית צום מיצים >
      • צום מים והתבוננות בחוות האיסיים
    • קורסי הכשרת מטפלים
    • מעגלי שירה מקודשת
    • יוגה - סדנאות, הכשרות, השתלמויות, מורי יוגה
    • סדנאות תרפיה מדיטציה
    • שומרי הגן
  • רוחניות
  • אתרים חברים לדרך
  • שיווק אינטרנטי
  • צרו קשר

תרפיה היא הגשר למדיטציה

10/1/2012

0 Comments

 
מדיטציה היא מצב בו אנו שלווים והמיינד שלנו שקט. אין פירוש הדבר שאנו ריקים ממחשבות – מצב נשגב מהוויתינו הרגילה והיומיומית, אלא שאנו לא נסחפים לאחר כל מחשבה ונשארים מרוכזים וב"סנטר" שלנו.

כדי שנוכל לתרגל מדיטציה, איכות שבאה מהצ'אקרות העליונות עלינו קודם לבסס את עצמינו בצ'אקרות התחתונות שלנו. בצ'אקרות התחתונות שלנו, בשורש ובבסיס שלנו נמצאות הרבה מהטראומות שלנו. אלו יכולות להיות טראומות ילדות, לעיתים אפילו טראומות שאנו לא מודעים אליהן כי הן נראות לנו "רגילות", אך גופינו זוכר כל פעם שצעקו עלינו, כל פעם שהרגשנו מושפלים, כל פעם שחווינו עלבון, מחנק בגרון ודמעות – ואלו טראומות קטנות. בכל פעם שחווינו טראומה כזו חופש המחשבה שלנו, הביטוי והיצירתיות שלנו הצטמצמו. אנרגיית החיים שלנו הצטמצמה.

חוויות מצמצמות אלו הולכות איתנו ומפעילות אותנו. דפוסים רבים שמנהלים את חיינו גובשו לאחר שחווינו טראומות מסוג זה. הם כמו מטען שמושך אותנו מטה, ויחזרו לפקוד ולהטריד אותנו בכל פעם שננסה לחוות מנוח. עלינו "לנקות" חלק מהטראומות האלו לפני שנוכל להעמיק בעבודת המודעות. ניתן לדמות את הדבר לעץ – עץ אינו יכול לצמוח לגובה מבלי לבסס את שורשיו. גם אצלינו, אם השורשים פצועים לא נוכל לצמוח לגובה ולא נוכל להרחיב את היכולת שלנו להיות במצב מדיטציה. לחיות חיים של רוחניות ושלווה.

כיצד צועדים על הגשר?
בחירת עבודת תרפיה המתאימה לנו, והתמדה בתהליך הם אתגר בעולמינו. כיום יש שפע של מטפלים, מנחים, קליניקות, שיטות כאלו ואחרות מכל הסוגים. חשוב לזכור שאין עבודת תרפיה נכונה אחת עבורינו, או כזו שמתאימה לכולם. אנחנו יכולים למצוא את עצמינו מפיקים תועלת רבה מעבודת תרפיה כזו יותר מאשר עבודה אחרת. הנה שלושה דברים שחשוב לזכור.

אמון במנחה ובמטפל. לא משנה באיזו סוג של טיפול או שיטה אנו בוחרים לעבוד חשוב שנרגיש אמון וביטחון במנחה או במטפל שלנו. פה כדאי שנתחבר לתחושת אינטואיציה פנימית. האם אנו מרגישים שזהו אדם שאפשר לבטוח בו? כמובן שהמלצות של חברים או מכרים יכולות לבוא לעזרתנו כאן.

המחויבות שלנו. אחרי שבחרנו מטפל או מנחה שאנו בוטחים בו, עלינו להתחייב לתהליך ולהיות מסורים אליו ככל יכולתנו. הסיבה היא שבתחילת התהליך, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו מתנגדים ומפריעים לריפוי. ג'ון פניאל כינה זאת בספרו "הסודות האבודים של אטלנטיס", העצמי הנפרד שלנו, המתקיים בתוכנו ושואף להפריד אותנו מאחרים ולהגדיל את עצמינו דרך האגו. העצמי הנפרד שלנו, כך אומר פניאל, יעשה כל שביכולתו להניע אותנו מלהיות שמחים באמת והוא יעשה זאת באמצעות מניפולציות. במהלך תהליך טיפול, תוכלו למצוא את עצמכם פתאום חולים מאד לפני אחד המפגשים – דווקא מפני שמפגש זה הולך להיות פריצת דרך משמעותית עבורכם. העצמי הנפרד שלכם יספר לכם שאין לכם זמן, שזה בזבוז של כסף, שאין לכם אף בעיה, שכולם סובלים, שהדפוסים ההרסניים שלכם מחמיאים לכם ועוד ועוד. אלו סיפורים שאנו מספרים לעצמינו. והסיפורים האלו יכולים למנוע בעדינו לרפא את הפצעים הכואבים ביותר שלנו.

רגליים על הקרקע. עבור רוחניות מודרנית ועתיקה - זהו השורש. פעמים רבות בתוך תהליך תרפיה עמוק, או עבודה על "העצמי הנפרד" שלנו כפי שתואר בסעיף הקודם, אנחנו מוצאים את עצמינו מרחפים. רגלינו מתנתקות מהאדמה. זה יבוא לידי ביטוי בעקיצות מרובות על הרגליים, פתאום נקבל מכות רבות ברגליים, מפינות של שולחן, מאבנים. רגלינו יהיו חבולות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שדברים יחליקו מהידיים שלנו. סימנים אלו הם סימנים לכך שאנו מאבדים קרקע. הם יבואו לצד קשיים כלכליים, חוסר יכולת ריכוז, הצפות רגשיות – איתותים נוספים שמאותתים לנו שאנחנו שקועים מדי בסרט רגשי או מרחפים באוויר. עלינו לזכור שהעצמי הנפרד שלנו הוא חלק מתוכנו, שכל מה שנמצא בעולם הרגש או הרוח הוא  מתנות אך החיים מתרחשים על הקרקע – אין שום משמעות לכל עולם הרוח הנגלה אלינו אם אנו לא יודעים לייצב את עצמינו בעולם החומר.

לבסוף זכרו, שבדרך הרוחניות שלכם אין טעויות ואין מקריות ומכל חוויה תוכלו ללמוד רבות.

קיראו עוד על סדנאות מדיטציה או סדנאות כתיבה בכוכב אהבה

0 Comments

הארה של הגוף - טיפול קרניוסקראל

9/6/2012

0 Comments

 
Picture
צילום: לירן קמינר
מורה נסתר וחבר יקר אמר לי פעם "הכפיפות הזו שבגבך, היא הכפיפות שבנשמתך. אך אל לך לבלבל צניעות עם
התבטלות, כי ביום שתבחר לזקוף גבך – תזדקף עימו גם נשמתך. והיא תאיר את אורה בצניעות נוכחות ושמחה".
מורה יקר אחר - הראה לי את הדרך לשם. בעזרת כלי נפלא שנקרא קרניוסאקרל

כמה שאנו סוחבים על גבנו...

כאבי גב אצלי החלו כבר בתיכון. היתה זו תקופה בה אסרתי על הוריי להכנס לחדרי בשם זכאותי לפרטיות.
אותה פרטיות גרמה לי לא לספר להם שהמיטה נשברה ואני כבר חודשים ישן על מיטה עם חור במרכזה..
שלוש שנים ביחידה קרבית נושא משקלים הגדולים ממשקל גופי נתנו גם הם את אותותיהם.
עשור של לימודים ועבודות משרדיות השלימו את התמונה – אבדתי את האיזון הטבעי של היציבה. אני סובל מבעיות גב.

לפונה שבהודו, האשרם הנודע של אושו וסניאסיו, הגעתי ב 2001. החלקתי לתוך שגרת המדיטציות היומיות במהרה
ומצאתי את עצמי יושב מודט 4-8 שעות ביום, שוקע בחווית נוכחות עצמי, כשרק הגב מתעקש לצעוק בכל רגע שבו מופרת
שלוות הגוף.
האשרם של אושו משמש גם כמרכז בריאות וככזה נוכחים בו מורים מקצועיים רבים המטפלים ומעבירים הכשרות מטפלים בשיטות הטיפול השונות.
חיפשתי משהו ישיר. משהו מוכר. חזק. תפרקו לי את הגב וזהו. לחיצות כאב שמעלימות כאב בעזרת כאב...
הגורל כנראה רצה אחרת. מצאתי את עצמי נמשך לפוסטר שדיבר על שיטת טיפול שלא הכרתי – קרניוסקראל.
משהו שמדבר על ויסות צינור האנרגיה שעובר בעמוד השידרה שלנו ומחבר את הקרניו עם הסקראל (קודקוד לעצם הזנב).

לא הבנתי הרבה על מה מדובר, אולם תמונתו של המטפל שהיתה על הפוסטר כמו לחשה לי – זה כאן.
נרשמתי לטיפול מיוחד אצל קאי. מורה ותיק של שיטת קרניוסקרל.
כשהגעתי לחדר הטיפולים ופגשתי בקאי – הבנתי שכנראה היינו צריכים להפגש.
קאי נראה חיצונית מאד מרשים. יפני יפה תואר, גבוה מאד, שיער סוס שחור חלק גולש עד מעבר לגבו, גלימה של מאסטר
זן יפני ומבט של שתיקה שלווה.
כמעט ולא תקשרנו מילולית. הוא רק ביקש שאעמוד ישר. שאתכופף. שאפנה לצדדים. שאנשום עמוק.
זה הספיק לו בשביל לקבל את תמונת המצב של גבי.
נשכבתי על מיטת הטיפולים והוא רק הנחה אותי להרפות ולנשום. באותו הזמן הוא הרפה את שרירי הגב בלחיצות ותנועות
של שיאצו להכינו לקראת טיפול קרניוסקראל.
הטיפול עצמו היה החלק הכי מפתיע. כאילו כלום. הוא הניח את ידיו מתחת לגבי ועצם את עיניו. עצמתי עיני גם כן.
לאחר 20 דקות הוא הזיז את ידיו טיפה הצידה, עדיין על גבי, ועצם את עיניו. זה קרה שוב בפעם השלישית ואז עצר.
הוא קד קידה והודה לי על היותי מטופל נעים והלך.

קמתי מהמיטה קצת סהרורי... לא ממש הבנתי מה היה כאן ומה בדיוק היה הטיפול.
התלבשתי וקמתי לצאת מהבניין. יוצא לרחבה של האשרם וכמו באוטומט פונה אל עבר פינת העישון.
בוחר את הספסל הקבוע שלי ומתיישב.

מתיישב...?
מה? מה זו התחושה המוזרה הזו? אני יושב ממש אחרת לגמרי...כל המנח ישיבה מרגיש אחר לגמרי...
תדהמה גמורה. אני מתבונן בעצמי וקולט שאני יושב זקוף לגמרי. רפוי לגמרי ועדיין זקוף.
הישיבה היא כמו מושלמת...מה זה שתומך בי ככה בצורה כל כך נוחה וקלה? כאילו כל הגוף שלי על עצמותיו ושריריו
הורכב מחדש בצורה האופטימלית.
סיימתי את הסיגריה והלכתי לכיוון הג'רמן בייקרי. חברים פוגשים אותי בדרך וכל אחד נדהם כי אני נראה אחרת...
משהו בי זקוף יותר... גבוה יותר... נוכח יותר...

כל הגוף שלי נפתח. נפתח והרגיש מושלם. כמו לחוות הארה רק זו של הגוף.
כך בדיוק זה אמור להיות!


המשכתי להסתובב עם תחושת הבליס הזו. לא מאמין שזה ככה. לא מאמין שכזה קל. כזה פשוט. כזה מדהיםםם

לא מאמין שזה ישאר...
ככה מתחיל הספק לחלחל את תוך המציאות ולזרוע את זרעיו.

5 שעות החזיק הבליס. ואז קרס ברגע.

כמו ברגע שאפשרתי לזרע הספק למצוא אדמה בתוכי – הוא פרץ וגדל פרא.
ברגע ננעל לי כל הגוף. התכווץ הרבה יותר מקודם. הכל תפוס חזק חזק...

כבר ידעתי. לקבל. לנשום. להרפות. לתת לגל לעבור.

אכן אחרי יומיים הוא עבר והגוף נרפה שוב. הוא לא חזר למצב המושלם של אחרי הטיפול ועדיין, 80 אחוז מכאבי הגב שלי ירדו.
שיפור משמעותי מול מצבי לפני כן.
הבנתי איזו מתנה קיבלתי. כמו לראות את הפוטנציאל. לראות את האור. לראות כמה טוב ונכון זה יכול להיות.
אבל לא בעזרת קסם...גם הקסם צריך רגליים. גם הגב צריך שרירים וזוקפים ותומכים.

בלי שאסכים להיות יותר אדמה ופחות אויר, להתחבר ולהיות נוכח בגופי ולעשות איתו עבודה נוכחת וכנה – זה לא ילך.

הגוף שלי רוצה אותי כאן. רוצה את העבודה עליו כאן. במימד הכי ארצי שיש. את המימד הזה הוא משמש ובמימד הזה
הוא מתרפה.

במימד הההוא – קיבלתי את מתנת ההבנה.

אני רוצה להזדקף!

*

בהמשך הבנתי איך עבודת קרניו סקראל איכותית יכולה אכן להחזיר לגוף את הזיכרון של מצבו הקדום.
אבל את קאי... לא פגשתי שוב.

עכשיו תורי לעבוד.


הדסיה שחם - קרניו סקראל לתינוקות

0 Comments

עבודה משפחה רוחניות

9/1/2012

0 Comments

 
"First comes Family, then comes Work and then comes the Church"


באחד מזרמי הנצרות, המשלבים בעבודתם צמחי מרפא נהג לומר המסטר "קודם באה המשפחה, אחר כך באה העבודה ואז באה הכנסיה". לפחות כך ראש אחת מהכנסיות הקטנות בפינלנד סיפר לי שהוא אמר. הוא דיבר על פשטות בחיים, שבאה מתוך רוחניות אמיתית. ומהי רוחניות אמיתית? היא הרי לא דבר ממשי כל כך. הרוח נוכחת בכל - ואנו מתחברים אליה. ובחיבור, באחדות, נמצאת התבונה הקוסמית הנפלאה של היקום, זו היכולה להוביל אותנו בחיינו בדרך האהבה, או אולי אפשר לומר שהתבונה הקוסמית היא דרך האהבה. ואנו ההולכים.

כשהחיים שלי, שנוטים לנוע מקיצוניות כזו לקיצוניות אחרת כרפסודה בים סוער, נפגשו עם המשפט הזה של המסטר, נפגשתי אני עם הפשטות בהתגלמותה. לא הייתה כוונתו של המסטר לקבוע סדר היררכי בחיינו, שיעזור לנו לניהול הזמן או דבר מה שכזה. גם לא היה זה סדר עדיפויות לפי חשיבות. גם לא היו אלו הנחיות שמורות כיצד לפעול. המסטר הצביע על סדר פשוט ועל טבעיות שקורית מעצמה בחיים. בחיים בהם אנו נענים להזמנה בחיוב ומתחברים עם התבונה הקוסמית של היקום, אנו הולכים בדרך האהבה.

קודם באה המשפחה. משפחה היא מה שהיא עבורינו. הגבר שאיתי, האישה שאיתי, האנשים שאיתי, הילדים שאיתי. קודם באה המשפחה. המשפחה היא מה שנגדיר אותה, אך מה שקורה בתא המשפחתי הוא העיקר - שם, בתא המשפחתי, מתגשמים להם ברואים נוספים ואיתם אנחנו מתרגלים אהבה ופתיחות לב, האנשים האלו הכי קרובים אלינו. הם השותפים שלנו לחיים בתקופות מסויימות. איתם עולים האתגרים הקשים ביותר, בעיות התקשורת ושם אנו נחשפים לכל תרמיות האגו שלנו.

אחר כך באה העבודה. היום העבודה שלנו יכולה להרחיק לכת ולהיות דבר שנוא עלינו אך רווחי וכלכלי, לעיתים גם זה לא. אם אנו מוצאים את העבודה אשר אנחנו נהנים לעשות היא הופכת להיות ערוץ היצירה שלנו. דרך העבודה אנחנו יכולים ליצור ולהנות מפירות היצירה, ליצור את עצמינו ואת עולמינו. העבודה היא ערוץ הביטוי שלנו, דרכה אנחנו משלבים את הרוח בחומר. בעבודה נפתח ערוץ שלאו דווקא נפתח בתחומים נוספים בחיים שלנו, בעבודה אנו עושים עשייה שבאה מתוכינו.

ואז באה הכנסיה. במצבה המנוטרל מהאינטרסים, הכנסיה היא התירגול הרוחני. ההתפתחות הרוחנית. אך האמת היא שהמשפחה והעבודה הם המסע הרוחני והכנסיה היא זו העוזרת לנו ומאחדת אותנו להתבוננות. שם בעבודת הכנסייה לא קורים החיים, אלא כל מה שמעבר. שם אנו מהדהדים את עצמינו, מסתנכרנים ומדייקים את עצמינו עם קרני האור. לא נוכל להתחיל מכאן, כאן אנו עושים את עבודת ההיטהרות ומקבלים את הכלים כדי לשוב שוב אל המשפחה, אל העבודה, להמשיך בפתיחת הלב . כך תיאר המאסטר חיי רוחניות.

Picture
צילום: לירן קמינר
0 Comments

להקשיב לגוף

7/16/2012

0 Comments

 
הגוף שלנו דורש מאיתנו תשומת לב מלאה. אנחנו נוטים פעמים רבות להתעלם מהמסרים המתוחכמים שהגוף שולח, דוחקים בעצמינו למרות גלי העייפות שהגוף משדר, ממשיכים לאכול אוכל לא מזין למרות איתותי הקיבה, ונמנעים פעמים רבות מפעילות ספורטיבית.

המסרים המתוחכמים האלו הם לעיתים המחלות שאנחנו מפתחים. כשהגוף מפתח מחלה הוא מדווח על משבר. לעיתים זהו משבר התנקות והחלמה, כמו דלקת או וירוס חולפים - ועלינו לנוח ולתת לגוף לרפא את עצמו. לעיתים אלו הם שברי מאמץ. קריעות מיניסקוס ובעיות גידים, או בעיות כרוניות יותר - כמו גם מחלות כרוניות.

אנו פונים מהר מדי לאנטיביוטיקה במקום לשיטות כמו ניקוי רעלים ולתזונה טבעית, לניתוחים ולפתרונות ה"קסם" השקריים אותם הרפואה המערבית מגישה לנו ללא הנד עף-עף, מבלי להעניק  יחס הוליסטי ואישי למשבר איתו אנו והגוף שלנו מתמודדים. 

אך גופינו חכם מאד. ג'ושוע רוזנטל, בספרו "תזונה אינטגרטיבית", כתב "אם אתם מטילים ספק בתובנות שתוכלו להפיק מהקשר הזה עם גופכם, התחילו בכך שתודו שהוא אינטיליגנטי מאוד. ליבכם אינו מדלג על אף פעימה והריאות שלכם לא מפסיקות לשאוף ולנשוף. גם כשאתם מסיימים קשר רומנטי או מקבלים חדשות טראומטיותת, ארבעת חדרי הלב הקטנים שלכם ממשיכים להזרים דם והריאות שלכם ממשיכות להתרחב ולהתכווץ. אתם יכולים לסמוך על גופכם". 

על מנת שגופינו יוכל לתפקד כראוי ועל מנת שנוכל לשמור על האנרגיה שלנו, נחוצה היכולת שלנו לחקור את המאכלים שאנו אוכלים ואת התגובות של גופינו. עבור רבים מאיתנו ההתחלה תהיה בחזרה לתזונה טבעית (טבעונות) ופחות מעובדת, ועבור זה אנו נצטרך להוריד את כיסוי העיניים שאנו שמים כאשר אנו בוחרים מזון. כדי להעניק לגופינו את המזון הנכון לו ביותר יהיה עלינו לבדוק מה הם הרכיבים של כל אותם המאכלים מכניסים לביתינו ולגופינו. 

עבור הצעד הראשון הזה - תזונה טבעית פחות מעובדת, אנו לא צריכים להיות מומחים. בסך הכל להפוך את המוצר שאנו חושבים להכניס לעגלת הקניות שלנו ולראות ממה הוא עשוי. חישבו על האנרגיה של הדברים שאתם אוכלים.

לפי סטיב גאנייה לכל מזון יש אופי משלו, אנרגטיות משלו. עפ"י גאנייה האנרגיה של חיות יונקות המטופלות ע"י אימן שונה מאנרגיה של חיות הבוקעות מביצה - ובטח בתעשיית החלב, הבשר והביצים שהיא מהונדסת, מלאת סבל והרג. ירקות שורשיים כמו סלק וגזר הגדלים אל תוך האדמה שונים מעלים ירוקים הגדלים מעלה בכיוון השמש באנרגיה שלהם שכן הירקות השורשיים סופחים את אנרגיית האדמה ואילו העלים - אנרגיה סולארית.

חשוב לזכור שלכל אחד מאיתנו גוף שונה, וכל אחד מאיתנו זקוק למשהו אחר. אנו אנשים אינדיווידואלים, כפי שחלקינו מתחברים ל יוגה יותר מאשר לריצה, עבור חלקינו תזונה צמחית טובה יותר מתזונה המשלבת מוצרים מן החי. ככל שנפתח יותר רגישות והקשבה לגוף כך לאט לאט ההיכרות עם המזון שאנו אוכלים יעמיק,  ונוכל להיות בשלווה עם הגוף ועם המזונות אותם אנו אוכלים.

המלצה - כבו את האורות ומצאו פינה נוחה לשבת בה בשקט ומנוחה. עברו למצב של מדיטציה רפויה. הקשיבו והתבוננו במה שעולה. שימו לב לגופכם. יש לו הרבה מסרים עבורכם.
מה הוא אומר?

הקשבה - הפנמה - שינוי

*

קראו עוד על מהי טבעונות? מהי טבעונאות? בבלוג של תזונה טבעית. 
קראו עוד על - מתכונים טבעוניים בריאים במטבח הירוק מאת מאדורי פרם.
כמוכן מצורפים טיפים והמלצות עובר תהליך קצר ופשוט של ניקוי רעלים בסיסי - צום מיצים בבית - עשה ואל תעשה.

0 Comments

אום נמה שיוה יה - The Sound Of Light

6/29/2012

0 Comments

 

OM NAMA SHIVAYA 
OM NAMA SHIVA 
OM NAMO SHIVAY HA SHIVAY 
HA SHIVA YA 
OMNAM ASHIVA YA 

With the sound of light we go 
Across the Universe 
And in the door behind the stars 
We find our place 
Our sacred space 

With sacred vine 
The root of earth 
Ancient wisdom felt 
With the leaves of our Queen 
To Her heart we elevate 

Light is glowing in our being 
We sing to radiate 
Our song will mirror our soul 
And with this eternal 
Forever connect 

With the sound of light we came 
We are here to manifest 
Complete the circle and unite 
Our hearts in eternal faith 

We Find our home 

In the holy 

OM



creditsfrom Agua​-​Fogo​-​Ar​-​Terra, released 21 June 2012 

Vismay:Guitars and electronics 
Tom: String Instruments 
Shir Sofer: dilruba 
Assi rose :Keyboard work 
Vocals: SOL circle
0 Comments

רוחניות - תודעת שפע מול תודעת חוסר

6/16/2012

0 Comments

 
Picture
מאמר על רוחניות - תודעת שפע מול תודעת חוסר

כוכב האהבה או כוכב הקבצנים?


מאת – וירן בוגנים


כשמתעורר אלמנט המודעות בחווית חיינו, נחשפים לעיתים קרובות, עוד ועוד סתירות וניגודים שאותם רק החלל הריק והאינסופי של נשמתנו יכול להכיל.

החיים שנחשפים כחוויה רוחנית מתפרצת ללא כיוון מוגדר, ללא הגבלות, פוגשים בתוכנו מיינד קולקטיבי
עמוס ברעיונות וידע היסטורי שנצבר מאז שהחלה האנושות להתייחס לעצמה.
בתוך המיינד הקולקטיבי הזה נמצאת כמובן גם כל תפיסת "האני" הפרטי, חוויה כאילו אישית שאותה כולנו חולקים ומולה כולנו מתמודדים.

אותו "אני" שהורגל תמידית לצמצם ולהגדיר את גבולותיו, בכדי שידע תמיד על מה הוא צריך לשמור בכדי שלא יעלם, נאלץ להתמודד עם אתגרים לא פשוטים כאשר הוא פוגש ברשמים אינסופיים שהמילה גבול זרה להם.
לכן מופיע כל כך הרבה בלבול בתוכנו בכל פעם שאנו נפגשים עם מוחלטותו של המוות, או התפרצותם של החיים, או חוסר גבולותיה של האהבה, או עומקה האינסופי של הנשמה..

אותו "אני" ירגיש בשליטה על המצב רק כל עוד הוא מסוגל לתייגו במגירה המתאימה ובגבולותיו המתאימים בתוך הסיפור המתמשך שאותו "האני" מתאמץ כל כך לשמר בכדי להסתיר את הסוד הגדול והשמור ביותר של החיים.

אותו מפגש בין האינסופי למצומצם, יהיה לעיתים כל כך חזק וגורף כך שיסחוף כל תחושת פרטיות או קצה. יתכן שברגע מסויים נהיה כולנו האהבה עצמה, סוחפת, עוצמתית וכל כך לא אישית. אולם כחלוף נשימה, ברגע שנחזור לתודעת "האני", מייד נשכתב את הרגע הקודם מחדש ונתייגו במגירת "הרגעים שבהם אני מאוהב". עם כל המשמעויות וההתניות ההיסטוריות והחברתיות, הטחונות עד דק, של עניין כל כך חי, חדש, לא מוגבל וזורם ברגע.

לאחרונה החל המיינד הקולקטיבי להזין לתוך תפיסת עולמו מושג רוחני חדש.

 "מחשבה בוראת מציאות".

התרגשות כה רבה אוחזת באנשים שמגלים את "הסוד" הגדול. הם אינם מופרדים מתופעת החיים אלא חלק אינטגרלי מהזרימה השוצפת, חלק שיכול אף לצבוע את הנהר בצבעים נבחרים שאותם היינו מעדיפים לראות על הציור.

אותו "אני" פרטי\קולקטיבי שבעבר העדיף להשתמש במושגים של כניעה או שירות, בשביל להמשיך לשמר את המצומצם שפוגש את האינסופי, מגלה עכשיו שניתן גם לגלוש על גלי החיים המתפרצים ולא רק להרכין את ראשו בענווה וכניעה ולחכות שהאינסוף יחלוף..

מחשבות הן המנה המועדפת על האני שמאגד לנו את "סיפור חיינו".
הוא יכול לאכול אותם בוקר צהריים וערב ולא לשבוע לעולם. עם מחשבות, "אני" מרגיש בבית.
זהו חומר הגלם המועדף עליו (ולמעשה זהו חומר הגלם היחידי שמרכיב אותו) כי כל כך נח להתאים אותו בדיוק למגבלות האני כך שהסיפור המסופר יוכל להמשיך להתקיים.
אז עכשיו שבעזרת המחשבות ניתן ליצור מציאות.. מה יעשה אותו אני קולקטיבי עם עובדה מהממת זאת?

פעולות הרצייה, התשוקה, השימור והחיפוש של האני, תמיד ימשיכו לפעול במסגרת האני שכן הם בדיוק הדלק המושלם להמשך קיומו.
התשוקה למשל היא בדיוק הדרך הנוחה לאני לחוות את אינסופיותה של האהבה בתוך תחום מצומצם ומוגבל ושמור.
שמור מפני הטמעות אמיתית..
התשוקה כמו מזמינה אותך לבוא לבקר במרחבי האינסוף שם גבולותיך נמסים, אך עם הבטחה צמודה (ושקרית) של המיינד הקולקטיבי – שאם תיקח אותה עד סופה – היא תגיע אל סיפוקה. כאילו שבסיפוקה השקט הנצחי יחזור.. כאילו שלתשוקה יש סוף...

 אפילו החיפוש הכה מדובר משרת את צמצומו של האני. מרחיק את עובדת היותנו "זה" מהרגע ושם אותו על הר בלתי מושג אי שם בהמשך הדרך.

החיים הזורמים מפגישים אותנו עם האינסוף דרך אהבה, אור, קדושה, מדיטציה, אמון, אחדות וכדומה.
אנחנו עם האני המצומצם שלנו כמו באים עם כף לאכול אותם. לפעמים עם כפית.
במקום לפתוח פה\לב\ידיים לרווחה ולתת לבולע להיבלע, לחווה להפוך לחוויה.
כמו אינטימיות בין שניים שאוחזים מקל ארוך ונוגעים זה בזו רק בקצות המקל.. במקום להיטמע ולהפוך לאחד..

אז איזו מציאות אנו בוחרים ליצור לעצמינו?

מיהו זה המשתמש במחשבות ליצירת מציאות חיינו?

לרוב יהיה זה שוב אותו אני קולקטיבי שכולנו חולקים. האם "אני" זה אכן משרת את בחירת המציאות שנשמתנו היתה יוצרת לעצמה?

מבט כנה בבחירותינו, מבט עמוק בשאיפותינו ובמציאות שאנו יוצרים לעצמנו, מעלים לעיתים קרובות את הרושם שאנו לא באמת מתואמים עם עוצמתה וחוסר מוגבלותה של מהותנו.

נשמתנו שיודעת ידיעה שמעבר למילים מהו מהותה, מוצאת עצמה לעיתים קרובות, נוכחת בגוף ובתודעה של קבצנים וקמצנים.
כש"אני" קבצן שכזה יוצר מציאות בייקום ומשתמש במחשבות הקולקטיביות עבור זה, לרוב הוא ימצא עצמו מבקש את הפוטנציאל החלקי בלבד. הפוטנציאל המצומצם שימשיך לשמור על מורכבותה וניבדלותה של זהותו הפרטית המדומה.

הוא לא יבקש אהבת אינסוף לכל שתמיס את גבולותיו – אלא יבקש אהבה קטנה, פרטית שקטה ופשוטה.

הוא לא יבקש שפע של אור בחייו שיאיר כל פינה אפילה של גבול מדומה – הוא יבקש רק קצת אור על מנת להמשיך בדרך הקשה המדומה אל היעד הבלתי מושג.

לא יבקש הילינג לרוחו נפשו וגופו אלא יסתפק בטיפול רייקי או סדנה אחרת.

הוא לא יבקש את כוחה, חדותה ועוצמתה המטהרת של האמת לחייו – הוא רק יבקש אמת ברגעים המבלבלים והמתסכלים ואחר כך מייד יקפל את המראה.

הוא לא יבקש אושר אינסוף המבעבע עמוק מבפנים ומשמיד כל סבל משמר זהות – הוא יבקש שיהיה בסדר. שיהיה שמח. שלא יפריעו לו יותר מדי והוא הקטן ישמח בחלקו.

הוא גם לא יבקש לתת בנתינה שלמה מעמקי אחדותו אל האחר – יעדיף לתת במידה הנכונה ו"הראויה" על מנת לשמור על מאזן האימה. אתה קיים שם. אני קיים כאן..

אי אפשר להאשים את אותו אני קולקטיבי שהוא מנסה לשמר את עצמו. הרי זה בדיוק תפקידו וקלקלתו.
לעיתים נדמה שזה פשוט מסובך מדי. מורכב מדי. קשה מדי. לא ארצי מדי.
לבקש את מה שבאמת יכולנו ואמורים אנו לקבל.
הצורך בשימור הסיפור, המגן עלינו באשליית הפרטיות הקולקטיבית, מובן למדי, אבל נשמה שכבר חוותה רגעים של גדלותה, יודעת בתוכה את האמת.

נח לנו כקבצנים וכקמצנים. יכולנו לבקש כל כך הרבה יותר. יכולנו לתת כל כך הרבה יותר.

כשנפנים זאת ברגע,
אם נהיה אמיצים,
פתאום נגלה משהו חדש,


נשמה יוצרת מציאות.

*

קראו עוד על "מהי רוחניות?" בבלוג של כוכב האהבה - רוחניות עכשוית, רוחניות מתקדמת ועוד.


Picture

*
סדנת שפע והגשמה - עם נירוואן עמנואל לב

מזמינים את השפע לאהבה, לפרנסה, לזוגיות ולנשמה



סדנה מיוחדת ומעמיקה עם נירוואן עמנואל לב, בה נעמיק נחקור ונאיר את השפע בכל הרבדים השונים המשפיעים על חיינו.
נאיר את המקומות בתוכנו שחוסמים או מעכבים שפע זה ונשלח לשם ריפוי הרחבה ופתיחה המזמינה שפע רב לחיינו.

לפרטים:  סדנת שפע והגשמה


 0522849727 - nirvan@nirvanalev.com
0 Comments

יוגה בראי ארבעת האלמנטים 

5/21/2012

2 Comments

 
Picture
כיצד מתבטאת היוגה בראי ארבעת האלמנטים?
מאמר מאת בל בלזה ליטמן

“From this Self, verily, Ether arose, from Ether Air, from Air Fire, from Fire Water, from Water the Earth, from the Earth Herbs, from Herbs Food, from Food the Person.”

Taittiriya Upanisad Chapter II section I



היוגה- האחדות של התודעה, הינה תרגול יומיומי החובק את כל תחומי החיים.
היוגה אינה סוג של תרגול גופני אשר מתחיל ונגמר על המזרון בסטודיו.
 עבור רבים מאיתנו, העיסוק ביוגה, הינו דרך חיים, מעין השפע של החוכמה האונברסלית,והאור שאנו מעבירים דרך היוגה לתלמידנו, מכרינו והסובבים אותנו.

המסורת הודאנטית (האופנישדית) אשר מהווה מפתח לראיית האחדות שבכל, מתחילה את סיפור הבריאה דוקא בעצמי. 

בניגוד לסיפורי בריאה אחרים, כולל הסיפור היהודי-נוצרי שכולנו גדלנו עליו, מהווה ה"אטמן", העצמי, הניצוץ, הנשמה, התודעה הפרטית, את מקור הבריאה של כל החומרי, שהוא בסופו של תהליך ההכרה זהה ל"ברהמן" התודעה הכללית.
אותה תודעה שמכונה בתרבויות אחרות "הרוח הגדולה", היקום, "אלוה" או החכמה אוניברסלית. זו שעומדת בבסיס כל רוחניות מסורתית ועכשוית.



הפסוק האופנישדי מגולל לפנינו את הסיפור של בריאת החומר:
מהעצמי הלא חומרי (מהניצוץ האלוהי) האטמן, נוצר האתר, החלל הלא חומרי.

ממנו נוצר יסוד האויר ואיתו הנשימה.
מאותה הנשימה נוצר יסוד האש, שהרי הנשימה מבצעת טרנספורמציה בחומר, אותה טרנספורמיה של האנרגיה היא האש הבוערת בתוכנו.

מהאש הבוערת נוצרים המיים המגיעים מהאדים של תהליך הטרנספורמציה ומתחילים את זרימתם ביקום, המיים מאפשרים את השינוי, ההתחדשות, את הריכוך של תהליך הטרנספורמציה, את ההמשכיות של ההויה.
מתוך יסוד המיים נוצר אלמנט האדמה, החומר נטו, אם כל החי והצומח ה ma-teria - אימא אדמה.

האדמה הפורייה מניבה את הצמחים והמזונות ומהם נוצר האדם. 

תודעתו של האדם מאפשרת את סגירת המעגל של היוגה- אחדות התודעה.
ההכרה  שהתודעה הפרטית, העצמי, האטמן - היא היא הברהמן, התודעה האוניברסלית.
"כמו בעליונים כך בתחתונים".

בתרגול הסדהנה היומית שלנו, לומדים אנו היוגים מחדש את האמת הזאת שנשכחה בתרבות המערבית,

את הפלא הזה של הקיום, ההויה, את המהות ה"על טבעית" שלנו, את האחדות שבתודעה, את היות הכל אחד,
הווה ביחסי גומלין מתמידים.

סיפור בריאה זה של הטאיטיריה אופנישד, מזכיר לנו שוב שהאחדות היוגית אינה דבר מה מטאפיסי רחוק ובלתי מושג,

נתון רק למוארים אחדים, אלא מתגלם לחלוטין בחומר דרכו אנו מתרגלים סדהנה מידי יום.

הרבה פעמים הקשר שבין התרגול על המזרון, הנשימה והדהיינה (מדיטציה) לבין החיים עצמם, העולם החומרי הסובב אותנו ויחסנו עם הסביבה - אינו בהיר אצל המתרגלים.
למרות שבדרך מסתורית תרגול היוגה כשלעצמו משפר לאין שעור את היכולת שלנו להתמודד עם החיים, חשוב לקחת צעד נוסף ולעגן אותו בחומר עצמו.

כיצד נשים לב אל היסודות המרכיבים את הבריאה בתרגול שלנו?

נתחיל כמתואר באופנישד ביסוד האוויר.

יסוד האויר אינו מסמל את הנשימה מבחינה מושגית - הוא הינו הנשימה. בתרגול היוגה אנו תמיד אומרים שהנשימה היא זו שמובילה את התרגול.

ללא נשימה נכונה אין תרגול יוגה, ללא נשימה מודעת הופכת היוגה לתרגול גופני עקר, הנשימה נמצאית בבסיסו של כל תרגול.

הפראנה, נשמת אפינו, היא התכונה המחייה את המאטריה, הכוח של החיים.

יסוד האש שנוצר מכוח החיים של הנשימה הוא היסוד העוסק בשינוי, היסוד שמתמיר חומר לאנרגיה ותומך באנרגיה ליצור חומר.

זוהי אש העיכול הבוערת בתוכנו, ההתמרה של מולקולות החמצן בפחמן דו חמצני, והזרמת מטבעות אנרגטיים אחרים המאפשרים את הקשת הרחבה של הפעילות שהגוף שלנו צריך לבצע.
שוב, זוהי אינה אש מטאפורית אלא האש עצמה שאנו חשים בחום גופינו.
בתרגול המאומץ אנו חשים את חום גופנו- הטרנספורמציה קורית לה, השרירים מתחזקים ומתארכים.

ביטוי נוסף ליסוד האש היא ה"סמנה ואיו" אש העיכול שאנו מפעילים בתרגול כמו קפלהבטי וקרייה העוזרים לנו להטמיר את המטענים הרגשיים מאזור מקלעת השמש, המרכז הסולארי של האש בגופנו.

חום האש שאנו חשים במאמץ מביא איתו את המיים.
באופן מוחשי אנו מתמלאים עגלי זיעה, האדים של החום באים לקרר אותנו, להזרים את התהליכים, לתמוך בהמשכיות התהליך.
הטרנספורמציה של החומר והאנרגיה, אינה השלב הסופי בתהליך למרות שבראיה המערבית היא הזוהרת והמעניינת ביותר. לא כך הדבר הוא ביוגה.
לאחר שעשינו את השינוי, הטרנספורמציה העמוקה, לאחר שפתחנו את הכרתנו אל הרובד האנרגטי העדין, אל המישורים הבלתי נראים של התודעה - עלינו להמשיך את התהליך ולהזרימו אל חיי היומיום שלנו, אל מעבר לזמן המזרון שלנו.
עלינו להיות מודעים לכך שהשינוי הוא מתמיד. לא היאחז בטרנספורמציות עצמן, ואף לא בתובנות (שלעיתים מרחיקות לכת) המגיעות אלינו בעקבות תרגול הסדהנה.

בתור יוגים עלינו להפוך כל אבן, לזרום ולהזרים את התהליכים.
אלמנט המיים נוכח בגופנו כל הזמן, הוא מהווה כ70% מאיתנו. כיוגים עלינו לתרגל את הזרימה של המיים בגופנו, ברגשותינו במעשינו...אין פה דבר מה אקטיבי, להיפך, המים זורמים חופשי זהו טבעם ועלינו רק לא לחסום להם את הזרימה, לא לעצור את התהליך הטבעי הזה - לאפשר ליוגה לזרום דרכנו, לשחרר את הרצון.

מתוך זרימת המיים החיים נוצר יסוד האדמה, הכלי המכיל את שאר האלמנטים.
זו נקודה מעניינת מאוד ולעיתים מנוגדת לתפיסתנו את העולם.
במסורת האופנישדית, החומר נוצר אחרון מתהליכים מטאפיסיים ואנרגטיים.

שאלה מעניינת לשאול כאן היא כיצד באמת בתפיסתנו המערבית הגענו לכך שאנו רואים את החומר כה ראשוני?

שהרי אפילו סיפור בריאת העולם היהודי מתחיל מאיזשהו עצמי אלוהי, תוהו ובוהו (אויר ואש) שרק לאחר מכן נוצר האור,

ואז קורית ההפרדה בין השמיים לארץ, בין מים למיים.
כיצד נשבינו באשליית החומר, כיצד זה שאנו מזהים אותו ראשון וראשוני כל כך?

אחד האתגרים של היוגה הוא לשרש את התפיסה הזאת של בערות עליה גדלנו, שהרי גם מבחנה פיסיקלית,

כל אטום ומולקולה חומרית מכילים את כל היסודות גם יחד..
החומר אינו המוחלט אלא הוא האלמנט המכיל את שאר היסודות בתוך צורה.

התהליך של היוגה, אחדות התודעה מדגיש לנו בתוך הסוטרות שעלינו לותר על ההיאחזות והקשרות לצורה.

עלינו לפתח את הכלי שידע להבחין באופן בהיר את הפורושה מהפרקריטית.
עלינו להניח  את הידיעה המסמאת של מגבלת החומר, לראות בבהירות כיצר האדמה שבתוכנו מכילה את שאר היסודות ומאפשרת את התהליכם העמוקים שכל אחד מהם מביא.

בתרגול היוגה עצמו, אלמנט האדמה מתקשר הרבה פעמים להשתרשות.
ההשתרשות שבתרגול אינה תרגול פיסי בלבד של הקשר עם האדמה שאנו יוצרים עם איברנו בלימוד היוגה, אלה היא היא ההעמקה של הקשר שלנו אל האימא הקמהית שלנו.

הפעולה של ההשתרשות היא ממשות של עץ השולח ופורס את שורשיו עמוק אל תוך האדמה ומאפשר משם את הפעימה של המיים וההזנה. ללא שורשים נאותים לא יוכל העץ לצמוח ולהניב את הפירות, לא יוכל להזרים את המיים אל ענפיו, לא תוכל עלוותו לסייע בתהליך יצירת החמצן לו זקוקים החיים בתהליך הנשימה.

היוגי משולה לעץ שכזה, עליו ללמוד את העומק של תהליך ההשתרשות בכדי להזין את עצמו, כדי לצמוח מעלה, להניס את פרחיו ופירותיו ולהעשיר את העולם בחמצן לנשימה, כוח החיים, הפראנה.

והנה שוב נסגר לו מעגל. בעוסקינו באלמנטים המרכיבים את הקיום, התחלנו מיסוד האוויר וגוללנו את התהליך עד שחזרנו אליו דרך כל האלמנטים.

אין דבר המנותק, הקיים בפני עצמו, הכל קשור פועם וחי בתוכנו אנו. עלינו להיות מודעים לכך, לא לאפשר לאשליית הנפרדות 
למשול בנו. דברים אלו פשוטים מאוד. הם קיימים בנו ללא כל מאמץ, ללא כל ערוב של רצון או שיקול דעת.

בתור יוגים, עלינו לפתח את הזכרון של האלמנטים הפועמים בתוכינו.
אין מדובר בזכרון דוגמת זה שאנו משננים למבחן, אלא לזכרון העמוק של תודעתנו, לזכרון התאי והמולקולרי שלנו.
מתוך מדיטציה, התבוננות בתרגול עצמו, בנשימה, באש העיכול, בזרימה שבין התנוחות, בהשתרשות.

לגלות יותר מיום ליום, את אי נפרדותם ומכאן להפתח את הכוונון העדין של המציאות האחת- הכל קשור-הכל הוא אחד!

שוב, זהו אינו סלוגן ניו אייג'י חסר שחר, אין המילים נחוצות כאן אנו חשים זאת במימינו, בגופינו רוחינו ונשמתינו...

אני רוצה לסכם את הנאמר כאן בהמלצה חמה לחוויה עוצמתית המחזקת את הקשרים הברורים אותם העליתי במאמר.

ב 8-9 ליוני יתקיים סמינר יוגה בטבע בשם "אנאהטה - התוף הנצחי" ביער קסום ליד בנימינה. 
(לפרטים: 054-4419699)


זהו מפגש העשרה מיוחד, בחווה יפיפיה ביער אלונה,  בו יתקיימו ארבע סדנאות עומק עם מורים נבחרים מהאסכולות השונות. כל מורה ייצג יסוד אחד והכל יתנקז לחויית אחדות במעגל שירה מקודשת וטקס סווטלודג'.

אני ממליצה לכל היוגים לצאת מהבית, מהסטודיו-ים, אל הטבע, אל המיים האוויר והאדמה. להדליק את האש ולהתבונן כיצד היא מתמירה כל מה שנכנס בתוכה.

ואם אתם חשים מוכנים אני מזמינה אותכם להשתתף בטקס הסווטלודג', בקתת הזעה שבטית לפי המסורת העתיקה של הרפואה האינדיאנית המשלב בפשטות את כל ארבעת האלמנטים.

טקס עוצמתי משנה תודעה זה תומך בקריסטליזציה של הזכרון התאי שלנו, אל הנוכחות של היסודות בתוכנו, אל הרשת האינסופית של הקשרים שבקיום.
טקס הסווטלודג' הוא עבודה רוחנית עמוקה של רפואה פנימית, טיהור, הודיה וגדילה ביוגה של הלב הבהקטי.

כפי שומרים האנידיאנים אהומיקאקואויאסין-לכל קשרינו, הכל קשור, כולנו אחד!!!

לסיכום תרגום חופשי של שיר מתוך הסווטלודג'

 "The matter is the noblest divine experience

Water, fire, air, earth

Each cell of my body has universal memory

Water, fire, air, earth

Everybody has the program of being immortal

 Water, fire, air, earth

My destiny is the stars the moon and the sun"


 
Picture
להרשמה לסמינר : 054-4419699
2 Comments

מתנת הנשימה - על הקשר בין סרעפת לנשימה - ריברסינג

5/12/2012

1 Comment

 
מתנת הנשימה: החיים מעסים אותנו מבפנים /  דווה-פאת'

 זהו תרגום מאנגלית למאמר מיוחד שכתב דווה פאת' , תרפיסט בכיר לנשימה מעגלית ותהליכים תרפויטים. המאמר תורגם על ידי קרן ברס ומוגש כאן לפניכם בתרגום המקורי.
החיים מאפשרים לנו הזדמנות מדהימה: אם תחיה את אנרגיית החיים במלואה - תוכל להתעלות מעבר למגבלות הגוף והשכל, אל אקסטאזה מלאה. הנשימה, היא הרוח ששומרת את אש אנרגיית החיים חיה בתוכנו. אני קורא לה "יהלום הנשימה" כי הנשימה מכילה בתוכה, כמו צלעות היהלום, המוני היבטים ופנים להעשיר ולהאיר את חיינו.

החזון שלי לחיים בריאים הוא: 40 שנה של ריצה והתרגשות, 40 שנה של הליכה שלווה ועוד 40 שנה של ישיבה שקטה עד להיעלמות. די בקרוב יהפוך להיות דבר נורמאלי לפגוש אנשים שחיים עד גיל 120 ואפילו יותר. כדי שזה יוכל לקרות, יש כמה פרטים בהם כולנו נצטרך לטפל היטב: תזונה, תרגול גופני, איזון רגשי, פתיחת הלב, אהבה וסקס, יצירתיות ומדיטציה- ואחרונה חביבה אך למעשה עומדת במרכז, בין כל ההיבטים האלה: הנשימה, שמקשרת כגשר בין כל מימדי חיינו.

הדרך בה אתה נושם היא הדרך בה אתה חי. הדרך בה אתה חי היא הדרך בה אתה נושם. נשימה עמוקה שומרת עליך בריא; נשימה שטוחה מחלישה את המערכת החיסונית, מושכת אותך שוב ושוב אל תחום המחלה (במקור: Dis-ease). כדי להעמיק את נשימתך תוכל לבחור בדרך אקטיבית, ספונטאנית וטנטרית - או בגישה יוגית וממושמעת יותר. בכל דרך בה תבחר, כדי לפתוח ולהעמיק את נשימתך תצטרך לעבוד על הסרעפת שלך.



הסרעפת: נשמתה של נשימה בריאה

היוונים העתיקים מיקמו את מושב הנשמה במרכז הגוף, בגובה הסרעפת. גם אם לא נסכים איתם, עדיין ניאלץ להודות שהסרעפת היא מערכת השרירים תומכי-הנשימה החשובה ביותר. רוב האנשים לא מבינים את הקשר המשמעותי בין הסרעפת לנשימה. הסרעפת מהווה מפתח חשוב לנשימתנו ומכיוון שכך, היא בעלת השפעה עמוקה על כל התהליכים המרכזיים שקורים בגופינו ובחיינו.

הסרעפת ממוקמת לרוחב מרכז הגוף, במקום בו החזה והבטן נפגשים. היא מיוצבת בין החלק התחתון של עצם החזה, כלוב הצלעות התחתון, עמוד השדרה וקרוב לשרירי הגב והבטן- ובכך היא מהווה הפרדה בין החלק העליון והתחתון של גופינו. מכיוון שכך, הסרעפת היא הרבה יותר מאיבר תומך נשימה; היא גם מחברת וממזגת את שני העולמות של הבטן והחזה- מבחינה פיזית, פסיכולוגית ואנרגטית.

הסרעפת מתפקדת במרכז גופינו- נעה למעלה עם הנשיפה ולמטה עם השאיפה. במצב רגוע השאיפה והנשיפה נמצאות באיזון נכון. הכיווץ וההרפיה החלקים והקצביים של הסרעפת ושרירים הקשורים אליה, מאפשרים לנשימה לנוע כגל עדין דרך גופינו ויוכלו לתת לנו תחושה אוקייאנית (מלשון אוקיינוס) וזורמת של החיים.

ישנן תנועות רבות בטבע, אשר מזכירות לי את פעולתה של הסרעפת. לעיתים קרובות אני מוצא את עצמי בוהה בציפורים גדולות עפות בקלילות גבוה בשמיים, לעיתים אני נהנה לראות צמרות עצים נעות כגל ברוח או את המשחק של עלה הנישא ברוח. כל אלה גורמים לי לנשום.

פעם צללתי בקאריביים המקסיקנים והתמזל מזלי לראות טריגון – דג גדול שטוח -  מחליק בכנפיו הגדולות על ריצפת האוקיינוס. נדהמתי מהתחושות הנפלאות שהתנועה ההרמונית שלו עוררה בגופי, רק בכך שצפיתי בו! זה היה היום שבו הבנתי את שפתה של סרעפת משוחררת ורגועה.

בריאות והתחדשות דרך עיסוי פנימי


אחד מהניסים הנשכחים של גופינו היא היכולת לעסות, לטהר ולרפא את עצמו על ידי נשימה טבעית. על-ידי תנועת העלייה והירידה של הסרעפת, כל נשימה מעסה את כל איזורי ואיברי הגוף. העיסוי הטבעי הזה מנקה פסולת מאיברי הגוף הפנימיים, תומך בזרימת הדם, מרפה מתחים ושומר עלינו פתוחים ואנרגטיים- ובכך מאפשר מחזור דם איכותי ורוויית חמצן גבוהה ברמת המיקרו-סירקולציה של כל רקמות ותאי גופינו.

עוד מהרפואה הסינית העתיקה ידוע שחסימות בגוף ובאיבריו קשורים לעיתים קרובות למתח נפשי ופיזי בלתי-פתור. בסרעפת נוצר מפגש מרתק: הפיזי והפסיכולוגי נפגשים במבנה ביולוגי. סרעפת משלבת שתי מערכות שרירים שונות. באחת אנחנו יכולים להשתמש באופן מודע כדי להשפיע על נשימתנו ולשחרר מתח, ומערכת השרירים השנייה עובדת באופן לא מודע ועצמאי, מה שאומר שהסרעפת נעה, "מנשימה" אותנו ומשחררת מתח גם כשאנחנו לא מודעים לכך.

מבחינה פסיכולוגית, הסרעפת ונשימתנו מהוות נקודת מפגש של המודע והלא-מודע שלנו. לכן התנועה דמוית-העיסוי של הסרעפת תומכת בתפקודינו הפיזי והפסיכולוגי גם יחד, ובכך שומרת על בריאותינו בכל הרמות.

תנועת גל הנשימה המתרחשת בבית החזה שלנו, נגרמת על ידי הסרעפת, אשר מעסה דרך תנועתה העמוקה את הריאות, את הלב ואת בלוטת התימוס, בלוטה החשובה לחיזוק המערכת החיסונית שלנו. גל הנשימה מהדהד גם אל הצוואר, הראש והזרועות. לכן, נשימה בריאה ומבנה גוף גמיש, חיוניים במיוחד למניעת מחלות לב וכלי הדם הקשורים אליו. גל הנשימה נע ומגיע אל הלב מבחוץ, היכן שכלי הדם תומכי תפקוד הלב ממוקמים, מעסה אותם ובכך שומר עליהם פתוחים וצעירים, מאפשר לדם שזורם בהם ביתר קלות להזין ולהמריץ את שריר הלב.

הקשר בין נשימה חסומה ורגשות חסומים לבעיות לב

לעיתים קרובות לא מתייחסים לגורם סיכון פסיכולוגי חשוב להתקפי לב; זוהי טינה חבויה ורגשות חסומים, בעיקר כעס מודחק. חסימת רגשות אפשרית בקלות על-ידי חסימת התנועה של הנשימה שלנו: אנחנו מכווצים את בית החזה, מהדקים את הבטן ומחזיקים את הנשימה. גל הנשימה לא יכול לנוע בגוף ולתת ללב ולכליו עיסוי עמוק ומטהר. עם הזמן, אם נמשיך לעצור את נשימתנו ורגשותינו, כלי הדם והלב עלולים להיחסם, יוצרים איום ממשי על חיינו.

השפעת עיסוי הנשימה של הסרעפת על איברים אחרים הוא דומה. למשל, עיסוי הנשימה שומר את מקלעת השמש, ה"סולר פלקסוס" - מרכז הכוח ומערכת העצבים שנמצא במרכז הגוף - רגוע ו"זורח". אנו חווים זאת כתחושת חמימות פיזית ופסיכולוגית, אשר מרחיקה אותנו מהחשיכה של הדיכאון. דמיינו את מקלעת השמש כמו השמש הפנימית של היקום הפנימי של גופינו, כל מה שחי בתוך היקום הזה מושפע מקרניה, מחומה ואורה.

בבטן, גל הנשימה תומך באיברי מערכת העיכול. תנועת העיסוי הכדורית שיורדת לכיוון הבטן ונתמכת בנשימה עמוקה בריאה לעיכול שלנו, לכן הליכה קצרה אחרי ארוחה טובה יכולה לעזור לתפקוד העיכול. לבסוף, מגיע גל הנשימה שלנו גם לאגן, מעסה, מנקה ומחייה את איברי הרבייה שלנו. לכן נשימה טובה ועמוקה חיונית גם לבריאות המיניות והפוריות שלנו.

איכות העיסוי הפנימי הזה תלויה בעוצמת ובמקצב הנשימה. ככל שהנשימה טובה יותר, העיסוי יהיה עמוק יותר, והבריאות שלנו טובה יותר. בקיצור, בכל נשימה החיים מעסים אותנו! עם כל נשימה החיים נוגעים בנו מבפנים, מניעים, מנקים ומחדשים את גופינו.

כשמישהו נוגע בנו בדרך נעימה, גופינו מרגיש זאת כאהבה; ביכולתה של הנשימה לתת לנו את אותה חוויה – רק מבפנים. בכל נשימה אנחנו יכולים להרגיש אהובים על-ידי היקום, על-ידי החיים, בכל נשימה אנחנו יכולים להרגיש חלק מהחיים המופלאים האלה.

 

דווה-פאת':
רופא מנתח ותרפיסט בעל שם עולמי כבר יותר מ-20 שנה, אחד מהמורים הגדולים בעולם לתחום הנשימה ריברסינג ולתראפיה באוריינטציה מדיטטיבית. כיום הוא מנהל את ביה"ס הבינלאומי, "Osho Breath Energy School". ומכשיר תרפיסטים רבים. חלק ממאמר זה יופיע בספר "Diamond of Breath" שכתב דווה-פאת'.

http://www.devapath.info

תרגמה:

קרן ברס:
תרפיסטית ומנחה מנוסה ל ריברסינג ונשימה בטיפולים פרטיים ובסדנאות קבוצתיות. מפיקת סדנת כתיבה יוצרת - לכתוב פרא. 052-4422540 keren.breath@gmail.com


1 Comment

נשימה מעגלית - מדיטציית שמיים וארץ

4/11/2012

0 Comments

 

זוהי מדיטציה מיוחדת ומומלצת לאיפוס ריכוז וסינכרון מול תדר הקיים.
חיבור בים שמיים לארץ. בין פנימי לחיצוני. 
מפגש במרכז.
נשימה לנשימה, שרשרת החיים

"הנשימה היא קו-החיים שלנו. הנשימה מחברת ומאחדת אותנו עם האנרגיה הנעלהשבעולם. 
מאורעות חיינו הם כמו שרשרת פנינים, דרכן עובר חוט הנשימה ומחבר אותן יחד... הנשימה מחברת את כל המתרחש."
לאונרד אור  

מדיטציית שמיים וארץ

חלק 1:
עמדו או שבו על כסא, כשכפות הרגליים מונחות על הקרקע. עצמו עיניים, הרפו את הגוף. 
הפכו ערים לאזור הראש והקודקוד, ראו את הראש מואר ובוהק. נשמו את האוויר דרך הקודקוד במורד הגוף, ונשפו אותו דרך כפות הרגליים אל עומק האדמה. המשיכו לנשום כך 5-10 דקות
כשסיימתם, הישארו כפי שאתם, חוזרים לנשימה רגילה. 

עצרו לכמה רגעים שקטים לפני השלב 2.

חלק 2:
הפכו ערים לאגן, לגפיים התחתונות, עד הכפות הרגליים- אותן ראו מוארות באור בוהק. הפעם נשמו הפוך: כשכפות הרגליים מוארות מאוד, התחילו לנשום דרכן, כאילו את האוויר אתם שואפים ו"מושכים" מתוך האדמה ומעלים את האנרגיה לאורך הגוף. נשפו החוצה דרך הראש והקודקוד. המשיכו כך 5-10 דקות. 
כשסיימתם, חזרו לנשימה רגילה, ולאחר דקה או שתיים פקחו עיניים 


מדיטציה זו מעולה לפתיחת הנשימה ובית החזה ומילוי הגוף באנרגיית חיים טבעית זמינה ובריאה.

כמוכן זוהי הכנה מעולה לקראת סשן נשימה מעגלית שיש לבצע עם ריברסר\ית מומחים בלבד.
טיפ קיץ:

מזגנים הם המצאה נפלאה שמאפשרת לנו לעבור את הקיץ, אבל כמו בכל דבר הסוד הוא המינון. 

המזגנים קשורים להרבה מבעיות הבריאות שתוקפות אותנו בקיץ. בזמן שהמזגן פועל, בעיקר מי שמפעיל אותו מבוקר עד ערב- אני ממליצה להשאיר חלון קטן פתוח, כדי שתהיה תחלופת אוויר ואיכות נשימה גבוהה יותר.

פחות מזגן (ופחות מעברים קיצוניים מקור לחום) = יותר חמצן, יותר פראנה, אנרגיית חיים זמינה = פחות מחלות והתקררויות, תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, שינה טובה ותפקוד עירני.

0 Comments

על ריברסינג נשימה וסופה רגשית

4/11/2012

0 Comments

 
מה קורה כשיש סופה?
הדחף הראשוני של לא מעט מאיתנו, כמו במשפט החכם ההוא: לעצום את העיניים ולחכות שהגשם ייגמר. 
תקופות סופה וקושי מעלות מתוך הבוידעמים שלנו מנגנוני התמודדות עתיקים: קול עמוק בתוכנו מפעיל סירנה וקורא לרדת למקלטים ("להפסיק להרגיש, ומהר! כל האמצעים כשרים, לעצום עיניים ולהתעלם אם צריך!"), קול קורבני מקונן ומתווכח עם הגשם ("למה זה קורה דווקא לי?"), קול אחר מחפש אשמים בסופה ("הכל בגללו / הכל בגללי..."),אחר מסתכל על הדשא של השכן ("למה אצלם יש אביב?") קול ה"קולאפסינג" קורס בחולשה ("לא יכול להתמודד עם זה"), זה שכבר בעיצומה של הסופה "חייב להבין למה זה קורה לי" (קול שמבזבז המון כוחות על לופים מחשבתיים), עוד קול ערמומי הוא ש"רוצה לפתור את זה ודי" (בנדוד קרוב של ההימנעות וההדחקה בתחפושת מתוחכמת, שרוצה כבר להגיע לסוף השיעור, אבל בלי לעבור דרכו). ויש עוד רבים, משתנים מאדם לאדם. פיתחנו את הטקטיקות ברגעי קושי בעבר, אין מה לשפוט אותן ולא אותנו.

במקביל לקולות האלה, נשמע עוד קול. בשל ובוגר יותר. אם למדנו לקרוא את סימני המקרא הקטן שמקופל בפינה הצדדית של מפת החיים, אנחנו יודעים שסופה = הזדמנות. אבל כשקשה, לא תמיד אנחנו זוכרים את ההזדמנות. העיקר שזה ייגמר.

ללמוד לנוע על גל החיים והנשימה 
כל פעם שחוויתי סופה גדולה,
 רציתי ללמוד איך להפסיק לחוות סופות. כולנו נדרשים מתישהו להתמודד עם שינויים מטלטלים, פחד, נטישה ומוות, מחלה וכאב, בלבול וחוסר אונים. ואני שנים רבות רציתי שמישהו ילמד אותי איך לעשות שהחיים יהיו טובים ומושלמים. בלי בעיות, כאב וסטירות פתאומיות. היינו רוצים לפעמים לקבע את הגל התמידי של הקיום שלנו על תנודה אחת נעימה ונוחה של אושר נצחי. החיים גילו לי שוב ושוב שזה ניסיון נואל שמתווכח עם טבע החיים. ושבויכוח שבין הראש שלי ובין החיים, החיים תמיד מנצחים.

החיים הם לא טובים. או רעים. הם פשוט גל. גל עם תנודה תמידית. השאיפה לחוות רק נעימות ואושר או להיאחז בנקודות מסוימות של הגל, היא התנגדות לטבע החיים והיא תתסכל אותנו עמוקות שוב ושוב. גם הטקטיקות הישנות לרוב לא יסייעו להקל את ההתמודדות עם הגל ולעיתים גם יחלישו אותנו. 
אנחנו לא יכולים לשלוט בגל, אבל אנחנו יכולים לשנות את מערכת היחסים שלנו איתו.
את זווית ההתבוננות שלנו. את הנקודה העמוקה מתוכה אנחנו יוצאים אל הגל הזה.

לפעמים השמש תזרח וזה יהיה נהדר, ולא נשאל שאלות. אבל כשיגיע החורף, הדבר היחידי החכם שבאמת נוכל לעשות, הוא ללמוד לרקוד בגשם. ללמוד את הגמישות הזו, להיזכר בריקוד של הגל, בתנועה הטבעית הזו שכל חיה זוכרת וכל תינוק יודע, לפני שהוא גדל ושוכח ומתחיל להתווכח עם הקיים ולנסות לשלוט בכל מה שקורה.

הנשימה היא אחת מהמורות הגדולות שמלמדת אותי לרקוד בגשם. עם כל שאיפה וכל נשיפה- מאפשרת לי להתחבר לתנועה התמידית והטבעית של הגל, למטה ולמעלה, פנימה והחוצה, לקבל ולשחרר... נשימת ריברסינג מאפשרת לנו לשחרר מטענים שמונעים לנוע עם הגל בגמישות, לקבל אנרגיה מחזקת ולהעצים את הכוחות הפנימיים בנקודות בהן אנחנו זקוקים לכך. המוזיקה הקצבית של הנשימה שמרגיעה כל תינוק בזרועות אימו, מאזנת ומסנכרנת גם אותנו, מסייעת ליצור קשר חדש, זורם ובריא עם הגל, עם הסופה ועם השמש.

ריברסינג: גם אם בחיים שלכם יש גשם, טפטוף או שמש- כך או כך אתם מוזמנים לבוא לנשום ריברסינג, להעמיק לתוך נושאים משמעותיים בחייכם וללמוד כלי ריפוי וצמיחה ייחודי. אפשר להיפגש רק לרגע קצר של הגל, למשל בסדנת סופשבוע, ואפשר בליווי של מפגשים אישיים - כי לפעמים טוב ונכון שמישהו ילווה אותנו בפרק מתוך הדרך הגלית שלנו. 
השותפות הזו בינינו לזמן מה שבו הגלים שלנו נפגשים, היא שותפות מרגשת בעיני. אחת ההזדמנויות היפות שלנו כבני אנוש. לקבל ולתת : ריפוי, אהבה, ליווי. עצם קיום השותפות הזו, היא הקרקע לתהליכי ריפוי וצמיחה רבים.

נכתב על ידי קרן ברס - טיפול ריברסינג
0 Comments
<<Previous
Forward>>

    Prem Estrela

    כוכב האהבה - מדיטציה - נשימה - התעוררות - שמאניזם -ריפוי  - התעוררות התודעה אל האחד

    לוח אירועים עידן חדש
    Picture

    מאמרים לפי נושא

    All
    אושו
    אושו
    בודהיזם
    זן
    טבעונאות Raw Food
    יוגה
    יוגה
    כסאות מדיטציה
    כתיבה יוצרת
    מדיטציה ומודעות
    מדיטציה ומודעות
    מזונות על Super Food
    נשימה
    נשימה
    סווטלודג'
    סופות שמש סולאריות
    סרעפת
    סרעפת
    עולם חדש
    עולם חדש
    צום מיצים ניקוי רעלים
    קערות טיבטיות
    רוחניות
    רוחניות
    ריברסינג
    ריברסינג
    שיטות טיפול
    שיטות טיפול
    תזונה טבעית וטבעונות
    תפילות

    מאמרים לפי תאריך

    May 2017
    January 2017
    October 2016
    July 2016
    January 2016
    September 2014
    July 2014
    June 2014
    May 2014
    April 2014
    February 2014
    January 2014
    December 2013
    October 2013
    September 2013
    July 2013
    June 2013
    May 2013
    April 2013
    March 2013
    February 2013
    January 2013
    December 2012
    November 2012
    October 2012
    September 2012
    July 2012
    June 2012
    May 2012
    April 2012
    March 2012

    RSS Feed

    Prem Estrela

    Create Your Badge
    הירשמו לניוזלטר של כוכב האהבה
Submit
קראו בבלוג של כוכב האהבה על
אושו
בלוטת האצטרובל
טבעונאות
יוגה
כתיבה יוצרת
מדיטציה ומודעות
מזונות על
נשימה
סווטלודג
סופות שמש סולאריות
סרעפת
עולם חדש
קערות טיבטיות
רוחניות
ריברסינג
שיטות טיפול
תזונה טבעית וטבעונות
תפילות
כוכב האהבה

לוח מטפלי ריברסינג - סדנאות ריברסינג
לוח סדנאות מדיטציה - תרפיה
לוח סדנאות כתיבה יוצרת
סדנאות ניקוי רעלים - צום מיצים
סדנאות יוגה
לוח הכשרות מטפלים

כוכב האהבה - צרו קשר